יוצא דופן: הלקסיקון המלא של בניית הסוכה

אחרי הלקסיקון לשוק ארבעת המינים, מגיע תורה של הסוכה.

פטיש מסמר – שיר ילדים אנכרוניסטי. את רוב הסוכות גם ככה בונים עם ברגים או בכלל לא בסוכה לנצח (ע"ע). היחידים שבונים סוכה עם פטיש ומסמר הם ערסים (ע"ע).

מרפסת סוכה – כאב ראש ארכיטקטוני, בו נדרש האדריכל לתכנן מרפסות כך שכל דירה תקבל לפחות מטר על מטר של כיפת השמים. בקומות הנמוכות מספיקה הסוכה רק ל"ראשו ורובו" (ע"ע) והיא מתאימה למשפחה מרובת בנות שם יושב האבא מתחת לסכך וכל השאר המשפחה הפטורה מהסוכה מתחת למשפחת לוי מקומה 3.

רוח מצויה – תו התקן של הסוכה. אם היא עומדת ברוח רגילה, אז הסוכה כשרה. חשוב לשים לב שהדפנות לא מדלדלות, כי אז צריך לשים לבוד (ע"ע).

דופן עקומה – דופן עקומה, היא לא דופן שבנויה באופסייד, אלא מושג הלכתי האומר שקצה הסכך יכול להיות פסול, עד ארבע אמות מכל דופן ועדיין הסוכה תהיה כשרה. שימו לב שמתחת לסכך הפסול אסור לשבת.

לבוד – להיות בלי ולהרגיש עם. מבחינה הלכתית פתח שקטן מ-24 סנטימטר (שלושה טפחים), נחשב כסגור. מועיל בעיקר בשביל שהדפנות יחשבו כסגורות גם כשהם פתוחות ובמקרים של קרחת קטנה (יותר נכון מפרצים) בסכך. סוכות בד וסוכות לנצח (ע"ע) דורשות הוספה של לבוד ובסוכות החדשות, יש הכנה ללבוד עם רצועות לקשירה. אגב, בקרב הבייני"שים, יש המתירים לאכול מרק עם מזלג, מדין לבוד.

תעשה ולא מן העשוי – המלחמה של ההלכה בעצלנים. את הסכך חובה לשים בצורה אקטיבית ולא לקמבן איזה פתרון. בגלל ההלכה הזו יש לשים לב להקים את הדפנות ולסדר את הלבוד עוד לפני הנחת הסכך.

סוכה לנצח – סוכת אינסטנט. שלד של ברזל ודפנות של בד (מצריכות לבוד ע"ע) עם סכך לנצח (ע"ע). נבנית בעשר עד חמש עשרה דקות. לא נותנת פתרון לגנבי קישוטים.

מעמיד – חומרה של חלק מהפוסקים האחרונים האומרת כי מה שמחזיק את הסכך צריך להיות גם הוא כשר לסיכוך, כלומר מעץ. תלמידי החזון אי"ש אומרים בשמו כי גם המעמיד של המעמיד צריך להיות מעץ, ולכן הם מצפים את הסוכה בלייסטים.

העצים שמכשירים את הסוכה מדין לבוד (פלאש90)

צילתה מרובה מחמתה – המינימום של הסכך, מצריך רוב מוצל בסוכה.

שלושה כוכבים – מונח שנכנס בטעות ללקסיקון, לפיו יש לראות את הכוכבים דרך הסכך, מה שלא אפשרי ברוב הסוכות הקיימות. הגבול העליון לסיכוך הוא סוכה שהגשם לא מצליח לחדור ולהכנס לסוכה ובלשון ההלכתית "המעובה כמין בית".

סכך לנצח – סכך העשוי מקליפת עצים מיובשת הקשורה בצורה של מחצלת. יגיע בדרך כלל בצבע חום. הביטוי הסלנגי "עף לי הסכך" נולד אצל אנשים שלא קשרו אותו היטב.

קיינעס – ביידיש קנים. סכך לנצח (ע"ע) העשוי מקנים (אין דבר כזה קנה סוף, קנה וסוף הם שני סוגים שונים של צמחים – במבוק וגומא), שנחתכו לאורך. הסכך יגיע בצבע צהוב.

ראשו ורובו – החיוב המינימלי בסוכה. בדרך כלל סוכות של 60 ס"מ על 60 ס"מ ניתן למצוא במרפסות סוכה (ע"ע) כשאבי המשפחה הוא אבו-אל-בנת.

סכה – וורט של הגאון מוילנא אומר ששלוש האותיות של המילה סוכה, מלמדים על כשרותה: הס' היא כנגד ארבע דפנות, הכ' כנגד שלוש, והה' כנגד שתי דפנות והשלישית טפח.

ערסים – נוהגים לבנות סוכה מקרשי בנין אותם הם גונבים מאתר בניה סמוך בתוספת דפנות עשויות משמיכות. שיטת הבנייה עתיקה ופועלת לפי  מילות השיר פטיש מסמר ניקח מהר. לעיתים מגיעה גם בתצורה של קומותיים. במהלך החג יחגגו החבר'ה עם מוזיקה רועשת ונרגילות עד הגעת המשטרה. ביום הראשון של חול המועד יבוא שופל של העיריה וישים סוף למפגע הציבורי.

שלומית – האישה האחרונה שבנתה סוכה.

מצנח, ברזנט, יוטה – סוגי הבדים של הסוכה לנצח (ע"ע). היוטה היא זולה ומכוערת. הברזנט קצת יותר חזק אך הופך את הסוכה לחממה בעיקר במישור החוף, מה שהביא לפתיחת חלון בסוכה. בד מצנח הוא החידוש האחרון בתחום הסוכה – בד נושם אך בשל כך הוא גם יקר יותר.

כפות תמרים – הסכך המועדף על רוב הציבור, אך לא בהכרח תמיד בנמצא. ישנם מקומות בהם העיריות מחלקות אותו לתושבים, וישנם מקומות בהם סוחרים מפולפלים מוכרים אותו לפי יחידות. יש כאלו השומרים אותו משנה לשנה והופכים אותך לסכך לנצח.

חזו"א וגר"ח נאה – מחלוקת לגבי גודל הטפח. החזון אי"שניקים (9.6 ס"מ) מחמירים בגודל של הסוכה ומקלים ברווח של הלבוד. רוב הרבנים פוסקים לפי ר' חיים נאה (8 ס"מ). וכמובן יש כאלו שמחמירים בשני המקרים.

סוכת עורו של לוויתן – הבטחה לעתיד לבוא בשביל הצדיקים, כשהכנסת תסגור את פעילותם של ארגוני זכויות בעלי החיים.

נוי סוכה – למרות שנשים פטורות מהסוכה, הן לא פטורות מלקשט אותה. בעבר היו הקישוטים מגזרות נייר שהיו נעשים בשיעורי מלאכה בבית הספר או תמונות של שבעת המינים. כיום השרשראות המוזהבות תוצרת סין השתלטו על התחום. בכל מקרה הגשם הראשון יהרוס אותם.