דתיה בן דור: "היצירה היום לילדים היא מאוד צינית"

כבר למעלה מארבעה עשורים שהיוצרת דתיה בן דור מעצבת את עולמם של ילדי הגיל הרך עם שירים, סיפורים ותוכניות טלוויזיה שונות. רגע לפני שציינה את יום הולדתה ה-80 אמש (שבת), פגשנו אותה לשיחה מרתקת.

בראיון המיוחד שקיימנו בביתה בן דור סיפרה לסרוגים, בין היתר, איך ממורה למוזיקה היא הגיעה לכתוב ל'קישאשתא', מה לדעתה ההבדל המשמעותי בין תוכניות הילדים של פעם והיום, ואיך קריירת הצילום החדשה שלה לימדה אותה רבות על עצמה.

צפו בראיון המלא:

את הקריירה שלה החלה בן דור בחינוך המוזיקלי, כמורה למוזיקה, ובמהלך העבודה שלה התברר לה כי השירים הקיימים לילדים הם מעט מיושנים ולא רלוונטיים, ולכן החליטה להתחיל לכתוב שירי ילדים, לצרכים הפנימיים שלה.

"הראשונים שהכירו את השירים שלי בהתחלה היו התלמידים שלי" היא מספרת ומשתפת כי מאז ומתמיד אהבה ילדים, והרגישה חיבור גדול אליהם.

איזו תחושה זו שיש כבר דור שלישי שגדל על היצירות שלך?

"זה ממש מרגש, כי זה לא היה צפוי. זה לא שכשאני התחלתי לכתוב אמרתי אוקי עכשיו אני אתחיל לכתוב שירים שיעברו לדור שלישי".

את מרבית השירים שלה היא כתבה בכלל לתוכניות הטלוויזיה, כאשר את הקריירה הטלוויזיונית שלה היא התחילה בתוכנית המיתולוגית "קישקשתא", ומשם המשיכה גם ל"פרפר נחמד", "רחוב שומשום" ועוד.

"לא היינו כוכבי ילדים"

על ההבדלים בין תוכניות הילדים של פעם לבין התכנים שהילדים צורכים היום, סיפרה בן דור כי היא חושבת שיש הבדלים עצומים.

"היום הילד הוא לא במרכז" היא אומרת "היום האגו של היוצר במרכז, או הכיס של היוצרים, או הכיס או חשבון הבנק. רוב היצירה היום לילדים, בעיקר בטלוויזיה, היא מאוד צינית. זה ניצול מכוער של הילדים והם מצליחים לעשות את זה כי הם עושים את זה במניפולציות".

"אנחנו לא היינו כוכבי ילדים. היום כוכב ילדים עושה הכל בשביל עצמו, בשביל האגו שלו, לא בשביל הילד. מי שקצת מבין עניין מבין שיש פה איזושהי מניפולציה".

בן דור מספרת כי בימיה, הם היו יושבים בישיבת תסריט וחושבים האם הילד יבין את הקטעים או לא: "ראינו הכל דרך העיניים של הילד. זה גם סוד ההצלחה. יצרנו לו עולם שהוא מרגיש בו בנוח".

מחסן השטוזים של דתיה בן דור

אחת היצירות הפופולריות והמוכרות של דתיה בן דור היא "השטוזים", הלחם של המילים "שטות" ו"חרוז", שהמציאה ונכנסו לראשונה לספר "ככה זה בעברית". אלא שגם פה, כמו ההגעה שלה לטלוויזיה, הכל קרה במקרה.

"יום לפני שהספר ירד לדפוס התקשר אלי העורך ואמר לי דתיה יש לנו עוד ארבעה דפים ריקים" היא נזכרת "נזכרתי בשטוזים, אבל מאוד התלבטתי אם זה מתאים, אבל הבנתי שיש בזה משהו".

מאז הפכו השטוזים לאחת היצירות המוכרות של בן דור, שהתגלגלו גם לספר משל עצמם, והצגה בשם "מחסן השטוזים של דתיה".

כיום, בן דור השאירה מאחור את כלי הכתיבה ובשנים האחרונות היא עוסקת בצילום. "זה היה די אקראי" היא מספרת על שינוי הקריירה "אמרתי בוא נבדוק את זה נראה מה זה יעשה לי".

עוד היא משתפת כי דרך הקריירה החדשה שלה היא למדה על עצמה דברים חדשים, ולמרות שבימים אלו הצילום תופס את רוב זמנה, היא לא פוסלת לחזור לכתיבה.

אנחנו נקבל עוד איזשהו סיפור, שיר חדש?

"אין לדעת, אולי. לעולם אל תגיד לעולם לא".