לכבוד יום הולדתו של יואב צפיר, אחד האנשים המשפיעים ביותר על הטלוויזיה הישראלית, חזרנו אל הסדרות הגדולות שהוא היה חלק מהיצירה שלהן – אלו שהגדירו ילדות, יצרו כוכבים והשאירו רגעים שזוכרים עד היום. הנה 10 הסדרות המזוהות ביותר עם צפיר, ומה הסיפור שעומד מאחוריהן.

1. כוכב נולד

כאן מתחיל הסיפור של הריאליטי המוזיקלי הישראלי. אלפי צעירים מכל הארץ מגיעים לאודישנים, עוברים את המבחנים הראשונים ורק מעטים עולים לשלב המצולם מול פאנל השופטים. משם נוצרת "הנבחרת" – קבוצה של מתמודדים שמבצעים בכל שבוע קלאסיקות עבריות בשידור חי, מקבלים הערות מהשופטים ומחכים להכרעת הקהל במסרונים. בכל פרק מישהו נפרד מהבמה, עד שנשארים שלושה שעולים לגמר ענק בחוץ – ניצנים, הכנרת, חיפה. משם נולדו שמות כמו נינט, הראל מויאל, יהודה סעדו ורוני דלומי – ותוך כדי גם נפתחו ויכוחים על פריפריה מול מרכז, צבא, עדות ומי נראה כמו "כוכב נולד" של כולנו.

2. הכוכב הבא

אם ב"כוכב נולד" הצביעו בסמס, כאן המסך הוא הכוכב. המתמודד נכנס לבמה מול מסך ענק סגור, מתחיל לשיר, ובזמן הביצוע הקהל מצביע באפליקציה יחד עם השופטים. ברגע שהוא עובר את רף האחוזים – המסך נפתח, האולפן נחשף והוא עובר לשלב הבא. גם כאן יש נבחרת, דו-קרבות, דואטים ו"כיסאות חמים", אבל ברוב העונות יש בונוס אחד גדול: הזוכה לא רק מנצח בתוכנית, אלא גם מקבל את הזכות לייצג את ישראל באירוויזיון. משם יצאו נדב גדג', חובי סטאר, אימרי זיו, נטע ברזילי, קובי מרימי, עדן אלנה, תמיר גרינברג, עדן גולן ויובל רפאל – והמסך העולה הפך לרגע המזוהה ביותר עם התוכנית.

3. הפיג'מות

סיטקום קאלט של ערוץ הילדים שהרגיש כאילו נכתב בתוך מחברת של חבורה משועממת בכיתה – רק עם מצלמות, להקה ו"המבורגרי" כושל בפינת הרחוב. שלושת חברי הלהקה עוברים מנתניה לתל אביב, תקועים בין חלום רוקנרול למציאות של משכירות, טיגוני צ’יפס וגרי מנדלבאום אחד ממורמר. הסדרה השתוללה עם הומור מטורף, פיצולי אישיות של קובי, שכנה עצבנית שצורחת "שקט!", שבירת הקיר הרביעי בלי בושה והמון פרקי מחווה לסרטים וסדרות. זו לא עוד קומדיה – זו סדרה שגידלה דור שלם על בדיחות פנימיות, משפטי קאלט ושירים שנתקעו בראש בדרך לבית ספר.

4. השיר שלנו

הטלנובלה המוזיקלית שהפכה את נינט ורן דנקר לתופעה וחיברה בין עולם ה"סטאר-אקדמי" לעולם הדרמה היומית. הסדרה מתרחשת סביב אקדמיה למוזיקה, אבל מהר מאוד הופכת להרבה יותר מזה: אהבות גדולות, בגידות, ריאליטי בתוך הסדרה, קדם אירוויזיון, צבא, להקה צבאית – וכל זה עטוף בפסקול שהפך ללהיטים מחוץ למסך. "השיר שלנו" סימנה את תחילת עידן הדרמות המוזיקליות בטלוויזיה הישראלית: שירים מקוריים, קאסט ענק, אורחים מפורסמים, וטוויסט גאוני בעונה השלישית עם "סדרה בתוך סדרה". בשביל דור שלם – זו פשוט הסדרה שהגדירה את איך נראים כוכבים צעירים על המסך.

