בפסטיבל עכו שיתקיים בחול המועד סוכות, מתרחשת לה בשקט בשקט תופעה חסרת תקדים בקידום האומנות במגזר הדתי – הצגה לנשים בלבד. בוגרות מכללת אמונה, האקדמיה הדתית לבנות באמנות, בהצגה נשית לקהל נשי: "עד אשר נמצא מקום".

כל מי שמכיר את פסטיבל עכו יודע שאין זה דבר של מה בכך, במשך כל חול המועד מציג הפסטיבל הצגות לאורך כל היום, ירידים, שחקנים, פשוט שבוע שלם של לאכול ולנשום אמנות על כלל גווניה. לראשונה, כאמור, יעלו על הבמה ארבע שחקניות דתיות בהצגה לקהל נשים בלבד.

נפש של אומן

ליאת ליבוביץ', 34, בוגרת מכללת אמונה מהמגזר ואחת השחקניות בהצגה, סוגרת מעגל של שנים: "שהלכתי ללמוד משחק הרימו גבה", אומרת ליאת, "כל אמא 'יהודייה' רוצה שהבת שלה תלך לרפואה או עריכת דין ובמקצוע המשחק יש סטיגמה שאין בו פרנסה, אבל הרגשתי שזה מעבר לי, שזה הייעוד שלי.  יש אמירה של הרב קוק שמי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה".

מכללת אמונה מובילה את תחום המשחק למגזר הדתי כבר מעל שני עשורים.המכללה היא גם בית ספר למשחק וגם מקום אקדמי ללימודי תואר בחינוך בהתמחות לתיאטרון: משחק, איפור, מחול, תאורה, סאונד, בימוי, ובד בבד גם מכינים להוראת תיאטרון. החלק המעשי מועבר על ידי מורות מקצועיות באווירה דתית עם תוכן יהודי.

כמו כל שינוי, גם פתיחת עולם התיאטרון למגזר הדתי נתקל בקשיים. ד"ר רבקה מנוביץ' הקימה את החוג לתיאטרון לאחר שראתה את המחסור הגדול בבתי הספר הדתיים. "ההתחלה הייתה קשה", אומרת רחל מימון-שוורץ, ראש החוג לתיאטרון במכללת אמונה, "המכללה נתקלה בשאלות שיש לתת להן תשובות ופתרונות. האם מורים מקצועיים קשובים לעולם האמוני, ההלכתי? האם בנות משחקות לפני גברים? כיצד לשלב בלימודים עבודת השם?" ועוד ועוד.

רחל מימון-שוורץ. ראש החוג לתיאטרון במכללת אמונה.

נשים למען נשים

אחרי 22 שנה התיאטרון במגזר הדתי בפריחה ותעוזה מרשימה: "נשים מעבירות את הקול שלהן דרך הבמה", אומרת מימון-שוורץ, "בצורה חזקה וכריזמטית". שאלת השאלות היא: האם יש בכך פרנסה? "המצב היום אצל חלק גדול מהיוצרות הוא מעורר התפעלות. יוצרות רבות חיות מהאומנות שלהן, מתפרנסות מהוראת התיאטרון או מיצירה. בקבוצות התיאטרון הנשיות ניתן לראות תאורנית וסאונדמנית, שחקניות, במאיות, נשים למען נשים שנוסעות ברחבי הארץ להופיע ולהציג. פמיניזם בשיא שלו. התואר במכללת אמונה מעניק תואר שפורץ את הדרך לעבודה: מורות בכיתות, מדריכות טיולים, מגמות תיאטרון – ישנן מעל 45 מגמות תיאטרון בחמ"ד וחלק מרכזי ממנו הוא הבוגרות שלנו".

כחלק מההליכים לקראת ההצגה, פתחו במכללת אמונה את המקום עבור הבוגרות שלו כדי שיוכלו להתאמן ולערוך חזרות: "אצלנו כולן משפחה אחת", אומרת מימון-שוורץ, "גם למי שכבר לא לומדת ואפילו לכאלה שבכלל לא למדו אצלנו, אנחנו נפתח את שערינו כדי לעזור ולקדם את היצירה היהודית שהיא ערך שמשותף לכולנו".

ליאת ליבוביץ' שסיימה לפני עשור את הלימודים ועומדת להעלות הצגה שפותחה על בסיס קטע שכתבה במהלך הלימודים בכתיבה יוצרת, עורכת חזרות יחד עם חברותיה להצגה במכללת אמונה: "ממש מרגש אותנו שרחל פתחה בפנינו את הסטודיו לערוך חזרות". יחד עם ליאת, מופיעות גם שירה שסיימה את הלימודים במכללת אמונה לפני 15 שנה, וזהבית שסיימה בין השתיים. יחד עם הבמאית עינת קירשנר שיוצרת את ההצגה הם במסע חזרות קדחני כדי להעמיק ולהעשיר את ההצגה ולהספיק לקראת פסטיבל עכו.

