שופכים את התינוק עם המים

לא אחדש שום דבר לקוראים כשאומר שהנושא של 'הדרת נשים' יצא מכל פרופורציה, והפך לכלי נשק של מי שממש מחכים לפריצתה של מלחמת-תרבות.

יש מי שמעוניינים בתיקונה של החברה; הם נותנים לתהליכי עומק חברתיים לעשות את שלהם. לעומתם, יש את מי שמעוניינים בשליפת החרבות ובהתנצחות. גם אם זה אומר לשפוך את התינוק עם המים.

יש מי שרואים בהרחבת השתתפות החרדים בכח העבודה אינטרס מובהק הן של החברה החרדית והן של החברה הישראלית והמשק. אנשים כאלה יתבוננו בסיפוק בהתרחבות המתמדת של ההשתלבות החרדית במעגל העבודה, בצמיחתן של מכללות המותאמות לאוכלוסיה חרדית ובהסרה ההדרגתית של התנגדויות ומכשולים שנערמו לפני תהליך זה בתוך החברה החרדית.

לעומתם, מי שמעוניינים במאבק-לשם-מאבק, יבחרו באסטרטגיה של כפיית אורחות חייהם על האוכלוסיה החרדית העובדת. ייטפלו למכללות חרדיות שנהוגה בהן הפרדה מגדרית, יבדקו בזכוכית מגדלת את מידת הציוניות של הסילבוס החרדי, וכיוצא באלה.

כמובן, מי שיחפש גם ימצא: הוא ימצא שהחברה החרדית אינה חילונית. גם כשהיא באה ללמוד מקצוע או לעבוד בהיי-טק. ושיש לה כללים משלה ומנהגים משלה, גם כאלה שאינם עולים בקנה אחד עם הנורמות הליברליות שמקובלות בחברה הישראלית.

וכאן יכול המבקר שלנו לבחור: האם לדרוש את החלת הנורמות שלו על השוליים המתרחבים של החברה החרדית, העוברת תהליך ישראליזציה, ובכך לדחוק את החרדים אל הפינה ולעצור את התהליך המבורך – או להיזכר שאי-שם, בתחתית הליברליזם שלו, יש גם יכולת הכלה, רב תרבותיות, או סתם סבלנות.

מכון פוע"ה – 'פוריות ורפואה על פי ההלכה' – הוא גוף פורץ דרך, שזוקף לזכותו תרומה גדולה לחברה הישראלית בכלל, ולחברה החרדית בפרט. התחום הרחב של פוריות, גניקולוגיה וסקסולוגיה, תחום רגיש מאד בחברה שמרנית, וכזה הנושק תמיד לשאלות ערכיות והלכתיות, עבר מהפכה בעולם הדתי בזכות פעילותו של מכון פוע"ה.

מה שפעם טופל על ידי פנייה לקבלת 'סגולה' ממקובל, מקבל כיום התייחסות רפואית מעודכנת; מה שפעם נסגר בשקט ובכאב בתוך המשפחה, או בין האשה לבין עצמה, הפך לנושא שיש עם מי לדבר עליו, ולקבל עצה וטיפול משחרר.

אחד מסודות הצלחתו של מכון פוע"ה הוא יכולתו המופלאה ללכת 'בין הטיפות'. להגיע עם רעיונותיו החדשניים אל המעוזים השמרניים ביותר ולקבל את ברכתם. למרות שבראש מכון פוע"ה עומד הרב בורשטין, המזוהה עם הציונות הדתית, פעילות המכון זוכה לדלת פתוחה ברוב הקהילות החרדיות בישראל.

ה'פיקוח ההלכתי' שהונהג על ידי המכון על מכוני הפריה מלאכותית, פיקוח שמנע מקרים רבים של טעויות שגם חילוניים גמורים רוצים מאד למנוע, הפך את המבחנה לאופציה לגיטימית במקומות בהם היה אסור עד אז.

נכון: הכנס של מכון פוע"ה נעשה תוך הפרדה בין גברים לנשים, ובלי הרצאות של נשים. לא, לא בגלל שיש למכון משהו נגד נשים – המכון הוא אולי אחד המובילים בתחום העצמתם הממשית של נשים – אלא בגלל שהרצאה של נשים היא דבר לא מקובל בחברה החרדית. לא, זה לא דבר חדש, ואין לזה שום קשר ליריקות המאוסות בבית שמש; זו פשוט הנורמה המקובלת בחברה הזו, בדיוק כמו בחברות מסורתיות רבות אחרות בעולם כולו. כמו שהשוויצרים נתנו בסוף זכות בחירה לנשים, כך גם ידברו בעתיד נשים בכנסים בחברה החרדית; אבל לא עכשיו.

עכשיו צריך להיות חכם ולהחליט: האם העובדה שנוצרה אופנה תקשורתית שעסוקה ב'הדרת נשים' צריכה להביא לפגיעה בכנס של מכון פוע"ה, או לנסות ולהכריח את המכון להתרחק מקהל לקוחותיו החרדי? ואולי – אולי – נכון יותר להתייחס לגופו של עניין, ולהבין שמי שפועל בתוך חברה מסויימת צריך לכבד את הקודים הפנימיים שלה – במיוחד אם הוא מבקש להיות סוכן שינוי.

*

ולסיום, גילוי נאות: הרב מנחם בורשטין הוא גיסי. העובדה הזו לא מביאה אותנו להסכים בכל דבר (תשאלו אותו על הכיפה שאין על ראשי), וגם לא מנעה ממני לפרסם במוסף 'שבת' שבעריכתי ביקורת על מכון פוע"ה. אבל העובדה הזו מביאה אותי להבין טוב יותר את פעילותו של מכון פוע"ה, ולזעוק כנגד מי שבדרכם אל הצדק התיאורטי מוכנים לשרוף, כמיכאל קולהאס, את כל הנקרה בדרכם.

==

יואב שורק הוא עורך מוסף שבת של 'מקור ראשון'.