ימי חג החנוכה נחשבים לזמן מיוחד של אור, רחמים ופתיחת שערים. הדלקת הנרות אינה רק זכר לנס שאירע בימי החשמונאים, אלא עת רצון שבה אפשר לעצור, להתבונן, ולהתפלל על כל מה שבלב. בריאות, זיווג, פרי בטן, שלום בית ותיקון הנפש. אספנו עבורכם עשר סגולות ידועות ומקובלות שנהגו בהן גדולי ישראל, ויכולות להוסיף אור ותקווה לימי החג.

אחת הסגולות המרכזיות בחנוכה היא לשבת סמוך לנרות הדולקים במשך כחצי שעה, ללא עשיית מלאכה. ההתבוננות בשלהבות והפניית הלב לתפילה נחשבות לזמן מסוגל במיוחד לבקשות אישיות ולחיזוק האמונה.

רבים מקפידים להדליק את נרות החנוכה בשמן זית זך כתית, כזה המיועד למאכל ולא למאור. הדלקה זו נחשבת מהודרת יותר, ויש הרואים בה סגולה לזכות בילדים חכמים וצדיקים, לאור הקשר שבין שמן הזית לחכמה ולתורה.

ההתבוננות בנרות החנוכה בלבד, כך מובא בספרים, בכוחה לטהר את המחשבה ולמחוק מחשבות ומראות לא טובים שנחקקו בזיכרון. האור הדק והטהור של הנרות פועל תיקון פנימי ועדין בנפש האדם.

כחלק מהשלמת המצווה, ראוי לתת צדקה לאחר הדלקת נרות החנוכה. הצדקה נחשבת לכלי שממשיך את אור החג גם אל הזולת, ומחזקת את כוח המצווה.

למי שנמצא בעיצומה של בדיקה רפואית או טיפול מורכב, מובאת סגולה בשם הבן איש חי: לקבל על עצמו שיום אחד מימי החנוכה יוקדש כולו לתפילה, ללא עשיית מלאכה. קבלה זו נעשית בלב שלם ומתוך תקווה לישועה.

ערב שבת חנוכה נחשב לזמן מיוחד במינו: כאשר נרות החנוכייה ונרות השבת דולקים זה לצד זה – האחד מסמל ילדים והשני זוגיות. זהו רגע מסוגל להתפלל לזיווג, לשלום בית ולשמחה משפחתית שלמה.

ביום השמיני של חנוכה, המכונה “זאת חנוכה”, נוהגים רבים להרבות בתפילה. זהו יום המסוגל במיוחד לבקשה על פרי בטן, ומקובל להתפלל בו גם עבור נשים אחרות הזקוקות לישועה בתחום זה.

סגולה נוספת קשורה לשמן שנותר לאחר ההדלקה. יש שנהגו לשמור אותו בצנצנת, ולמרוח ממנו במקום של כאב או חולשה כסגולה לרפואה, מתוך אמונה שקדושת מצוות הנר נמשכת גם בו.