משחק וציבור דתי הילכו יחדיו?

"במכללת אמונה הם בהחלט הולכים יחדיו", אומרת ליבוביץ', "מעבר ללימודים נפרדים ושיעורי יהדות ישנה אווירה מיוחדת, מאד שמחה ומעודדת שמביאה מרחב ליצירה. בשבילי זה סוג של ניצחון, לקום בבוקר עם תחושה של סיפוק שאני עושה את מה שאני הכי אוהבת. אם דרך ההצגה אני מזיזה למשהו במשהו, בין אם זה חיוך על הפנים או שהגיעה אליי צופה אחרי ההצגה וסיפרה שהצלחתי להוציא אותה מתקופה שחורה".

לעבור את המשוכה של להתקבל לפסטיבל עכו הייתה חוויה לא פשוטה בכלל, מתוך מאות הצגות שמגיעות לועדת הקבלה רק בודדות מקבלות את הזכות לעלות לבמה החשובה, אחת מהן היא "עד אשר נמצא מקום" של הבמאית עינת קירשנר ובכיכובן של ליאת, שירה וזהבית בוגרות מכללת אמונה, ועם תמר בוגרת בית צבי מהמגזר החרדי. הן העלו קטע קצר מול הועדה שאישרה להן לצאת לדרך ומאז הן במירוץ נגד השעון ביצירת ההצגה בדיוק שלה וכל קטע שמתווסף מוצג מול הועדה האמנותית של פסטיבל עכו שתומכת ומלווה אותן צמוד (וגם וויתרה להן על החובה להופיע צמוד לשבת או מייד במוצאי החג).

בהצגה, ארבע השחקניות מציגות דמות אשה אחת על כל חייה שלה בפרט ושל הנשים בכלל: מרגע שהיא נשמה שמסרבת לרדת לעולם עד שהיא מגיחה לעולם עוברת מסע דרך הילדות בגרות נשיות וכל חלקי הנפש שלה המורכבים המרכיבים אישה אחת – "ההצגה מדברת לכל אישה באשר היא", אומרת ליבוביץ', "אנחנו מחפשות לגעת בכל אישה שתשב בקהל שדרך ההצגה תרגיש כאילו היא עצמה עומדת יחד איתנו ובכך לעבור יחד את המסע עם המון הומור רגש מוסיקה מקורית". גם בוועדה האמנותית של פסטיבל עכו היו חלוקים על ההצגה: חלק אמרו שההצגה אכן מיועדת לנשים בלבד, וחלק אמרו בדיוק להיפך: זו הצגה שכל גבר חייב לראות.

מהחזרות להצגה.

"לשחק עד יומי האחרון"

כדי באמת לעסוק בעולם הקשוח והמאסיבי של המשחק, כנראה שצריך בעלים שיכילו את 'כל השטויות' – כפי שליבוביץ' מכנה זאת – שמלווה בכל הקשור לעולם המשחק. לא במובן של דברי הבל אלא שעולם התיאטרון ומי שמשחק בו מצוי בו תמידית ואלו 'שבחוץ' לא בהכרח מבינים את כולו. אכן, הבעלים של השחקניות לוקחים חקל פעיל בהצגה: בין בהפקה ובין במוזיקה.

גם ציבור חרדי יכול להבין את העולם הזה? ליאת מביאה לדוגמא הצגה שיצא לה לשחק בשם "ואם יגידו", על כל המשמעויות של מה יקרה אם יגידו, ידברו עלייך, יספרו: "זה היה מעניין, הקהל הורכב מנשים חרדיות שחלקן זזו בכסאות במהלך ההצגה וחלקן קיבלו מסרים ונפתח אצלן פתח למחשבה. במגזר החרדי המצב 'יותר קשה' אבל יש פתיחות בעולם האמנות לעבוד עם חרדיות, ומאידך יש במגזר צמא לאמנות".

מה החלום, פסגת השאיפות שלך? "הלוואי ואני אזכה עד יומי האחרון לשחק ולעשות את מה שאני הכי אוהבת" אומרת ליבוביץ', והיא מדברת גם בשם שאר השחקניות בהצגה, "הלוואי ואני אזכה לדעת שהגשמתי את הייעוד שלי".

ועם כל החזרות, הבלאגן והשעות הרבות, איך לא מתרסקים? "יש לך במה ופשוט בא לך לנצל אותה בדרך הכי טובה שאפשר".

פסטיבל עכו יתקיים בחול המועד סוכות 8-9-10 באוקטובר. ההצגה "עד אשר נמצא מקום" תופיע 3 פעמים בכל יום: בוקר, צהריים וערב. אם אתן צמאות לאמנות אחרת, מגוונת, שמחה עם אמירה – כדאי שתתחילו להזמין כרטיסים לפסטיבל.