עשרות זאטוטים בני שלוש הרוכבים על כתפי אבותיהם, זוהי תופעה נפוצה בקבר רשב"י, וביחוד בל"ג בעומר ובז' אדר, יום פטירת משה רבנו ע"ה. הקטנטנים מסתפרים ואימותיהן מחלקות לסובבים עוגות ומשקה, ברוב דיצה וחדווה.

המקור המשמעותי ביותר, כנראה, למנהג "החאלאקה" (תספורת בערבית) במירון, הוא עדותו של רבנו חיים ויטל זצ"ל (שער הכוונות דף כ"ז), הכותב כך: "והרב רבי יונתן סאניש העיד לי שקודם שהלכתי ללמוד אצל מורי ז"ל, הוליך רבנו האריז"ל את בנו הקטן לשם עם כל בני ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה".

מנהג ה"חאלאקה" והתספורת בגיל שלוש, בליווי שירה ושמחה, מובא גם בשו"ת הרדב"ז (ח"ב תר"ח), בספרים "מזבח אדמה", "משנת חסידים", שו"ת "פעולת צדיק" ובספרים רבים נוספים מפוסקים ספרדים.

המנהג התפשט ככל הנראה בקהילות רבות אצל בני עדות המזרח, ולימים אימצוהו בחום גם קהילות החסידים, וכפי שכתב בשו"ת ערוגת הבושם, ש"כך נהגו חסידים ואנשי מעשה לשהות את תגלחת בניהם הקטנים עד לגיל שלוש שנים, ומנהגם תורה הוא".

מנהג אשכנזים וספרדים

ב"ערוגת הבושם" מובאים סימוכין למנהג מדברי המדרש בפרשת קדושים, שבו נאמר: "שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל", שעדיין אין הילד יכול לדבר היטב, "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה'", שאז מתחיל הילד ללמוד פסוקים קדושים מהתורה.

הגאון רבי מנשה קליין שליט"א (בשו"ת משנה הלכות) מספר על מנהג קדום לספר את הקטנים בקבר שמואל הנביא.

רבי יהודה ליב מפלטישאן בעל "טל ירושלים", חסיד רוז'ין שעלה לירושלים, מספר שהספרדים נהגו לעשות לילדיהם תגלחת בקבר שמעון הצדיק: "תגלחת שלהם, שקורין "חאלקין" ופה עיר הקודש בימי הקיץ, הספרדים הולכים על קבר שמעון הצדיק, ובימי החורף לוקחים לקטן לבית הכנסת ועושים תגלחת בשמחה ובמשתה, מה שאחינו בני ארץ ישראל שבחוץ לארץ אין יודעים מזה כלום, ואנשים פשוטים, עמי הארץ, אם באים לכאן, שואלים: מה העבודה הזאת לכם".

המנהג לעשות "חאלאקה" בקבר רבי שמעון מובא גם בספר "עליית הארץ" (שיצא לאור בשנת תרל"ג). מחברו רבי מנחם מנדל מקמניץ מספר, ש"בנים קטנים הצריכים לגוז שיער בפעם הראשונה, אין גוזזים שערותיו בביתם, אלא ממתינים להילולת רשב"י. באים הנשים ומביאים שם בניהם וכל אחת מביאה נר גדול כמדת בנה, ומתחיל החכם לגזוז קצת, ואחר כך משלמת אמו הגזיזה ולעשות לו פאת הראש. ובליל ל"ד בעומר עושים כך לכבוד רבי אליעזר בנו גם שם עמו. ובליל השלישי הולכים לקבר רבי יוחנן הסנדלר וגם שם עושים כך".

לעומתו מספר רבי יוסף שווארץ, בעל "תבואת הארץ", שבני ירושלים שאינם יכולים להגיע למירון מספרים את ילדיהם בל"ג בעומר במערת כלבא שבוע ובמערת שבעים הסנהדרין.

טעם על-פי הנסתר

בשו"ת דברי יציב (יו"ד קל"ג) נכתב שהמנהג להסתפר דווקא כשהילד נהיה בן שלוש יש לו טעמים על-פי תורת הנסתר. הרבי מצאנז זצ"ל (שו"ת דברי יציב שם) מחדש טעם נאה לשמחה שמקובל לעשות עם התספורת.

