שרקי מתחרט: "הפרשה יצאה מפרופורציה"

עיתונאי חדשות 2, יאיר שרקי, פרסם הודעה לפיה הוא מתחרט על חשיפת הסרטון בה נראה הרב הצבאי הראשי, הרב רפי פרץ, כשהוא רוקד עם הרב איציק שפירא, מחבר ספר "תורת המלך", ואף חובש את מגבעתו בעוד הרב שפירא חובש את כומתתו של הרב פרץ.

חשיפת הסרטון, עליו דווח גם ב'סרוגים', הביאה רבים מהשמאל למחות על הריקוד המשותף של שני הרבנים, ופניות של מספר חברי כנסת הביאו ראש אכ"א לזמן את הרב פרץ לשיחה.

בהודעה שפרסם חושף הסרטון, יאיר שרקי, הוא מודה כי הפרשה יצאה מפרופורציה: "כשראיתי את הסרטון של הרב הראשי לצה״ל רפי פרץ רוקד עם הרב איציק שפירא שחיבר את הספר ״תורת המלך״ הבנתי שאלו תמונות לא רגילות שיעוררו דיון או חיוך, תלוי את מי שואלים, אבל בכל מקרה בעיניי זה לא היה אייטם ענק. קוריוז מעניין".

לדברי שרקי גם במערכת החדשות התעורר דיון בדבר פרסום הסרטון: "במערכת היה מי שראה את הסרטון ונחרד הרבה יותר. 'לא יעלה על הדעת שהרב הצבאי, קצין בכיר, במדים, רוקד ועוד מחליף כומתה בכובע, עם מחבר ספר כלכך שנוי במחלוקת כמו תורת המלך' אמר".

שרקי ממשיך וכותב כי "אני הסברתי מצד שני, שאמנם על תורת המלך אין בכוונתי להגן לרגע, (בסופו של דבר אגב, לצד הביקורת הערכית הנוקבת, החקירה נגד הרב שפירא נסגרה) אבל הרבצ״ר הוא בכלל מוזמן מצד החתן, (שאביו היה בכיר ברבנות הצבאית) שהפגישה אקראית, ומי שקצת מכיר יודע עד כמה הרב פרץ ״ממלכתי״ ושאין שני אנשים שמייצגים כלכך בבירור את הקטבים הרחוקים של הציונות הדתית אידאולוגית. בסוף, ריקוד הוא רק ריקוד ולא כל מי שאני נותן לו יד ורוקד במעגל אני בהכרח מסכים עם דעותיו. ברקע מתנגן לו שיר פורימי ״ונהפוכו״ שגם מסביר אולי את חילופי הכובעים".

"התווכחנו.  התווכחתי גם בתוך עצמי.  בסוף סיכמנו, נעביר את הויכוח למסך. נציג את הסרטון לצד הביקורת, לא במהדורה המרכזית שמדברת בעיקר בסימני קריאה, אלא בתכנית עם אווירה יותר נינוחה, והדיון הציבורי יתנהל".

"מאז הפרסום מתחוללת סערה. כמו כל עיתונאי, בדרך כלל אני שמח כשיש פולו-אפ לסיפור שלי, אבל במקרה הזה אני מרגיש קצת אחרת. נכון, גם בעיניי מדובר באייטם ראוי ומעניין, תפקידה של עיתונות הוא לדווח, ומן הסתם גם הרבצ״ר במחשבה שניה היה נמנע מלרקוד כך במדים. אבל עדיין, נראה שקצת נאבדה הפרופורציה. אני מעדיף מציאות שבה אפשר לא להסכים וגם לחלוק בחריפות אבל עדיין לרקוד ביחד, מאשר מציאות פוליטיקלי קורקטית שבה אני מוצא את עצמי בסופו של דבר במעגל רק עם אנשים כמוני. בשלב הבא, אולי רוקד לבד בחדר מול המראה".