פרק הזמן בחיים בו מבלים בישיבה תיכונית או באולפנה נתפס בעיני רבים כמקום שבו יש רק לימודים וציונים, כמובן לצד ערכים, לימוד תורה ושיחות של ראש הישיבה והאולפנה. אך למעשה, האמת מאוד רחוקה מכך.

מבין מגוון אפשרויות והעשרות הקיימות במוסדות חינוך ובשעות הפנאי מחוץ לכותלי בית הספר ובמהלך החופשים, נדמה שללכת בשביל ישראל מדן ועד אילת הולך וצובר תאוצה בקרב נוער ומוסדות החינוך. 

פרויקט "שביל ישראל" שהתחיל ביוזמה של ישיבת נעם גבעת מרדכי בירושלים שסיים עתה את המחזור השישי בשביל ישראל, הועתק למוסדות צביה אלישיב לוד, צביה פתח תקווה, צביה קטיף ביד בנימין, צביה מעלה אדומים ותיכון ארץ הצבי בירושלים ואומץ על ידי הנהלת הרשת ששדרגה אותו לתכנית חינוכית רשתית על כל המשתמע מכך.

אם לא די בכך, בשנת הלימודים הבאה התכנית תפתח לאולפנות ואלפי תלמידות צפויות לצעוד בשביל מדן ועד אילת.

התכנית החינוכית בשם "רשת בשביל ישראל" הופך את 1,030 הקילומטרים מדן ועד אילת למסע חינוכי ומעצים עבור התלמיד והקבוצה.

כך למשל, את חלקו של המסלול התלמידים עושים באמצעות אופניים להעצמת החוויה עם נופי הארץ, האתגר הפיזי ומנטורים מלווים את התלמידים שנוטלים פיקוד על 'צוותי הליכה' ונדרשים לנווט ולהוביל את הקבוצה כחלק מתכנית חינוכית שנועדה להקנות כלים לפיתוח מנהיגות והעצמה אישית.

צילום: אליקים ארביב

לומדים יותר ומטיילים

הצעידה מתבצעת במהלך ימי חופש וגשרים הקיימים במערכת הלימודים, כאשר משאבים נוספים מושקעים בהשלמת חומרי למידה בשעות לימוד נוספות בקבוצות קטנות לתלמידים שבחרו להיות 'שבילסטים'.

ידוע, כי תלמידים אוהבים לומר להורים שישנם דברים שלא פוגעים בציונים ובמקרה של שביל ישראל לפחות, מסתבר שהם צודקים. מבקרה ומעקב אחר 'השבילסטים' עולה, כי  85% מהתלמידים המסיימים את שביל ישראל נמצאים במגמות ריאליות ומגיעים להישגים מעל הממוצע הארצי, בפרט בבחינות הבגרות במתמטיקה, ברמת חמש יחידות.

השביל שהליכתו בצורה מקוטעת לוקחת כשנתיים נפתחה כעת גם בפני כיתות ח' במוסדות שש שנתיים. כך שלהם תיהיה האפשרות לסיים את השביל פעמיים עד כיתה יב'. 

צילום: אליקים ארביב

"פרויקט של שבירת מסוכמות והגשמת חלומות"

למעשה תלמידים מטיילים ולומדים יותר, כי גם בטיול הם נמצאים בתהליך למידה וחינוך מסביר ראש רשת החינוך 'נעם-צביה', הרב שמחה ויסמן. "שביל ישראל בהגדרתי הוא 'המחנך הגדול' בשל הקסם החינוכי הטמון בו. זו שעת החינוך הארוכה ביותר- יראת שמים, החיבור לארץ, הסגולה המיוחדת של ארץ ישראל, החיבור לעצמי, שיח והקשבה. כל זאת ועוד טמונים בשביל ישראל. זהו פרויקט של שבירת מסוכמות והגשמת חלומות".

והרב ויסמן מביא מייד דוגמה קטנה לשבירת מוסכמות עליה הוא מדבר – "שלושה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מהישיבה עשו את שביל ישראל כחלק אינטגרלי מהחבורה בצורה הכי פשוטה ובריאה – אלו חיי אמת". דוגמה נוספת לכך הוא שולף את הנייד בו הוא מחזיק ומראה הודעה שקיבל בשעת לילה מאוחרת מאריאל, בוגר ישיבת נעם גבעת מרדכי בירושלים וכיום חונך קצינים בבה"ד 1 ובה נאמר: "תמיד בסיכומים אני מרגיש מה שביל ישראל בנה בי ועיצב את אישיותי ורציתי לומר תודה".

