השנה יוצא שמילה נרדפת לתאריך האדיר ו(האמור להיות) מזעזע את הנשמה- א' באלול, היא הראשון בספטמבר.

ויש בדבר הזה מעט פספוס. משום שאם נשאל את תלמידי ישראל, למה הם מתכוננים יותר וממה הם יראים יותר, מהתאריך א' אלול או מה1/9,  מתחילת חודש הרחמים והסליחות או מתחילת שנת הלימודים, המלך בשדה או המורה בכיתה? קרוב לוודאי שתשובתם תהיה השנייה, וכך גם תשובתם של ההורים לשאלה על מה הם חושבים יותר ומצפים לו יותר.

כמיטב המסורת של מוסדות החינוך הדתיים, השיעור הראשון של אלול ייפתח בסיפור הנצחי על אותו המשגיח בישיבה שהיה עובר וצועק  אלול! אלול! ומעורר את כולם לחשבון נפש. אך סביר יותר שמה שילך עם התלמידים הביתה ביום הזה, זה שחמש דקות לאחר הסיפור המרטיט, במקום המשגיח יכנס המורה למתמטיקה, שבמקום לעורר אותם לחשבון נפש,  יעורר את כולם להביא ספר חשבון למחר… ולכן יכולה להיות החמצה של היום החשוב הזה, א' באלול.

כמובן שמפגש התאריכים הזה אינו תלוי בנו, אך יש בזה עניין קצת עמוק.

א' באלול מסמל את העצירה מהשגרה, זה היום הראשון בו אנו עוצרים את המירוץ של השנה, בה פעלנו "על אוטומט", כדי להתבונן ולעשות חשבון נפש על כל מה שעשינו במשך השנה, ומשתדלים לצאת מרוח השגרה ולהתעלות ברוחניות. בעוד שהראשון בספטמבר מסמל את הכניסה לשגרה לאחר חודש של רוממות הרוח במובן מסויים, ומתחיל את פעילות מירוץ השנה שבה נפעל בלימודים "על אוטומט". וכשהמלך יוצא לשדה, אנו חוזרים מהשדות.

אך דווקא מתוך ההפכים הללו אפשר להצליח ליצוק את אלול לתוך ספטמבר, ואת העצירה מהשגרה לתוך השגרה עצמה, לשקוע בלימודים אבל גם בלי לשכוח לצאת לפגוש את המלך בשדה לפעמים. יש משמעות חזקה מאוד בלקום בבוקר של היום הראשון ללימודים, עם כל הלחץ להתארגן ולהגיע בזמן, אבל גם לעצור לרגע כדי לומר הלל, לעצור לומר תודה לקב"ה גם לפני שהתחלנו. להיכנס ללו"ז המוקפד מאוד של שגרת לימודים, אבל גם לשים לרגע את לחץ מירוץ הבוקר השגרתי על עצור, ולקחת הפסקה לאמירת סליחות מול הזריחה. ולזכור שעם כל ההתרגשות לקראת תחילת שנת הלימודים, גם פתיחת אלול מחכה לנו.

בהצלחה לכולם באחד בספטמבר, או בא' באלול. החשוב מביניהם.

 

דורון בלוך, בן 17, תלמיד ישיבה תיכונית 'חורב', עיתונאי ויועץ תקשורת