שבועות ספורים לאחר פטירתו הפתאומית של הרב יהודה דרעי זצ"ל, חושפת הנהלת בתי הדין הרבניים את פסק הדין האחרון שכתב לפני מותו, בו הוא מתיר לבן שנולד מפונדקאית יהודייה נשואה, לבוא בקהל.

בפני בית הדין הופיעו בני זוג מדרום הארץ. הבעל הצהיר כי הזרע נלקח ממנו והאישה הצהירה כי היא עברה תהליך של שאיבת ביציות ולאחר ההפריה במבחנה, הוחדר העובר לרחמה של פונדקאית. בדרך כלל הפונדקאיות הן לא יהודיות או יהודיות רווקות, גרושות או אלמנות. אבל במקרה דנן הפונדקאית הייתה אישה נשואה והתעורר חשש כי כאשר יגדל הילד, הוא לא יוכל לבוא בקהל ("ממזר") וייתקל בקשיים כאשר ירצה להינשא.

הבן הוא מזרעו של האב הביולוגי

בית הדין הרבני בבאר שבע בראשות הרב יהודה דרעי חקר, בדק ומצא כי הפונדקאית היא אישה דתיה ושומרת מצוות כמו בעלה. בני הזוג וגם הפונדקאית ובעלה ספרו לבית הדין כי הפונדקאות בוצעה בהנחיית רב מסוים, וכי הפונדקאית הבטיחה וקיימה לפרוש מבעלה במשך שלושה חודשים.

ראש אבות בתי הדין בבאר שבע ואב"ד ההרכב לענייני יוחסין הרב יהודה דרעי ז"ל חקר את הסוגייה הן בספרות ההלכתית, החל מהשולחן ערוך והפוסקים הראשונים והאחרונים ועד דיינים בני זמננו, וכן למד ביסודיות את תהליך ההפריה עם גניקולוגים ורופאים.

בפסק הדין אליו הצטרפו גם אבות בתי הדין בבאר שבע הרב אהרון דרשביץ והרב אריאל אדרי נכתב ונחתם: "מסקנא בדינא עסקינא שהבן שלפנינו הנולד לאשת איש פונדקאית מביצית האישה ומזרעו של בעלה, מותר הוא לבוא בקהל. כמו כן אנו קובעים שבעל הזרע הוא אביו הביולוגי לכל דבר ועניין, וכן ירשמו את שמו בכתובתו … ופשוט שאסור הוא בקרובות אביו בעל הזרע וגם יש לאוסרו בקרובות אשתו בעלת הביצית ובקרובות האישה הפונדקאית".

בסיום פסק הדין האחרון שלו מוסיף הרב דרעי ז"ל כדרכו במשפטי יוחסין את הביטוי "והנלע"ד (-והנראה לעניות דעתי), בעזרת צורי וגואלי וה' יתברך יצילנו משגיאות ויראנו בתורתו נפלאות אמן".