יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט, הגיב על ההאשמות שהטיח בו אהוד ברק בראיון לעיתון 'מעריב' בערב ראש השנה, ועשה זאת בראיון מקביל משלו באותה הבמה. חבר מפלגתו, בצלאל סמוטריץ' תקף אתו בחריפות על הדברים, בהן מבקש בנט לדבריו, "לקעקע את הזהות הדתית של הציונות הדתית ולהציג אותה כמשהו שנע מהדתיות אל עבר המסורתיות".

לצד נקודות רבות בהן מסכים סמוטריץ' עם בנט: "הגישה האופטימית הכללית, הצגת התפיסה הציונית הקלאסית שלא השלימה מעולם עם המציאות אלא חתרה תמיד לשנות ולשפר אותה, הצורך והיכולת לחשוב מחוץ לקופסא במישור המדיני, התיקונים הנדרשים במערכת המשפט, ועוד".

מנגד הוא אומר, "יש נקודות בהן אני חלוק עליו במאה ושמונים מעלות והדברים צריכים להיאמר", זאת בעיקר כשלדבריו, הוא מדבר על הציונות הדתית ועל התהליכים שהיא עוברת.

"לעיתים נדמה לי שאנחנו פשוט לא מדברים על אותו הציבור", פתח את הפוסט שכתב בחשבון הפייסבוק שלו. "ולא, אני לא מאלה שחושבים שהפערים האידיאולוגיים בציונות הדתית כבר לא מאפשרים להמשיך ולהגדיר אותה כמגזר אחד".

והוסיף בחריפות, כי "כדי 'להרגיע' את החשש של אהוד ברק וחבריו מפני הפיכתה של מדינת ישראל ל'מדינת הלכה' בידי הציונות הדתית-  מבקש בנט לקעקע את הזהות הדתית של הציונות הדתית ולהציג אותה כמשהו שנע מהדתיות אל עבר המסורתיות ונפגש בנקודה המסורתית הזו עם ההתקרבות אל המסורת של הציבור החילוני".

סמי-רפורמי

לדבריו, "בנט "מתאר" את ההתפרקות מהמחויבות ההלכתית בערגה ומציג אותה כמשהו אידיאלי שצריך להתגאות בו". על הצגת החזרה של הציבור החילוני אל היהדות והמסורת, גם פה אומר סמוטריץ' כי "בנט טועה ומבקש להסתפק בהתקרבות אל המסורת בלבד, אבל אני מבקש להתמקד כאן בציונות הדתית שאותה הוא מבקש להנהיג".

את המשפט שאמר בנט בראיון. לפיו, "פעם האורתודוכסיה התכנסה בתוך בשריון מחשש נורא שזוממים לשנות אותה. היום הפחד הזה עובר. אפשר לשנות. רצוי לשנות", מכנה סמוטריץ' "תיאור סמי-רפורמי".

הציונות הדתית הרבה יותר דתית והרבה יותר תורנית

שלטענתו, "יש אולי אחיזה מועטה מאוד במציאות בתופעה שיש מי שהגדיר כ"דתיי הרצף" – אבל הוא רחוק מאוד מלשקף את תמונת המצב בציונות הדתית, שמאופיינת בהרבה יותר תורה והרבה יותר דתיות".

והוא מפרט, "גם אם יהיה מי שיטען שישנה בקרב צעירי הציונות הדתית תופעה של נטישת המחויבות הדתית והסתפקות במועט המסורתי, הרי שמדובר בתופעה שלילית וממנהיגות מצופה להוביל את התיקון ולא להשלים עם החיסרון. בוודאי שלא לערוך לו אידיאליזציה".

"הפיכת תופעת שוליים של "הורדת הכיפה, שהיתה תמיד בציונות הדתית בהיקפים כאלה או אחרים, לתופעה חיובית שבנט מתאר כ"כיוון מעניין שמאחד זרמים רבים וגם מאפשר לשמור על הצביון היהודי בסגנון אישי" לא יכולה להישמע מפיו של מנהיג הציונות הדתית שאני מכיר. אני מתקשה לחשוב על רבנים רציניים, והאמת שגם לא על הוגי דעות אחרים בציונות הדתית, שיחתמו על "מצע" או חזון כזה".

"אבל לא רק את הזהות הדתית של הציונות הדתית בנט מקעקע בראיון הזה, אלא גם את החזון שלה ואת שאיפתה לתיקון עולם במלכות שד-י", הוא מדגיש. כאשר, "החזון שבו מדינת ישראל היא 'מדינה מסורתית' שבה "הרוב יעשו קידוש, אבל ידליקו חשמל" הוא רחוק מאוד מלהיות חזונה של הציונות הדתית. כך גם טשטוש "הדיכוטומיה הברורה שבין האורתודוכסיה לחילוניות", וגם כך השאיפה להפוך את הציונות הדתית "להיות גם וגם".

בנט מנסה לטענתו כבר תקופה ארוכה להרגיע את החוששים מ"הדתה" ומסביר שאין כוונה לכפות שום דבר על אף אחד. "עד כאן הכל טוב ויפה", הוא מציין. עם זאת, "בראיון הזה הוא קופץ כמה צעדים לאחור ומפרק את הזהות והחזון של הציונות הדתית, וזו כבר שגיאה קשה – בראש ובראשונה ערכית, אבל לא פחות מכך גם פרקטית".

שתי סוגיות יחידות שמטרידות

סמוטריץ' ממשיך להאשים את יושב ראש מפלגתו, "כשהבסיס הדתי-תורני-אידיאולוגי לוקה בחסר, גם ביחס לארץ ישראל זה כבר לא זה". כשהוא משווה את  בנט לנתניהו שמדגישים את שתי הסוגיות היחידות שמטרידות: הביטחון וזכות השיבה, כלשונו של בנט: "אני מוטרד רק משתי בעיות: הביטחונית, שהיא פתירה, וזרימה דמוגרפית אפשרית לתוך שטחי הרשות…"

על כך מבקר אותו סמוטריץ': "ארץ ישראל כערך, כמצוות השם, חזון ארץ ישראל השלמה – כל אלו נעלמו ואינם. הראיון הזה מתחבר להתבטאויות קודמות שלו שבהן הוא מאמץ למעשה, גם אם בדיעבד, את תוכניתו המדינית של רבין באוסלו ותומך בקיומה של אוטונומיה ערבית ביהודה ושומרון, "כולל דגל, סמל והמנון", טוען שאין לנו מה לחפש בעזה, ועוד. זה לא בסדר להפנות עורף לאידיאולוגיה הזו ולהתעלם ממנה לחלוטין כששוטחים את תפיסת העולם בפני הציבור. זה ההבדל בין אידיאולוגיה שורשית שמתאזרת בסבלנות ומכירה במגבלות המציאות לבין פרגמטיזם שמבוסס על דברים שרואים משם".