הגמרא במסכת נזיר (נ"ז, ע"ב) מספרת שר' אדא בר אהבה ראה את בניו הקטנים של רב הונא כשכל ראשם מגולח, כולל מקום הפאות. שאל רב אדא את רב הונא מי מגלח אותם כך, והשיב לו רב הונא שאשתו, ששמה חובה, מגלחתם כך. קיללו רב אדא ש"חובה תקברינון לבניה".

קללתו התקיימה וכל בניו של רב הונא נפטרו על פניו, נמצא – כך כתב כ"ק אדמו"ר מצאנז זצ"ל – שהמספר את בניו לפי ההלכה מצילם ממוות, ולכן עושים משתה ושמחה…

יצוין שהמנהג להסתפר בגיל שלוש מופיע כבר בספר ההלכתי פסקי ההלכה "שערי תשובה" (סימן תקל"ז), ומנהג זה אכן התפשט בכל תפוצות ישראל.

המערערים

יש האומרים שהסיפור על ה"חאלאקה" של בן האר"י הקדוש תמוה, שכן האריז"ל נהג שלא להסתפר בכל ימי ספירת העומר, כולל בל"ג בעומר (שער הכוונות שם), ואכן, כמה מגדולי דורו של האר"י הקדוש נמנעו מלהזכיר את המנהג להסתפר בל"ג בעומר.

כך גם ספר "סדר היום" מתקופת האר"י אינו מזכיר כלל את מנהג העלייה לקבר רשב"י בל"ג בעומר ואת מנהג התספורת ביום זה. רבה של ירושלים, רבי שמואל גרמיזן זצ"ל, בעל "משפטי צדק", כותב: "אני לא ידעתי מה שורש מצווה זו להסתפר על קברי הצדיקים. והלוא אפילו הביקור בבית הקברות להשתטח על קברי הצדיקים איני יודע מה מצווה יש בדבר, לולא שכתב רבי חיים ויטל שיש עיקר בביקור בקברי צדיקים, אך להסתפר לא שמענו".

בספר "נטעי גבריאל" מוזכר שישנם הנמנעים מ"חאלאקה" בגיל שלוש, משום שמדובר ב… מנהג ידוע בתרבויות ואומות נוכריות.

גם ספר "שורשי מנהגי אשכנז" מספר שתספורת בגיל זה נהוגה אצל לא-יהודים במדינות שונות באסיה, בצפון אפריקה, בדרום אמריקה ובמדינות מוסלמיות רבות. לדעת "שורשי מנהגי אשכנז", מנהג ה"חאלאקה" לא התקבל כלל ביהדות אשכנז וליטא, משום חשש ל"חוקות הגויים".

רבי יעקב ספיר, בעל "אבן ספיר", מספר שה"חאלאקה" הייתה נהוגה באחת הכתות בהודו, ש"הרבו באמונות הבל ופעולות הזיות, מעונן מנחש ומכשף, עד שרבים מבני ישראל אלה התערבו בגויי הארץ עובדי האלילים ולמדו ממעשיהם ומנהגיהם".

באשכנז הסתפרו הילדים בגיל 3 חודשים, והמהרי"ל, גדול מייסדי המנהגים, כותב שמנהג בני ריינוס להסתפר לכל המאוחר בגיל 13 שבועות…

בספר "שורשי מנהגי אשכנז", המביא מנהגים רבים של קהילותשונות מהעולם כולו, שסיפרו את הקטנים בגילים שונים, כמו בגיל 9 חודשים (מנהג מרוקו), שנתיים (מנהג תימן) או בגיל חמש (שלמי ציבור סימן תקל"א).

ולנו לא נותר אלא לסכם ולומר שראוי שכל אחד ידבק במנהגי אבותיו, למען שמו הגדול ולמען קדושתו וכבודו של רבי שמעון בר יוחאי, אשר תורתו מאירה לנו ומאירה את עינינו.

==

המאמר התפרסם ב'בסוד שיח' של שאול שיף.