השב"כ לכד חוליית טרור שפעלה באזור חלמיש

בס”ד מכתב גלוי להוציא האמת לאורה, [איפה הגאב"ד? איפה הראב"ד? איפה הרבנים?] אל מע”כ כ”ק רבינו הגדול שליט”א, מרא דארעא דישראל עמוד האש ההולך לפני המחנה. החיים והשלום לרבינו ומורינו יאריך...

בס”ד מכתב גלוי להוציא האמת לאורה, [איפה הגאב"ד? איפה הראב"ד? איפה הרבנים?] אל מע”כ כ”ק רבינו הגדול שליט”א, מרא דארעא דישראל עמוד האש ההולך לפני המחנה. החיים והשלום לרבינו ומורינו יאריך השי”ת ימיו בטוב ושנותיו בנעימים ולנהל עדת ד’ על מי מנוחות בדרכי מישרים בכל עוז ותעצומות ללא חת ומורא עד ביאת ינון במהרה דידן אמן. לפני שנתחיל לפרש שיחתנו, נקדים שיש בכאן דברים אשר לפי הנראה קשה מאד להאמינם, ולא היה בתכניתנו לכותבם ולהודיעם וח”ו לפרסמם, אבל מה נעשה ולא נותר לנו ברירה כי אם לכתוב ולגלות את האמת בפני מורינו ורבינו שליט”א כדלהלן, והנה העובדות והמציאות הנכתבות כאן הם לא דברים אשר שמענום מדוברי נייעס למיניהם ולא מכותבי עת למיניהם כי אם מאשר ראינו במו עינינו ואשר נתגלה לנו דברים ברורים, ואם היינו מוצאים בי”ד המוכנים לגבות עדות על כל זה (כמובן בי”ד אשר אין להם שום נגיעה לאיזה צד, אפילו כס”ת שבעיר כמבואר בחו”מ ס’ ז’ סי”ג), היינו עושים כך אם היה זה לתועלת ותיקון, ובכוונה לא נכתבו כאן פרטי הדברים מטעמים מובנים [שלא לבייש וכו’] , ואדרבה אם כ”ק מעכ”ת יבקש לשמוע את אשר בפינו, בע”ה נבא ונפרטם ברצון. אבל ידוע שתלמידי חכמים נזהרים ביותר מכל מאכל שיש בו חשש או פקפוק בהכשרו, משום שדבר זה עלול לגרום לטמטום הלב, והנזק בו רב ביותר ומונע בהירות השכל וההבנה בלימוד התורה והתפלה. הנה אנו בני הישוב הישן האמונים עלי תולע, נתגדלנו על ברכי העדה החרדית [הישנה שאז עוד התנהגו ע”פ תורה] וכך חנכנו גם בני בתינו שיחיו, הן לגבי צניעות שנשים חייבים (ומותרים) ללבוש “שאל” כו’ והן שאין מכניסים לפה מאכל שאינו בהשגחת הבד”ץ, כי כך קבלנו שזה היה ההכשר הטוב ביותר. והנה זה כמה שנים שנודע לנו על חששות שונות ומפחידות הקיימות בתחום הכשרות, ישנם דברים אשר מחמת שההשגחה היא על כמויות אדירות המספיקות מזון למאות אלפי משפחות זו”א מיליאנען יהודים בארץ ובגולה, אשר היא סיבה שמוכרחים להקל, (אפי’ שאין מבטלין איסור לכתחילה) כי אם יחמירו ויפסלו דברים מסוימים, יהיה מצב שמאות אלפי איש יאכלו אותו דבר בלא השגחת הבד”ץ, וכמו שהשמיע אחד מגדולי רבני ועד הכשרות לפני כשנה בדרשה שהתפרסמה, שמש”ה מקילין לכתחילה. שומו שמים [איפה הגאב"ד? איפה הראב"ד? איפה הרבנים?] סיבה נוספת, היקף ההשגחה היא על מאות (או אלפי) פאבריקן ומקומות המושגחים בכל רחבי העולם, אשר דבר זה לבד גורם לחששות מרובות מכמה וכמה בחינות, ומי כרבינו הגדול