הרב אליקים ארביב מהישיבה התיכונית נעם גבעת מרדכי מספר מהחוויה שלו, כי "השביל הינו הזמן הטוב ביותר מבחינה חינוכית, במהלכו מתקיים מפגש חשוף, אמתי ובלתי אמצעי בין התלמידים לביני ולשאר הצוות. זו הזדמנות לפגוש את התלמיד לגמרי בעולמו שלו, לשמוע בקשב רב היכן הוא נמצא וללבן יחדיו נושאים שונים בניחותא לאורך הקילומטרים הרבים".

צילום: אליקים ארביב

"הפכתי לאדם היודע לעבור אתגרים פיזיים ונפשיים ביחד עם החברים"

גם לתלמידים יש תיק מלא חוויות ותובנות מהשביל. אורי שילה, תלמיד כיתה ט' בישיבה תיכונית צביה אלישיב לוד, סיכם ביומן המסע שלו לאחר המסע לפארק תמנע שלושה דברים שלמד מהשביל עד כה "א. אין כזה דבר שיא או גבול למיצוי היכולת, תמיד אפשר להתקדם הלאה יותר ויותר ויותר. ב." אם יש למה נוכל לעמוד בכל איך" – כשאתה מתרכז בדברים החשובים לך באמת, ויש לך בשביל מה לבצע פעולות – תוכל לעשות כל דבר. ג. כאשר אני מצליח להתמודד עם אתגר קשה, אני מבין שאני צריך ויכול להתמודד עם כל דבר: עם היצר, עם הטסטים ועוד. תודה רבה שביל יקר שזיכית אותי לחוות חוויה כזו ולהצליח לעמוד בה".

עדות נוספת לסיבה שבעטיה חלק מהתלמידים יוצאים למסע ומה עובר עליהם במהלכו, ניתן למצוא בסיכום של ידידה שסיים אשתקד את המסע וכך השיב לשאלה "מה המסע שעברת?", תשובתו: "הפכתי מאדם שיצא לשביל רק כדי 'לעשות שביל' וללכת עוד כמה קילומטרים, לאדם קשוב המחובר לעצמו ולסביבה שלו היודע לעבור אתגרים פיזיים ונפשיים ביחד עם החברים. כל זה לא קרה ביום אחד או אחרי בקילומטר השני" מבהיר ידידיה. "כאשר אתה נדרש במסגרת ההליכה להוביל את החברים במקטע בשביל אתה מבין את האחריות שיש לך, אתה מתמודד עם קשיים ובסופו של דבר מוביל את הקבוצה, נעזר בה וביחד אתם כובשים עוד פסגה, אתה מבין את הכוחות שיש בך ובקבוצה".

צילום: אליקים ארביב

ירושלים בפנים | היעד הבא: השביל המזרחי

לפני כשנתיים תלמידים מישיבת נעם גבעת מרדכי בירושלים פתחו בקמפיין לצרוף ירושלים לשביל ישראל. במכתב ששיגרו לשר לענייני ירושלים והמורשת, ח"כ זאב אלקין ולחברה להגנת הטבע נכתב "בשונה מכל צועדי השביל, "שביל ישראל" שלנו לא הסתיים בדן שבצפון או באילת שבדרום, אלא בירושלים עיר בירתנו. כירושלמים, הרגשנו החמצה, אכזבה ותסכול. נוכחנו לדעת כיצד שביל החוצה את כל מדינת ישראל, נושק לירושלים, אולם לא בא בשעריה. מגיע השביל לצובה, לעין קובי והסביבה, אולם משם חומק הוא לצפון או לדרום. לדעתנו, לא ייתכן שעיר בירתנו לא תיכלל ב"שביל ישראל", ולשם כך סימנו במיוחד את "שביל ירושלים".

השר אלקין הבטיח להתגייס ואכן ירושלים צורפה לשביל ישראל וכיום היא עוברת דרך נכנסת בשוכנת קרית מנחם, ממשיכה לעין כרם ומשם לכיוון הסטף. אמנם התלמידים ציפו שהשביל יגיע עד לרחבת הכותל המערבי, אבל הם התנחמו בפרות המאבק שלהם בנוגע לירושלים וכעת הם מסמנים את היעד הבא, 'השביל המזרחי' ומיד מסבירים "סימון השביל הנו פוליטי. מה שמעבר לקו הירוק לא בפנים ואנחנו פועלים לתקן זאת".

יחד עם גופים נוספים ביניהם בית ספר שדה כפר עציון השאיפה שהשביל יצא מהחרמון, דרך שביל הגולן, עמק הירדן, בקעת הירדן וערד ומשם יתחבר חזרה לשביל ישראל הקיים כעת. "המטרה להפוך את שביל ישראל לשביל ארוך יותר ומטויל החובק את כל שטחי ארץ ישראל" הסביר עדיאל סגרון תלמיד שמינית. 

צילום: אליקים ארביב