שורדי השבי זיו וגלי ברמן השתתפו באזכרה שנערכה היום (שני) לחברם אלון שמריז, ונשאו דברים לזכרו. בדבריהם תיארו את הקשר ארוך השנים ביניהם, את חיי היומיום המשותפים ואת תחושותיהם מאז נודע להם על מותו.

בדבריהם תיארו השניים את הקשר הקרוב שנרקם ביניהם לאורך השנים. "באותם בתי ילדים, באותן שבתות של חמין, באותה שכונה, תמיד היית שם חלק מאיתנו", אמרו. הם הזכירו את אופיו הייחודי של שמריז ואת הדרך שבה בחר לחיות. "היית עושה את הדברים בדרך שלך. לא היה אכפת לך ממה שאנשים אומרים עליך ועל החדר שלך", תיארו, והוסיפו, "שימי, הכרת אותנו והכרנו אותך הכי טוב שאפשר, עם כל היתרונות והחסרונות. בחיים לא היינו מחליפים שום דבר ממך".

השניים סיפרו על הרגע שבו נודע להם על מותו. "כששמענו על המוות שלך, התפרקנו. זה היה אחד הימים הכי קשים שהיו בשבי", אמרו. לדבריהם, "במשך שבועות לא הפסקנו לחשוב עליך ועל איך דבר כזה יכול לקרות לנו. לא רצינו להאמין שזה אמיתי, שאחד החברים הכי טובים שלנו נהרג ככה".

אלון שמריז (התמונה באדיבות המשפחה)

עוד אמרו כי מאז חזרתם מהשבי, החסר מורגש בעוצמה רבה. "מאז שחזרנו, החוסר שלך מורגש בצורה הכי כואבת שאפשר", ציינו, אך הדגישו כי לצד הכאב קיימת גם תחושת תודה. "מעבר לכאב, יש גם תודה. תודה גדולה על כל הזיכרונות, על כל החוויות ועל הדרך שהשארת לנו".

בדבריהם פנו גם למשפחתו של שמריז ואמרו, "לא נשכח שלמרות הקושי לא הפסקתם להילחם עלינו. אנחנו אוהבים אתכם ממש". את דבריהם חתמו במילות פרידה והנצחה. "שימי, אתה חסר לנו מאוד. היית ותישאר חלק בלתי נפרד מאיתנו", אמרו, והוסיפו, "יהי זכרך ברוך".