שליט”א היודע היטב בטיב מערכות הכשרות ומבין דבר זה לאשורו ללא צורך לשמוע עדויות מפי אחרים. ואנו אשר נודע לנו כמה דברים אשר אין ברצוננו לכתבם כאן מסיבות מובנות כנ”ל, הפסקנו עקב כך להכניס לפינו כמה וכמה סוגי מאכלים, [ובפרט אוכל מסין] וזה גרם לנו ליכנס עוד יותר בתחום זה על מנת לדעת ממה להזהר, ותוך כדי בירורים נתגלה לנו, כי לא מה שהיה מאז ומקדם כשרותה של העדה החרדית, זה מה שנוהג כיום, ובכלל לא קרוב לזה, ולצערינו הרב נשתנו פני הדברים מן הקצה אל הקצה. וככל שהעמקנו חקור, ועקב כך נתוודענו למומחים שונים מגופי כשרות בעולם, נודע לנו על מקומות אשר ועד הכשרות של העדה”ח מסתמך על אנשים מפוקפקים שהרבה גופי כשרויות אחרות שאין שמם הולך לפניהם… לא עולה על דעתם לסמוך על אנשים אלו (אפי’ בדיעבד) . (בהודעה שפרסמו באופן רשמי הם מתגאים כי הרבה מהמשגיחים, הם שרתו בצבא השמד והניאוף הציוני, הכופרים בשם ובתורתו ה”י). ושערוריה נוראה נוספת, שרוב משגיחי ‘ועד הכשרות’ יודעים, שכדי למצוא חן בעיני משלמי משכורתם, עליהם להעלים עין מדברים שאסור לעבור עליהם בשתיקה, וכ”ש שלא לגלות למעכ”ת מרן רבינו שליט”א, שלא יעורר וידרוש את הטעון תיקון. בקיצור, מבינים הם שנותני לחמם מצפים לשמוע מהם שהכל כשר בתכלית ללא פקפוק. ואכן כאשר משגיח מסויים אינו עובד לפי כללים אלו, ובפתיחת פיו גורם להם יותר מדאי פראבלעמען (והפסד מרובה…שוב $$$), לא ירחק היום והוא מוצא את עצמו מחוץ לעבודה, כאשר כמובן באמתלא ותירוץ תמים ש”אינו מומחה” דיו… ובאם ימצא משגיח מפוטר “מחוצף”, שיגלה את האמת, דואגים הם לגולל עליו השמצות באופן מחפיר, כידוע כאשר כבר קרה לאלו שלא נזהרו. כמובן שמינוי משגיחים ומפקחים ונתינת תפקידים ב’ועד הכשרות’, הכל על זה הדרך. לא היו מגיעים לדברים אלו, לו היו ההחלטות במערכת הכשרות אך ורק בידי רבנים ות”ח, אך דא עקא שכיום המחליט האחרון על כל ניהול עניני הכשרות, כולל מינוי משגיחים ופיטורם, למי להעניק חותמת וממי להורידה, הוא לא רב ולא פוסק ולא עוסק בתחום הכשרות, כי אם סוחר ממולח, אוהב כסף לא ישבע, והוא המשלם משכורת הרבנים, המפקחים והמשגיחים מידי חודש בחדשו, ורבני הועד כפופים אליו וממושמעים לו היטב. ועדים אנו שאין חברי הביד”צ יודעים את כל הנעשה בתחום הכשרות של העדה”ח, מלבד שאלות מעטות מיני אלפים רבים, שהללו מציעים בפני הביד”צ, או מביאים את חברי הביד”צ לפאבריקן וכדומה, כאשר יש לכך צורך משיקולי פרסומת. כמה כואב הדבר, שגם הגאון הגדול רבי אברהם יצחק אולמאן שליט”א, שמעכ”ת נלחם להכניסו לועד הכשרות שיהיה להם לראש וקצין, אין לו זכות לבקר בשום מקום, רק ברשות הנהלת ועד הכשרות, ויכול להגיע רק עם רכב שלהם ואינו רשאי להביא אתו עוד אחד שיבין מה