תחילת שנת הלימודים היא תקופה מרגשת, ובמיוחד השנה, אחרי תקופת מלחמה ורגעים של חוסר ודאות. המעבר לכיתה חדשה או לבית ספר חדש עלול לעורר קשיים רגשיים, חרדות ואי שקט. כהורים, חשוב להיות ערניים לסימני מצוקה, גם כשילדים אינם אומרים זאת ישירות. זיהוי מוקדם של הקשיים יכול לסייע לילדים להתמודד נכון, וליהנות משנה בטוחה ומוצלחת יותר.

חשיבות ההסתגלות החברתית והחוסן לאחר טראומה

מחקרים עדכניים מדגישים כי הסתגלות חברתית מוצלחת, אקלים תומך ותמיכה רגשית מהוות גורמי מפתח להצלחה רגשית ולימודית אצל ילדים – במיוחד אחרי תקופות חירום. מחקר של מכון אבני ראשה, שנערך בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", מראה כי מתן תחושת ביטחון, פיתוח חוסן נפשי ותמיכה רגשית מסייעים לילדים להתמודד עם הטלטלה ולחזור אט אט לשגרת לימודים. מעורבות צוות החינוך וההורים היא קריטית להפחתת מצוקה ולעיגון תחושת השייכות.

מחקר נוסף, של ד"ר דנה לסרי, ד"ר ג'וי בנטוב ופרופ’ נוגה כהן, שנערך בדצמבר 2024, בחן את השלכות הלחימה על ילדים ומתבגרים. נמצא כי גם תלמידים שלא נחשפו ישירות לאירועים סובלים מעלייה בתסמיני חרדה, קשיי שינה וירידה תפקודית. לעומת זאת, תמיכה חברתית, חמלה ופרקטיקות של ויסות רגשי תרמו לשיפור האקלים הרגשי וליכולתם של הילדים להסתגל מחדש למסגרת הלימודית, ומנעו תופעות של מצוקה פוסט-טראומטית.

"בקרב מתבגרים, הנתונים מעידים על מצוקה נפשית לא מבוטלת… השפעה סובייקטיבית של המלחמה, המידה בה התלמיד חש שהמלחמה משבשת את שגרת יומו ומערערת את יציבותו – נקשרו למדדי השלומות ומעורבות בית ספרית… תמיכתם החברתית של הורים, מורים וחברים נמצאו כגורם חוסן משמעותי".

חמישה סימנים שכל הורה חייב לזהות

  • שינויים בהתנהגות וברגשות: אם הילד מתנהג באופן שונה, עצבני או מסתגר – זה הזמן לבדוק מה עובר עליו.
  • תלונות חוזרות על כאבים פיזיים: כאבי בטן, ראש או קשיי שינה, במיוחד בבוקר – הגוף לעיתים מגיב ללחץ נפשי באמצעים פיזיים.
  • קושי להתמודד עם שיעורי בית: תסכול או התחמקות מהכנת שיעורים יכולים לרמז לקושי רגשי או חוסר ביטחון.
  • הימנעות חברתית: ירידה בעניין בפעילויות חברתיות, ישיבה לבד בהפסקות והימנעות ממפגשים עם חברים – סימנים לקושי חברתי.
  • ירידה במוטיבציה ובתפקוד הכללי: אדישות, אובדן עניין בתחביבים ונטייה לאבד ציוד – רמזים לקושי בהתאקלמות.

מה עושים?

שיחה עם הילד: להקשיב ברגישות, לשאול שאלות פתוחות ולתת מקום לרגשות – בלי לחץ.

פנייה לצוות החינוכי: מחנך, יועץ או פסיכולוג בית ספר יכולים לתת תמונה רחבה ולעזור לתכנן תמיכה.

פנייה לעזרה מקצועית: אם הקשיים נמשכים, חשוב לפנות לאיש מקצוע. זה לא סימן לחולשה, אלא מתנה שהילד זקוק לה.

כוחו של החוסן החברתי והמערכתי

המחקר המקיף של לסרי, בנטוב וכהן (2024) קובע שדווקא בתקופות חירום, גורמי חוסן חברתיים ומשאבים רגשיים ממלאים תפקיד קריטי בשיקום ובחזרה לשגרה. תמיכה חברתית מצד הורים, מורים וחברים נמצאה כמחולל הגנה מהותי – היא נקשרה לרמות נמוכות יותר של חרדה ודיכאון ולמעורבות גבוהה יותר בבית הספר.

כלים כמו ויסות רגשי וחמלה עצמית תרמו הן למורים והן לתלמידים בהתמודדות עם רגשות שליליים ובהפחתת המצוקה. צוותי החינוך והמשפחות הם עוגן רגשי, חברתי ולימודי גם לילדים שנפגעו ישירות וגם לאלו שחווים מצוקה מהאווירה הכללית במדינה. המציאות הישראלית דורשת ערנות לסימני מצוקה, אקלים תומך, ושיתוף פעולה של כל הגורמים – למען התאוששות ושגשוג הילדים.