הוא הקים ישיבות, השפיע על דור שלם של רבנים ומנהיגים, חיבר את נוסח תפילת יום העצמאות, כתב שירים לבני עקיבא והיה חתן פרס ישראל. הרב משה צבי נריה נפטר בי"ט בכסלו תשנ"ו, והותיר אחריו מורשת של תורה, חינוך וציונות דתית. לכבוד יום פטירתו – אספנו עשרה דברים פחות מוכרים על האיש שעיצב את דמותה של הציונות הדתית המודרנית.

1. העלייה לארץ התחילה במכתב תורה

כשהיה תלמיד צעיר במינסק ושקלוב, כתב חידושי תורה ושלח לרב קוק. הרב התרשם עמוקות, סידר לו סרטיפיקט לעלייה, וכך הגיע לארץ ישירות לבית הרב. משם הפך לאחד מתלמידיו הקרובים – החלטה ששינתה את פני החינוך הדתי-לאומי.

צילום: רפי קפלן

2. "מרכז הרב" עיצבה בו תודעת עם

בישיבה הפך לתלמיד קרוב של הרב קוק ובנו הרב צבי יהודה. שם גיבש את האמונה שתורה אינה מנותקת מהחיים הציבוריים, אלא מחויבת לעם ישראל. זו הבנה שהובילה אותו לייסד חינוך שמדבר על מדינה, צבא וציונות מתוך בית המדרש.

3. השם "נריה" התחיל ככינוי מחתרת

בתחילת דרכו כתב מאמרים לבני עקיבא, אך העדיף שלא להזדהות בשמו מחשש למחלוקות מיותרות. הוא חתם בשם "נריה" – בהשראת הפסוק "נר ה' נשמת אדם". הכינוי התפשט בתנועה, דבק בו, ולבסוף הפך לשם משפחתו הרשמי.

לוגו בני עקיבא.

4. ישיבת בני עקיבא הראשונה

ב-1939 הקים בכפר הרא"ה את ישיבת בני עקיבא הראשונה. הלימוד כלל תורה לצד עבודת אדמה, תפילה לצד חליבת פרות. לא רבים האמינו שזה ישרוד, אך זה הפך לאמא של כל ישיבות בני עקיבא. היום מדובר בעשרות ישיבות ואולפנות שחינכו רבבות.

5. בתחילה התנגד ללימודי חול

כשעלה הרעיון לשלב לימודי חול בישיבה אמר בחיוך: "יצמחו לי שערות על כף היד לפני שילמדו חול כאן". אבל עם הזמן הבין שזה צורך הדור, שהנוער חייב גם מקצועות כלליים לצד קודש – ותמך במהלך. כך נולד המודל הדתי תיכוני שממנו צמחו מפקדים, רבנים ומחנכים רבים.

(לוגו ישיבות בני עקיבא)

6. המחנך שהיה גם יוצר

מלבד עולם הישיבות, הרב נריה כתב את המנון בני עקיבא, שירים על ירושלים ושירי חיזוק לחטיבה 7. הוא ערך את "זרעים" והאמין שחינוך עובר גם דרך שיר, רגש ומעורבות קהילתית, לא רק שיעור גמרא.

7. יום העצמאות וההלל

הרב נריה היה ממובילי החיבור בין המדינה לקודש. הוא ניסח את טיוטת תפילת יום העצמאות שהתקבלה ברובה, והיה בין הדוחפים לקביעת אמירת הלל ביום זה. סידור "גואל ישראל" שהודפס לאחר מותו מבוסס על נוסחו.

(צילום: מרכז ישיבות בני עקיבא)

9. שימש כח"כ – אך העדיף חינוך על פוליטיקה

שימש כח"כ מטעם המפד"ל בכנסת השביעית ופעל בוועדת החינוך. בסיום הקדנציה אמר בכנות: "טעות שנכנסתי. בכנסת אי אפשר שלא ללכלך את הידיים" – וחזר לחינוך, המקום שבו האמין שיוכל להשפיע באמת.

10. דבריו האחרונים הפכו למורשת

ברגעיו האחרונים ביקש: "תנו לי קדושת ארץ ישראל. תנו לי קדושת אהבת ישראל." הוא קרא בקול גדול "שמע ישראל" – וסיים את חייו כמו חי אותם: בקדושה, אהבה ורוח. המילים הולחנו והפכו לניגון שמלווה תלמידים עד היום.