ספר תורה עתיק המתוארך למאות שנים עד אפילו תקופת 'בעלי התוספות' (כ-800 שנה) הוכשר מחדש לקריאה והוכנס ברוב עם ובמעמד הרב דוד סתיו לבית כנסת ביישוב שוהם. ספר התורה מכיל כתיבה השונה במקצת מהכתיבה הרגילה של ספרי התורה המודרניים.

שחר קטוביץ' מתפלל בבית הכנסת, הוא היוזם מאחורי הפרויקט להכשרת ספר התורה, והוא מספר: הספר הגיע ליישוב שוהם לפני מספר שנים מהרצליה לאחר ש'עלה' ארצה בשנת 1967 בפעילות של משרד הדתות, הג'וינט והרב רוזן רבה הראשי של רומניה דאז מטעמו של הנשיא צ'אוצ'סקו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

שחר קטוביץ' האיש שיזם את הכשרת ספר התורה בראיון ל'סרוגים'

כל ספרי התורה נאספו מהקהילות ששרדו את אימי השואה והם הובאו לארץ במכולות ענק, הרבנים הראשיים הרב אונטרמן והרב ניסים תקנו וחילקו אותם לבתי הכנסת בארץ. ספר התורה שכן בבית כנסת בהרצליה עד שהמתפללים התמעט והמקום נסגר. בעקבות הצורך שנוצר בקהילה הצעירה בשוהם, הוא הובא ליישוב, וקראו בו מספר שנים, עד שהוא נפסל ומאז הוא מונח 20 שנה בארון הקודש ויוצא רק בשמחת תורה.

הרב מרדכי עסיס ליד ארון הקודש (צילום: תומר וינשטיין)

כשספר התורה בעל המראה המיוחד צד את עיניו של קטוביץ הוא החליט לקחת אותו לביתו של הרב מרדכי עסיס, סופר סת"ם והשניים לקחו על עצמם להכשירו מחדש לקריאה בבית הכנסת.

אמש במעמד מאות מתפללים ואישי ציבור ביישוב שוהם הוא הוכנס מחדש להיכל הקודש והפעם כשהוא כשר ומוזמן לקריאה.

רב היישוב הרב דוד סתיו עם ספר התורה (צילום: תומר וינשטיין)

נון הפוכה וברכת כוהנים בצורת משולש

מלאכת הכשרת ספר התורה לא הייתה פשוטה. כשהרב עסיס הרים את המעיל, המראה שנגלה לעיניו היה מיוחד במינו במספר אלמנטים: צורת הכתיבה שונה מספרי התורה של העדות השונות וגם עימוד התורה היה שונה במספר מקומות.

שחר והרב הבינו מיד שמדובר בספר תורה עתיק יומין, על מנת להגיע לתאריך המדויק הוא מציין כי יש לבצע פעולות מדעיות שונות שטרם בוצעו מטעמים שונים. "ישנן בעיות בתיארוך" הוא אומר ומוסיף כי אין ספק שהספר מכיל היבטים שונים עד למאה ה-13 תקופת בעלי התוספות בשל צורתו, "בסוף כל פסוק יש הפסק שזה נוהג שחלף כבר מזמן. התגלה לנו ספר תורה שכולל מסורות עתיקות בני 800 שנה שחלקן נשכח".

בכל עמודה הופיעו כשישים שורות (לעומת 42 שורות במסורת המקובלת כיום). 'מעשה המנורה' נכתב בצורה המזכירה את צורתו של כלי המקדש. אותיות גדולות לכל אותיות ה-א' ב'.

וגם ברכת הכוהנים בפרשת 'נשא' נכתבה בהזחה של האותיות לאמצע העמודה.

ברכת הכוהנים בצורת משולש (צילום: יגאל ויינשטיין)

הספר מתוארך לתקופת בעלי התוספות

קטוביץ' מונה נקודה מיוחדת נוספת בספר לעומת הספרים המוכרים לנו כיום: "יש בספר נונים מנוזרות. בספרי התורה של ימינו פרשת 'ויהי בנסוע' נמצאת בין שני נונים הפוכים, אחד לפני ואחד אחרי. לעומת זאת, בספר התורה הזה האותיות עצמן הפוכות בתוך המילה, כלומר הנון של בנסע והנ' של כמתאננים הפוכות בתוך המילה.

נונים הפוכות בפרשת 'בהעלותך' (צילום: יגאל ויינשטיין)

"את הטעם ההלכתי לכתיבה הוא מסביר בהקפדת המהרש"ל, שחי בערך בשנת 1,500, שסבר כי נ' הפוכה מחוץ לטקסט היא תוספת של אותיות בתוך ספר התורה. כפי שאי אפשר להוסיף פסיק או נקודה לא ניתן להוסיף נון מנוזרת. רק לפני 200 שנה בעקבות פסיקת הנודע ביהודה השתנה המצב, ועושים כפי שנהוג כיום. ספר התורה הזה משקף מסורות עתיקות מאוד".

הנון ההפוכה של סוף פרשת נח היא מתקופת רש"י

מקרה נוסף של הפיכת נון, נמצא בסוף פרשת נח. שם נכתבה המילה חרן עם ן סופית הפוכה. "כנראה אחד מתלמידיו של רש"י הוסיף וימת תרח בחרן, ושם כתוב שעד שם כתוב "חרון אף" ולכן הנון הפוכה. אנחנו בספרי התורה של היום לא מכירים נונים הפוכים"

הנון ההפוכה בסוף פרשת נח (צילום: יגאל ויינשטיין)

לסיום אני שואל אותו, האם בשמחת תורה הקרובה תהיה סגירת מעגל כשהספר הכשר שעבר מאורעות רבים במשך ההיסטוריה לרבות אירועי השבעה באוקטובר יחזור לשמש את הקוראים, "שמחת תורה זה חג מיוחד בכל הדורות, החג האחרון היה קשה, אבל אנו מקווים בשמחתה של תורה נזכה וניוושע לדברים טובים".

קריאה ראשונה (צילום: תומר וינשטיין)
60 שורות בעמודה. 'וזאת התורה' (צילום: תומר וינשטיין)