קורה שם… כ”ז ועוד הרבה דברים, ידענו בידיעות ברורות ואין לנו בהם כל ספק!!! הכל אצלכם כהיום רק $$$ הכסף. [איפה הגאב"ד? איפה הראב"ד? איפה הרבנים?] והנה מצאנו את עצמנו במבוכה נוראה, כי הפסקנו מלאכול רוב דברים מן השוק, וכמה מאנשי חבורתנו אינם מכניסים לפיהם שום דבר הצריך הכשר, ואפילו לחם שאופים בביתם אינם אוכלים, כי השמרים צריך הכשר, וישנם שעושים שאור אך לא לכולם האפשרות והידיעה כיצד לעשות זאת, ואינם אוכלים לחם כי אם מצות כל השנה כולה. והאמת נגיד שכבר זמן רב שאנו טורחים ומתייגעים למצוא דרך כשר וישר, שיהיה לכה”פ לאלו החפצים בכך, אוכל כשר למהדרין מן המהדרין הנעשה בחבורה, דוגמת אפיית המצות ועשיית היין שהרבה גם מהציבור הכללי נזהרים גם היום שלא לאכול ולשתות מן השוק, רק הנעשה בחבורה, ולא זכינו להגיע לזה כי הדבר כרוך בהוצאות מרובות מאד, ואם אמרנו נגלה את אזני הרבנים הלא הנ”ל יכחישו את הכל ויודעים המה היטב מלאכת הרמיה, ומי יאמין לנו, במקום להאמין להם, אשר המה הגיבורים ה”מומחים” הגדולים בעולם, ומי הוא זה אשר יהרהר אחריהם וכו’. והנה לימים נתגלה העזות פנים שבדור הפלא ופלא אשר לא היה מאמין שום בר דעת בעולם שיכול להיות דבר כזה, אשר אנשים מתוך המחנה החלו לעשות דברים מזעזעים את העולם כגרועים שבאומות ממש לא יאומן כי יסופר, התנכלו על מאות אביונים, שדדו מהם עשרות מיליאנען דאלארן ובביזה הלזו שמו ידם על מאות מערות קבורה של יהודים, עקרו אותם במזיד, שדדו עצמותיהם במזיד, חלקם טחנו להשתמש בעפרם במזיד, חלקם פזרו כדמן על פני האדמה במזיד וכו’ תצילנה אזניים שומעות, ונחושת המצח אינה יודעת שבעה, כאשר מפורסם לכל אשר יזמי השוד הזה הם לא אחרים מאשר בעלי חותמת {-הכופרים בתחית המתים-} בעלי חותמת ה”כשרות המהודרת דעדתנו”, וידוע לנו בבירור 100% על כמה עובדי ועד הכשרות שיש להם דירות והשקעות שם, וראשי ועד הכשרות יש להם מניות שם, (ואפשר להושיב בי”ד מיוחד לגבות עדות על כך). לב בשר, לבטח מתפוצץ היה לרסיסים רח”ל נוכח המצב אליו הגענו, ולא עוד אלא שלא הועיל עליהם פסק האיסור המפורש מהביד”צ שאליו הם אמורים להיות כפופים, לעצור בעד המשחית. רק משום $$$ הכל נעשה לקצת כסף. [איפה הגאב"ד? איפה הראב"ד? איפה הרבנים?] וכאן הבן שואל אם הללו אינם כפופים כלל להוראות הביד”צ גם בדברים המפורסמים בכל העולם וגם אחרי מחאות והפגנות מרבבות אלפי ישראל, כיצד נסמוך שכפופים הם להוראות הביד”צ בעניני כשרות אשר הם כהררים התלויים בשערה (ולדוגמא, לחם פשוט מורכב מכמאה מרכיבים) ואין מי שיגלה את האמת הנעשה בפאבריקן וכו’ ואין מי שימחה ויפגין שם… וכ”ש וק”ו ב”ב שק”ו ששם עושים כרצונם ללא מפריע. ואנו שאלנו את גדולי הדור שאלה פשוטה האם יש איזה דרך ע”פ הלכה