אליפות צרפת – גמר הגברים

רפאל נדאל נגד סטאן ואוורינקה (16:00) –

במהלך רוב הקריירה שלו, סטאניסלאס ואוורינקה נחשב לטניסאי דיי מוכשר ומסוכן שמסוגל לעשות צרות לטניסאים הבכירים, לזכות בתארים קטנים ואפילו לרשום ריצה מרשימה פה ושם בטורניר גדול. עד תחילת שנת 2013, עת היה בן 27, ואוורינקה זכה בשלושה תארים בקריירה (מתוך תשעה גמרים), והסיפור הגדול ביותר שנקשר בשמו היה פרידתו המכוערת מאשתו לשעבר, פחות משנה לאחר הולדת בתו, שגררה תגובות מופתעות ואף זועמות מפרשנים ואוהדים.

הקריירה של סטאן ואוורינקה זכתה לשני טוויסטים מעניינים. הראשון מביניהם התרחש בסיבוב הרביעי של אליפות אוסטרליה ב-2013. ואוורינקה פגש את נובאק דג'וקוביץ', שהיה אז הטניסאי הטוב בעולם בהפרש דיי גדול, והפסיד לו בחמש מערכות מדהימות, 10-12 במערכה המכרעת, במשחק שבעיני היה אחד האיכותיים והמרתקים בעשור האחרון. מאותו רגע, הביטחון העצמי של ואוורינקה גבר פלאים, ועד סוף השנה הוא העפיל לארבעה גמרים בסבב, זכה בתואר אחד והעפיל לחצי הגמר באליפות ארה"ב.

הטוויסט השני הגיע שנה מאוחר יותר. ואוורינקה גבר על דג'וקוביץ' בחמש מערכות מותחות ברבע גמר אליפות אוסטרליה והתקדם עד הגמר, שם פגש את מי ששיחק באותה עת את הטניס הטוב בעולם והיה הפייבוריט המוחלט לזכות בתואר, רפאל נדאל. רקורד הראש בראש בין השניים לפני המשחק היה מדהים. נדאל ניצח את ואוורינקה תריסר פעמים מתוך תריסר מפגשים. יותר מכך: עד אותו יום נדאל לא הפסיד ולו מערכה אחת מול השווייצרי.

ואוורינקה, ששיחק בגמר הגראנד סלאם הראשון שלו בגיל 28 והובס בעבר פעם אחר פעם מול נדאל, לא התרגש ולא נבהל. הוא פתח את המשחק בטירוף, זכה במערכה הראשונה ושבר את נדאל במשחקון הראשון של המערכה השנייה. אלא שאז הגיע הטוויסט. כשהתוצאה עומדת על 6-3 2-0 15-40 ונדאל מגיש, הספרדי החטיא חבטת כף יד, ואז הניח את ידיו על גבו התחתון, התכופף ועצם את עיניו בכאב מופגן, ומאותה שנייה הקריירה של ואוורינקה השתנתה לחלוטין. נדאל שיחק פצוע וכואב עד סוף המשחק רק כדי לא לפרוש ולאכזב את הקהל ואת ואוורינקה במשחק כל כך חשוב, ואוורינקה זכה בתואר גראנד סלאם ראשון, ומאותו רגע דבר לא שב להיות כשהיה.

היום שני היריבים יפגשו לראשונה בטורניר גראנד סלאם מאז אותו יום במלבורן, שהיה אז החשוב ביותר בקריירה של ואוורינקה, ואחד החשוכים ביותר בקריירה של נדאל. מים רבים זרמו מאז בנהר היארה במלבורן. ואוורינקה פיתח לעצמו מוניטין של שחקן של משחקים גדולים, רשם רצף של 11 ניצחונות רצופים בגמרים בסבב (שנקטע בשנה שעברה), זכה בשני תארי גראנד סלאם נוספים והפך לחבר קבע בצמרת המשחק. נדאל זכה באליפות צרפת התשיעית שלו כמה חודשים לאחר אותה פציעה בגב, ומאז נקלע לשלל משברים אישיים ובריאותיים.