(מתוך הסדרה השיר שלנו)

5. "שמש" 

לפני שהיו ריאליטיז בלי סוף, היה "שמש" – קומדיית מצבים על מסעדה שכונתית בתל אביב שנראית כמו כלום, אבל מלאה טיפוסים שאי אפשר לשכוח: נחום שמש הקמצן מבאר-שבע, אתי המלצרית התימנייה, ששי הטבח ה"גאורגי הטיפש", עוגן הבלונדינית וטנצר העורך דין המניאק. יואב צפיר, שעומד מאחורי הבימוי והעריכה, הפך את הסט הקטן של "אימפריית השמש" לעולם שלם – עם גאגים חוזרים, סלנגים, ומערכות יחסים שהקהל גדל איתן לאורך שש עונות.

6. "דני הוליווד"

"דני הוליווד" לקחה את כל הקלישאות של טלנובלה – אהבה בלתי אפשרית, משפחות מסובכות וסודות מהעבר, והלבישה עליהן מסע בזמן בין ההווה לשנות ה-60 וה-80. במרכז – כוכב רוק נערץ בשם דני הוליווד ובמאית צעירה מהדור שלנו, שנפגשים הודות למזוודת זמן אחת. יואב צפיר, שהיה שותף ליצירה ולעריכה, חיבר כאן בין נוסטלגיה, דרמה רומנטית ופסקול שמרגיש כמו מחווה לתור הזהב של המוזיקה הישראלית.

7. "OBOY" 

"OBOY" היא סדרת נוער מוזיקלית על להקת בנים מוצלחת, שמאחוריה עומד סיפור הרבה יותר מורכב על חלומות, תחרות, כסף וזהות. במרכז – עלמה, נערה שמתחפשת לבן כדי להיכנס ללהקה ולהציל את המשפחה מהחובות, ומסתבכת בחיים כפולים מול החברים, האקסים והמפיקים. יואב צפיר, יחד עם אורי גרוס וטמירה ירדני, בנה כאן עולם שמרגיש גם כייפי וקליל וגם מאוד מסחרי ומודע לעצמו – כזה שהפך את הלהקה הבדיונית למותג אמיתי שחי מחוץ למסך.

(צילום: רונן אקרמן ויוליה טייץ, יח"צ)

8. "פוראבר"

"פוראבר" משחקת עם הפנטזיה הכי קלאסית – מה היה קורה אם ההורים היו שוב בני נוער. ניסוי מדעי משתבש, אמא ואבא הופכים לתלמידים בתיכון של הילדים שלהם, והבת הקטנה פתאום קופצת לגיל 32. מכאן נולד בלגן מתוק של זהויות כפולות, בית ספר, להקות, "כוכב אירופה" ואפילו אירוויזיון. זו סדרת נוער מוזיקלית שמחברת בין משפחה, הומור, דרמה וגלאם – עם לי בירן ואליאנה תדהר כצמד שכבר הפכו מזמן לשם נרדף לרומנטיקה טלוויזיונית.

9. "לא נפסיק לשיר"

לפני שכולנו חיפשנו שירים בשאזאם, "לא נפסיק לשיר" עשתה מזה טלוויזיה: מתמודדים שמנסים לזהות שירים לפי מילה, סלסול או שני צלילים, שופטים שמכירים כל בית בעל פה, וקהל בבית שצורח מול המסך "איך הם לא קלטו את זה?!". יואב צפיר היה מאחורי הבימוי והעריכה, ויחד עם טמירה ירדני וקשת – יצרו פורמט שהרגיש כמו מסיבה ישראלית אחת גדולה, ושימש גם כקרש קפיצה ישיר למה שיהפוך אחר כך ל"כוכב נולד".

10. "נולד לרקוד"

ב"נולד לרקוד" יואב צפיר כבר בתוך עולם הריאליטי במלוא העוצמה – הפעם לא עם זמרים, אלא עם רקדנים. בכל שבוע זוגות רקדנים קיבלו סגנון אחר – סלסה, היפ הופ, ג'אז, קלאסי, ונלחמו על הזכות להיקרא "הרקדן של ישראל". האולפן התמלא בכוריאוגרפיות גדולות, סיפורי חיים, דמעות מאחורי הקלעים ורגעי וואו על הבמה. זו הייתה אחת התוכניות שהכניסו את תרבות המחול למיינסטרים, והוכיחה שצפיר יודע לנהל גם פורמטים נוצצים ותחרותיים – לא רק סיטקומים ודרמות.