לסמוך על אנשים כאלו בעניני כשרות? הלא קי”ל ביו”ד (סי’ קי”ט) כשיטת הרמב”ם שלא כל אחד נאמן על כשרות רק המוחזק בכשרות, ובנ”י יוצאים ביד רמ”א הפוסק כך, וגם לשיטת המחבר שמיקל כשיטת הראב”ד, הנה חשוד בודאי אינו נאמן וחשוד על החמור חשוד על הקל ומאן יימר דחיטוטי שכבי אינו חמור ממאכלות מפוקפקות (בלשון המעטה), ועל הצד היותר טוב בכל אופן שיש למצוא איזה היתר עכ”פ בדומה להיתר עקירת קברים עם טראקטער קטן רח”ל, [כמו שפסק מרן ה….] בודאי שכבר אין להם שום נאמנות שיוותרו על רווחים גדולים על מנת להמנע מחשש מאכלות שיש להם ‘היתר’ בדיעבד. [איפה הגאב"ד? איפה הראב"ד? איפה הרבנים?] והגם שאפשר לחלק ולומר שחיטוטי שכבי אינו מין האיסור של מידי דאכילה וכמ”ש הש”ך שם, מ”מ הסומכים על ההכשר של העדה”ח אינם סומכים רק על השגחת הביד”צ וזה מה שכתוב על החותמת, וא”כ כאשר הוכיחו בעצמם שאינם כפופים כלל וכלל להביד”צ, הרי כל החותמת היא ממש רמאות!!! וא”כ איתרע נאמנותיה לגמרי עד הסוף. ועוד אנן דנקטינן כשיטת הרמ”א דדוקא מוחזק בכשרות נאמן, אי הוה סמכינן אביד”צ שפיר, אבל בלא”ה צריך לבדוק את בעל החותמת אם הוא מוחזק בכשרות, ואיש מעללים כזה ודאי טעון בדיקה… כ”ז הוא ע”פ הלכה גם אם לא היה ידוע לנו מקודם צורת התנהלות המערכת. שאלה זו נשאלה מהרבה גדולי הדור שליט”א ולא זכינו לשמוע תשובה ברורה, האיך נוכל לסמוך עליהם… והתשובה הברורה היחידית היתה, שאין שום ברירה אחרת, כי אם להקים מערכת כשרות, והיה הדבר מוזר מאד בעינינו האיך ניטול עטרה זו על ראשינו, אבל זו היתה ההוראה הברורה מגדולי הדור שליט”א, כי במקום שאין אנשים וכו’. וזה חשוב מאד למעכ”ת לדעת כי כאשר ישבנו אצל כמה רבנים מורי הוראה מהחשובים מובהקים דעדתנו, אמרו לנו שהם מכירים היטב את מערכת הכשרות של העדה החרדית ויודעים היטב שאין להם שום נאמנות ואולי בדיעבד שבדיעבד ובשעה”ד היה אפשר להקל לסמוך עליהם, ואכן צריך על כל דבר לברר היטב על כשרותו, ובאמת היה לנו לאסור הרבה דברים, אך א”א לגזור תענית על הציבור שס”ה ימים בשנה ומפני זה שותקים. וטרם לקחו העסקנים המשימה על עצמם, נכנסו אל הקודש פנימה אל כ”ק מעכ”ת שליט”א והציעו שאם היינו זוכים שתוקם מערכת כשרות אשר כ”ק רבינו שליט”א בעצמו ינהל וידריך אותה היתה בזה ישועה גדולה, והיתה תשובתו כי מחמת תפקידו ומעמדו בעדה החרדית אינו יכול לעשות בזה מאומה, אבל אדרבה מי שהיכולת בידו יעשה מה שבידו לעשות, ובכך נכנסו אל הענין והתחילו עם דברים פשוטים ונקיים ללא שום תערובת מרכיבים מינים ממינים שונים, כמו יין הנעשה ע”י חבורה קדושה של יראי ד’, אשר מי שחשוד על קריאת עיתונים אפילו המכונים “חרדים”, לא נכנס בחבורה זו, והיין שמור מנגיעת כל אדם שאינו נמנה על חבורה