הם יכלו לעצור את הנסיגה בסיני וחורבן ישובי חבל ימית. הם יכלו למנוע את חורבן גוש קטיף אבל הם העדיפו "להשפיע מבפנים".
מפד"לניק זה הרבה יותר מאשר להצביע למפלגה מסוימת. זו מהות, זה סגנון, זו דרך חיים. "להיות מפד"לניק"
המפד"ל ההיסטורית בהנהגת יוסף בורג וזבולון המר התנגדה אמנם לנסיגה מסיני, ועל-כן פעלה מבפנים על-מנת לעצור את הנסיגה. אח"כ נלחמו למנוע את חורבן הישובים וגרוש המתיישבים, כאשר גם מאבק זה מנוהל מבפנים. במפד"ל גם התנגדו להסכם האוטונומיה ולהכרה לראשונה בתולדות מדינת ישראל בזכות ההגדרה העצמית ל"פלשתינאים". אבל מנהיג המפד"ל יוסף בורג הסכים להיות ראש הועדה ליישום האוטונומיה, כך יכל ל"השפיע מבפנים" מיד כשנחתם ההסכם. ירדתי לחבל ימית, שם גרתי עד ליומה האחרון של העיר. הייתי אז בין 20 היהודים האחרונים שגורשו למעצר מימית, שעה שהמפד"ל "פועלים מבפנים".
כל הלחץ שהפעילה התנועה לעצירת הנסיגה מסיני על המפד"ל לא עזר. הם נשארו דבקים לכיסאות בכל מצב. כמה חודשים לפני החורבן, כשמספר ח"כים מהליכוד שעד אז תמכו בהסכם עברו לצד המתנגד, התנהלה פגישה ארוכה בביתי בעיר ימית, אותה אני זוכר היטב. היה שם השר יוסף בורג, ואח"כ גם זבולון המר, וכן השתתפו באסיפה חנן פורת, הרב לווינגר, בני קצובר, הרב נריה, הרב ישראל אריאל, אורי אליצור, מנחם פליקס ועוד אנשים מסלתה ושמנה של המפד"ל, וכן קבוצה מתושבי ימית.
הדוברים בכו ממש והתחננו לפני השרים לעמוד ולהציל את הישובים. רק תפרשו מהממשלה, היא תיפול והנסיגה תיעצר! מנהיגי המפד"ל ענו באמצעות אותם חשבונות פוליטיים בהם הם כה מתמחים. מחד הם אמרו לחנן פורת – "לך אין זכות דיבור, אתה בתנועת התחיה", לאחרים פנו בשאלה "מי ידאג למוסדות?". עוד טענו כי "במידה ולא נשפיע מבפנים, יהיה יותר גרוע". המפד"לניקים חזרו לכנסת והעיר ימית נבוכה. החלה הערכות למאבק נגד הפינוי ע"י ממשלת ליכוד-מפד"ל, אשר דומה להפליא לממשלה של היום.
כעבור יותר משני עשורים, שוב הייתה זו המפד"ל, אשר יכולה הייתה למנוע את חורבן גוש קטיף. אילו היו פורשים מיד כששרון הודיע על תכנית ההתנתקות, גוש קטיף היה ניצל.
אולם גם כאשר שרון הודיע שבכוונתו לסגת מרצועת עזה ולהחריב את גוש קטיף, המפד"ל החליטה לא לפרוש, אלא לנסות להשפיע מבפנים. כי הרי אין קווים אדומים בקרב המשפיעים מבפנים, ואין דבר יותר חשוב למפד"לניקים מהכסא אליו הם דבוקים. כל הבקשות מזבולון אורלב וחבריו לפרוש ולהציל את גוש קטיף נדחו. שרון המשיך לדהור לחורבן, הכין את הכוחות, החל בחקיקה, אבל כל זה לא היווה עבור המפד"לניקים סיבה מספקת לפרוש. הרי אם יפרשו, מי ישפיע מבפנים?
רק כשהחוק עבר וכבר אי אפשר היה לעצור את הרכבת הדוהרת לחורבן, החלו לפרוש ח"כים ואח"כ שרים, אשר את חלקם שרון פשוט זרק בביזיון מממשלתו.
אלו הן רק שתי דוגמאות, העוסקות בנושא שלמות ארץ-ישראל, נושא בו המפד"ל כביכול אמורה להיות חזקה. לא תמיד הצליחה דרך זו. לדוגמה, ישנם היום יהודים שגרים בחברון, וזאת משום שנשות הדסה ב"ה לא נכנעו ללחץ של רב חשוב מהמפד"ל, אשר לחץ עליהן לעזוב את חברון כי זה ירגיז את אומות העולם.
יש עוד הרבה מה לומר על חלקה של אותה מפלגה בחששנות ובפשרנות שהביאו עלינו אסונות גם בתחומים אחרים, הנוגעים לאופיה של מדינת ישראל ולדרכו של עם ישראל כעם נבחר לאלוקיו. נזכיר רק את קצה הקרחון – חטיפת ילדי תימן, הכפיה החילונית שנהגה כאן בשנות החמישים של המאה הקודמת, מה שעשו לעולים מארצות צפון אפריקה והמזרח, הכניעה ביחס לחוק "מיהו יהודי", מכירת חזיר, השותפות עם לפיד כנגד עולם הישיבות ועוד.
במפד"ל התנגדו לכוונתו של בן גוריון להכריז על הקמת מדינת ישראל, והכל בשם אותה "פרקטיקה" ו"מעשיות" שהם כה גאים בהן. ישנן עוד דוגמאות רבות מספור להתנהלות זו, אשר כאמור, היא חלק מובנה מאישיותם של המפד"לניקים.
נפתלי בנט החליט להתחיל "משהו חדש", ואפילו קרא לו בשם אחר – "הבית היהודי". אולם הגנים המפד"לניקים יותר חזקים משמות ועטיפות. למרות שברור לכולם, שאילו היו מחליטים לפרוש בגלל עמונה, היא היתה ניצלת, ולמרות שברור שנתניהו היה מסדיר את הנושא עם הסדרה או בלי – אצל מפד"לניקים לא מסכנים את הכיסא. הם מוכנים לשבת עם לפיד האבא, עם לפיד הבן, ולפגוע תוך כך אנושות בציבור החרדי. הרי העיקר זה הכיסא.
היום, בעידן בנט, השינוי הוא לא רק קוסמטי, אין כאן רק שינוי השם, אלא נפל דבר גם במהות. בעבר המפד"לניקים היו, אמנם מבפנים, כואבים את הכאב של אנשיהם. היום, בזמן שעמונה נבוכה, המומה וכואבת, ב"בית היהודי" מוצאים ספין, שהופך את הכשלון להישג. הם צוהלים על כך ש"השיגו" הרבה הבטחות מבנימין נתניהו. רק שכחו לספר לנו שהבטחה של נתניהו לא שווה את הנייר עליה נכתבה. יום אחרי העברת התקציב היא תראה כמו ההבטחה של ביבי לסמוטריץ' מלפני שנתיים, שתוך שבועיים יסודר עניין בית רחל ולאה בחברון, או ההבטחה של שרון, שיש פתרון לכל מתיישב, ושבמידה ויעופו טילים מעזה, הלך עליהם.
ועכשיו נתניהו מבטיח שלא תהיה עוד הקפאה, ושלא ישחרר מחבלים. מישהו היה קונה ממנו רכב משומש? כן, יש מישהו כזה -המפד"לניקים.
=======
ברוך מרזל הוא איש חברון וחבר במפלגת 'עוצמה יהודית'.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
