ועדת החוץ והביטחון התכנסה היום (שלישי) לדון על הדו"ח של ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, בראשות חה"כ עמית הלוי (הליכוד), שמתמקד בליקויים ובאתגרים המרכזיים בהכשרות המפקדים בצה"ל, בעיקר בצבא היבשה הלוחם, בעקבות טבח השבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל.

הדו"ח עוסק בעיקרו בהכשרות הקצינים מרמת מפקד פלוגה ומעלה בקורסי הפו"מ (פיקוד ומטה) והמלט"ק (המכללה לפיקוד טקטי), וחוקר את הבעיות המבניות והארגוניות, את מאפייני ההכשרות ואת הערכים הנלמדים. לפני כתיבת הדו"ח, ח"כ הלוי קיים מספר סיורים וביקורים בבסיסי ההכשרות יחד עם ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) וחברי כנסת נוספים בוועדת המשנה.

ח"כ הלוי פתח את הדיון ואמר: "זה דו״ח שלא נכתב בדיו אלא בדם, כיוון שהוא מהלקחים היותר חשובים של כישלון השבעה באוקטובר, ויש בו ממצאים משמעותיים שמחייבים תיקון".

נקודות הליבה שעלו מהדו"ח בתחום המבנה הארגוני הן: אין גורם מרכזי אחד שאחראי על תכנון וביצוע כולל של כלל ההכשרות בצה"ל, מה שמייצר כפילויות וחוסרים; תחום ההכשרות מנוהל על ידי מספר אלופים המגיעים מאגפים שונים (כגון מפקד המכללות, מפקד זרוע היבשה וראש אמ"ץ), ורוב המפקדים הבכירים עושים את תפקיד ההדרכה באופן זמני, כמטלה נוספת לתפקידם המבצעי.

בתחום מאפייני ההכשרות, עלה כי משך ההכשרה קצר מדיי – פרקי הזמן של כלל ההכשרות קצרים ולא מאפשרים למידה, תרגול ועיבוד משמעותיים, במיוחד בקורסים לדרגים בכירים; שילוב הלימודים האקדמיים במסלולי הקצונה מתמקד בתחומים שאינם צבאיים (כמו מדע המדינה, סוציולוגיה וכלכלה), במקום להתמקד ב"לימודים צבאיים" וקיים חוסר עיוני ואינטלקטואלי בלימודי הגות והיסטוריה צבאית, תולדות מלחמות ומחשבה מערכתית ואסטרטגית.

בנוסף נטען שיש רק למידה טקטית ולא אסטרטגית, ושבתי הספר ומסלולי ההכשרה נשארו עם הקונספציות שרואות את סיום עידן המלחמות, והצבא נערך רק למבצעים ולא למלחמות.

מתוך הדו"ח של ועדת המשנה לבניין הכוח

בנושא המיונים והערכים הנלמדים, הדו"ח מצא כי אמות המידה לקבלה ולמעבר הכשרות רופפות מאוד. הקבלה מבוססת בעיקר על המלצות אישיות, והציונים שמקבלים החניכים במהלך ההכשרות אינם בעלי משקל ולא משפיעים על המשך השירות או השיבוץ לתפקידים עתידיים, דבר שגורם לכך שבשנים 2020–2024 כמעט ולא הייתה נשירה מסיבות של רמה לימודית מקצועית, מה שמעיד על רף דרישות נמוך במיוחד.

בנוסף, הדו"ח קובע שישנו היעדר פלורליזם וביקורת עצמית, ושהתקבעה תרבות ארגונית שלא מעודדת ביקורת והבעת עמדה שונה מהמקובל, כפי שהתגלה בכשל המודיעיני של ה-7 באוקטובר. עוד מצא הדו"ח שהקצונה הבכירה עוברת הכשרה לראות את עצמה כראויה לקבל החלטות מדיניות, במקום הדרג הנבחר, מה שמהווה כשל נורמטיבי ומקצועי חמור.

נציג צה"ל שנכח בדיון, הגיב שהדו"ח הועבר לגופים הרלוונטיים בצה"ל, אך הוא אינו יכול להתייחס לדו"ח מכיוון שהוא "חושב שזה לא נכון לענות פה".

ח"כ משה קינלי טור-פז אמר בדיון: "צריך למצוא פתרון מבני עמוק. הפיכת זרוע היבשה למקבילה לזרוע האוויר מבחינת האיכות והתקציבים, איחוד כל ההכשרות תחת פלטפורמה אחת, העמקת התיאוריה, הכול. הקצינים שלנו חלשים בתיאוריה ובמקצוע הצבאי וזה משליך על השטח. יש לנו בעיה אמיתית בלהשאיר את הקצינים הטובים בצה"ל, זאת לא בעיה חדשה זה כבר שנים ככה".