זו, והפרישו תרו”מ בהידור רב לצאת מכל הספיקות ע”י כ”ק אדמו”ר ממשכנות הרועים שליט”א ואתו עמו צוות ת”ח ידועים ומופלגים הבקיאים בהלכות תרו”מ, וכן חלב ב”ה זכו למצוא רפת שנבדקה ע”י מומחה בעל נסיון לידע שאין בה פרות מנותחות כלל, אשר כידוע מנותחת יש בה חשש ספק טריפה (בחלב תנובה הדבר צריך תיקון גדול) וכן ההשגחה היא מתחילת החליבה בלא שום פשרות, וזכינו לתיקון גדול בע”ה שהכינו מאכל הפרות מקצירת שנת השישית לשנתיים כדי שלא יהיו הפרות מתפטמות מאיסור ספיחים ושלא לסייע ידי מחללי שביעית ולמנוע חילול ה’ הנורא שמחללי השביעית הם המעניקים חלב לציבור החרדי, וכן דבש נקי ללא בישול, וכמו כן פירות וירקות, זכינו בע”ה לתיקון גדול בעניני תרו”מ ובפרט בשנת השביעית זכו ב”ה לזַכות ציבור גדול להתרחק מחשש איסור ספיחים וכו’ ומביאים רק מחו”ל בהשגחה קפדנית בלא פשרות, ושאיפתינו היא להגיע בעזהי”ת בהמשך הזמן לכל הדברים ההכרחיים שיהיה בתכלית ההידור. והנה כל הנ”ל מתנהל במתכונת ‘חבורה’ ע”י אברכים יראי ד’ בהתייעצות בגדולי המומחים בעלי נסיון עשרות שנים ע”פ הוראת גדולי הרבנים של העדה החרדית, והדבר כ”כ בצנעה, שכלל הציבור אינם יודעים איה ניתן להשיג את הדברים אשר נעשה בחבורתינו. והנה עיניהם של ראשי ‘ועד הכשרות’ צרה בשלנו, והחליטו משום מה שחבורה זו עומדת בדרכם והתלוננו בפני כ”ק מעכ”ת שליט”א לאמר הלא מחריבים המה את העדה! [איפה הגאב"ד? איפה הראב"ד? איפה הרבנים?] שומו שמים! אלו אשר מראים עצמם כאפיקורסים גמורים, הורסים ולא חומלים על בית קברות ענק, מחללי שם שמים ברבים, עוכרי ישראל, ועד היום הזה מכים פוצעים ושופכים דם צדיקים הבאים למחות כדי לקדש שם שמים במקום הפשע, והם עוד עושים מעשה עמלק אשר קרך, והכל בשם “העדה החרדית” המזויפת לגמרי, ואילו אלו המתאמצים בשארית כוחותיהם להשאר יהודים נאמנים לד’ ולתורתו ומוכים ונמרטים עבור עמדם על משמר קברי ישראל ולקיים פסק כ”ק מעכ”ת ובית דינו שליט”א, וחפצים שלא לאכול רק ודאי כשר, הם המה המחריבים את העדה?! בושה וחרפה לנו שצריך לדבר על כך! ועתה ילמדנו רבינו שליט”א, אנו אשר נודע לנו כל האמור למעלה, הניתן לכפות עלינו לסמוך על חותמת הנ”ל? האם בגלל שאנו בני העדה החרדית האמתיים ולא לקחנו למורה דרכנו לא את הרב רובין שליט”א ולא את הרב מחפוד שליט”א כי אם רב מובהק מהשרידים בדעה נכונה הרב הגרמ”ז זארגער שליט”א אשר כבר לפני כמה שנים הוכתר לחבר הביד”צ, בשכר זה לא נשאר לנו זכות להיות זהירים כהלכה? אדרבה יורה לנו רבינו אם לעת כזאת מותר לנו לישב בחבוק ידים ולא להמשיך בפעולותינו? חוצפה ועזות היא שאותם החופרים קברי ישראל סוררים ומורדים כל העת בכ”ק מעכ”ת שליט”א ובפסקיו כידוע ומפורסם לכל, הם שיעיזו לבא אל מעכ”ת