מבחינה מקצועית, נדאל מגיע היום כפייבוריט מוחלט. אולי בפער גדול אפילו יותר משהגיע לאותו גמר במלבורן. הוא איבד רק 29 משחקונים בדרך לגמר (לשם השוואה, ואוורינקה הפסיד ב-24 משחקונים רק בחצי הגמר מול מארי), רמס יריבים מוכשרים ומצוינים, מגיע לגמר עם רקורד של עשרים ושלושה ניצחונות על החימר השנה מול הפסד בודד, ורודף אחרי התואר העשירי שלו באליפות צרפת. נדאל וחימר הם כמו מייקל ג'ורדן וכדורסל, כמו ליאו מסי וכדורגל, כמו אלון מאסק וסטארט-אפים או כמו אורן חזן ותשומת לב תקשורתית (או סלפים). צמד בלתי נפרד. כפי שכתבתי בעבר, אין עוד הרבה אנשים בעולם שטובים כל כך במלאכה שלהם כמו שרפאל נדאל טוב בלשחק טניס על חימר. בכושר הנוכחי שלו זה בולט אפילו יותר.

אם לא די בכל זאת, ואוורינקה בן ה-32 בילה מעל לארבע שעות וחצי על המגרש בחצי הגמר המפרך שלו מול אנדי מארי, ולא ברור כמה דלק יישאר לו במיכל. בנוסף, עד לפני שבועיים, במהלך טורניר ז'נבה בו ואוורינקה זכה בתואר, עולם הטניס דיבר על הכרס הקטנה שפיתח ועלו שאלות בנוגע לכושר הגופני שלו.

מה בכל זאת ניתן להגיד לזכותו של ואוורינקה לקראת הגמר? ובכן, מדובר באחד הווינרים הגדולים של הספורט בשנים האחרונות. לסטאן אין מורא ממעמדים גדולים או מיריבים עם מוניטין שהולך לפניהם. הוא הוכיח פעם אחר פעם שהוא עולה על המגרש כדי לנצח, ולא משנה מול מי הוא משחק ומה אומרת הסטטיסטיקה או ההיסטוריה. המשחק של סטאן, שכולל חבטות קרקע אגרסיביות בלי סוף ונכונות לשחק מול נדאל מהקו האחורי ולגרור אותו להגנה, הוא בדיוק סוג הטניס שמפריע לנדאל, ושבעזרתו סודרלינג רשם את הניצחון המפורסם מול מרבה הרגליים לפני שמונה שנים.

אם ואוורינקה יצליח לשחק באותה רמה בה שיחק מול דג'וקוביץ' בגמר לפני שנתיים, נדאל יעמוד מול מכשול שעד כה לא עמד מולו בטורניר. אולם בהתחשב בכל מה שכתבתי כאן למעלה, סביר יותר להניח שהיום רפאל נדאל יחקוק עוד כמה מילים בדברי ההיסטוריה, יהיה לטניסאי הראשון בעידן הפתוח שזוכה בתואר גראנד סלאם עשר פעמים, וגם יעקוף את פיט סמפראס ויזכה בתואר הגראנד סלאם החמישה-עשר שלו.

סבב הנשים: ילנה אוסטפנקו עם התואר

ילנה אוסטפנקו ניצחה את סימונה האלפ 6-4 4-6 3-6, וזכתה באליפות צרפת.

נתחיל מלציין את המובן מאליו: זה היה גמר מעניין, מבדר ואיכותי. מה שהתרחש בו היה לא צפוי ודיי מדהים. כפי שכתבתי לפני המשחק, ידענו מי תחבוט יותר וינרים ויותר טעויות לא מחויבות, ידענו מה יהיו תכניות המשחק של שתי הטניסאיות, וידענו כיצד תראה נקודה טיפוסית ומי תשלוט בה. אבל לא חשבתי שאוסטפנקו מסוגלת לשחק בהילוך חמישי לאורך שלוש מערכות שלמות, לחזור פעמיים מפיגור משמעותי ולהתמודד עם יום מעולה מבחינה הגנתית של האלפ.

המספרים נותנים תמונה דיי מדויקת לגבי מהלך המשחק. אוסטפנקו הגיעה למשחק עם ממוצע של מעל 40 וינרים למשחק במהלך שישה המשחקים האחרונים שלה באליפות צרפת. היום היא הכתה לא פחות מ-54 וינרים (!) לאורך שלוש מערכות, מול 54 טעויות לא מחויבות. הססטיסטיקה של האלפ גם היא יוצאת דופן יחסית לגמר בן שלוש מערכות. היא הכתה 8 וינרים בלבד, ו-10 טעויות לא מחויבות בלבד. אלה מספרים שמתאימים למערכה אחת, ולא לשלוש מערכות שלמות.

שתי הטניסאיות שיחקו מצוין "בתפקיד שלהן": האלפ שיחקה טניס הגנתי מרהיב, ואוסטפנקו שיחקה טניס התקפי שנראה לקוח מהגמר בין ואוורינקה ודג'וקוביץ' מלפני שנתיים. אבל האלפ נכשלה לשחק מצוין בתפקיד הנגדי. היא מיעטה מאוד לתקוף, ובסופו של דבר זה עלה לה במשחק. עם כל הכבוד לתכנית המשחק של האלפ, שהייתה בבירור להגן ולגרור טעויות מהלטבית, לא ייתכן שטניסאית תמעט כל כך להתקיף את ההגשה השנייה הפגיעה של היריבה שלה. זה הלחם והחמאה של טניס הנשים כיום, והאלפ פשוט לא עשתה את זה.

אוסטפנקו לא נבהלה מההגנה המדהימה של האלפ. במובן הזה, כנראה שהמשחק מול החומה הדנית ווזניאקי ברבע הגמר עזר לא מעט. כדור אחר כדור חזרו אליה, כולל כדורים שהיו הופכים לווינרים מול טניסאיות אחרות, והיא לא התבלבלה. גם כשהנקודות התארכו, אוסטפנקו נשארה רגועה והוציאה לפועל את תכנית המשחק שלה. מבחינה מנטאלית, הדברים שאוסטפנקו עשתה היו מרהיבים. היא הייתה בפיגור של 4-6 0-3 ונקודות משחקון ל-0-4 בגמר הגראנד סלאם הראשון בקריירה שלה, והצליחה לכפות מערכה שלישית. במערכה השלישית, היא הייתה בפיגור 1-3 וקרובה מאוד לפיגור 1-4, והצליחה לזכות בחמישה משחקונים ברציפות תוך המשך בתצוגת התכלית ההתקפית בלי למצמץ ובלי להסס. הילדה פשוט עשויה מחומר אחר, חומר של אלופות.

אין לדעת לאן הגמר הזה יקח את אוסטפנקו. ראינו כיצד מוגורוזה לא הצליחה לנצל את המומנטום שצברה בריצה לתואר בשנה שעברה, והיא לא היחידה שתואר גראנד סלאם ראשון בגיל צעיר הקשה עליה. אבל האמת שזה לא משנה במיוחד. שום דבר לא דחוף עבור אוסטפנקו. אני מניח שייקח לה קצת זמן לעכל את המעמד החדש שלה, ובוודאי תחווה כמה הפסדים לא צפויים לטניסאיות נחותות ממנה ותפנים שגביע גראנד סלאם אחד לא מבטיח שום דבר לקראת ההמשך. ובכל זאת, היום נולדה טניסאית צמרת חדשה, שתיקח על כתפיה ציפיות גבוהות וכבדות.

סימונה האלפ אמורה הייתה לחגוג היום תואר גראנד סלאם ראשון והעפלה למקום הראשון בעולם, ונפלה במכשול האחרון שהיה על הנייר פשוט יותר מהמכשולים הקודמים. ובכל זאת, החודשיים האחרונים היו מצוינים עבור האלפ. שיתוף הפעולה שלה עם דארן קייהייל, לשעבר מאמנם של אנדרה אגאסי ולייטון יואיט, הניב פירות מתוקים כבר כעת. להאלפ סיכוי מצוין להעפיל למקום הראשון בעולם אחרי וימבלדון, או מאוחר יותר במהלך העונה. עם זאת, הפסד שני ברציפות בגמר גראנד סלאם, הפעם מול טניסאית זוטרה ממנה, ועוד אחרי שנים בצמרת, עשוי להוות קוף לא נעים על כתפיה של האלפ שיהיה לה קשה יותר ויותר להוריד עם הזמן. יהיה מעניין לראות איך תתמודד עם הקוף הזה בהמשך הקריירה.

הכותב: נמרוד דרור, מנהל  דף הפייסבוק "נמרוד כותב על טניס", עדכונים, חדשות ופרשנויות מעולם הטניס