לדבר על אלו הנאמנים האמתיים למעכ”ת ולתבוע להפסיק ח”ו את פעולותיהם הקדושות! כדי שלא נכשל בשום מאכל, אפי’ ספק דספק של חשש איסור! וידוע שמי שנזהר ממאכל אסור, זוכה לאכול משור הבר ומלוויתן בביאת הגואל בב”א. ואנשי ‘ועד כת הכשרות’ מפיצים עלינו שמועות חוזרות ונשנות ומוציאים לעז על השגחת חבורתנו הקדושה, עד כדי כך שפעם אמר לנו אחד מחברי הביד”צ שליט”א שנכשלנו בדבר פלוני ופלוני וכאילו יודע זאת בבירור, כי הוא שמע זאת ביושבו בלשכת הבי”ד מאת ה”מומחים” הגדולים אנשי ועד כת הכשרות, ו”בטח יודעים הם מה שהם מדברים”. האיך החי מכחיש את החי ואינם בושים לשקר בגסות כזו?! [איפה הגאב"ד? איפה הראב"ד? איפה הרבנים?] ועל של עתה באנו אשר נתפרסם מכתב מהבד”ץ אשר במשמעותו שהמוצרים הנעשים על ידינו הם בחשש של איסור, או חלילה כמטרה לשבור את העדה החרדית, בו בזמן שלא עשינו כלום בלי לשאול את גדולי הרבנים של העדה החרדית, והם אנשי ה’ועד הכשרות’ אשר נותנים יד לכל הריסת הבית הקברות היהודי במתחם גולבנציץ וכלעיל, עוברים בריש גלי על פסקם של הביד”ץ ואפילו לא מתביישים להודות על מעשיהם ועשו את העדה החרדית ללעג ולקלס בעיני הבריות, ומי יודע אם נוכל פעם להחזיר העטרה ליושנה. ובפרט כאשר לא שאלו את פינו ולא הזמינו אותנו לדין תורה ולא ביררו בכלל על מעשינו, אף שבוודאי יודעים מי הם הרבנים אשר לאורם אנו הולכים, וכאשר אמר לנו הגאון הגדול רבי יהושע ראזנבערגער שליט”א שלא דיברו בכלל מכשרויות ושאלו אותו אך ורק על השחיטה, האומנם אין תורה בישראל ואין רב לקרתא דשופריא, אשר יוכלו לכתוב ללא רשות ככל העולה על רוחם היל”ת. וזאת עוד נודע לנו כי הם מלחיצים מאד על פאבריק החלב שלנו, שיאותו לקבל חותמת שלהם “בהשגחת הבד”ץ” ובכך לעזוב אותנו בחוץ, היתכן כזאת הם מוכרים כל יום מאות אלפי ליטרים של חלב בחותמת שלהם וכ”ז איננו שוה להם בעת אשר רואים כמה מאות ליטרים בודדים הנמכרים בהשגחת חבורת היראים, ומחטטים אחרינו כאילו הורדנו מהם לפחות מחצית מהקונים. לכאורה כדין “עני המהפך בחררה” שנקרא רשע. ע”כ נבקש ונחלה את פני מעכ”ת כ”ק רבינו הגדול שליט”א, לפעול אצל “הכת הנ”ל” לבל ישיגו גבולנו ולא יכנסו לשום מו”מ עם הפאבריק הקטן שמצאנו, ואדרבה אם ברצונם להדר בהידורים שלנו, יש להם למעלה מ 300- רפתות ברחבי ארה”ק, ומי מפריע בעדם?! ולמה יהיו אכזרים, רשעים, צמאי דם, לקפוץ דוקא על כבשה קטנה שלנו. [איפה הגאב"ד? איפה הראב"ד? איפה הרבנים?] ומעכ”ת ראש שבטי ישראל אשר כל בית ישראל נשען עליו, אל נא יעזוב אותנו להאבק לבדנו על פך השמן הטהור, אלא אדרבה יחזק אותנו וימליץ עלינו ועל פעולותינו הנשגבות ולהגן בעדינו ולעזרינו בכל האפשר, שנוכל להמשיך ביתר שאת וביתר עוז עד ביאת גוא”צ בב”א.