כמיליון ישראלים סובלים מהתקפי מיגרנות, שלחלוטין משבשות את שגרת חייהם. רבים מהסובלים ממיגרנות מעידים כי הלחץ והחרדה בעקבות המלחמה והשבועות האחרונים, מהווים טריגר משמעותי להופעת התקפי המיגרנות ועצימותן. אז איך מאבחנים מיגרנה, האם הלחץ אכן משפיע, והאם יש קשר בין התקפי המיגרנות לתסמיני דיכאון?

מהי מיגרנה?

מיגרנה היא מחלה המתבטאת בהתקפים חוזרים של כאב ראש. התקף מיגרנה טיפוסי הוא בעל עוצמת כאב בינונית עד חזקה ונמשך בין 4 ל-72 שעות.  כאב הראש המיגרנוטי הוא בעל אופי פועם: לרוב הוא חד-צדדי ומלווה בבחילות והקאות, באי-סבילות לפעילות גופנית ובאי-סבילות לאור ולרעש. המיגרנה גורמת ללא ספק להפרעה בתפקוד התקין, והיא אחת הסיבות השכיחות להפרעה תפקודית הן במישור התעסוקתי והן במישור החברתי משפחתי. נמצא כי המיגרנה שכיחה פי 3 בנשים, כך ש-25% מהנשים סובלות ממיגרנה לעומת 8% מהגברים.

איך והאם ניתן לאבחן מיגרנה?

אבחנת מיגרנה נעשית לפי קריטריונים קליניים, כלומר אבחנה לפי המידע אותו מוסר החולה. אין בדיקת דם או בדיקת הדמיה שמאבחנת מיגרנה, ולכן ישנה חשיבות מכרעת לגשת לרופא מומחה על מנת לאבחן האם אתם סובלים ממיגרנות.

הקשר בין לחץ וחרדה להתקפי מיגרנות קשים

חרדה היא תגובה למצב בו אנחנו מרגישים תחושת פחד עזה מלווה בתחושת איום משמעותית. תחושות אלו גורמות גם לתופעות פיזיות: מתח השרירים עולה, הנשימה מואצת והדופק עולה. השבועות האחרונים הם ללא ספק מלאי חרדה ולחץ בעקבות האירועים הקשים. ידוע כי לחץ נפשי וחרדה עלולים לגרום לשינויים גופניים רבים ולעורר מחלות, ובין היתר יכולים להביא להתפרצות של כאבי ראש. כל אלו מהווים סיכון עבור הסובלים ממיגרנות, שבתקופה זו עשויים לסבול מהתקפי מגרנות רבים יותר, ובעוצמה גבוהה יותר, ואכן יש עדויות רבות לכך.

בנוסף, חולי המיגרנה נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מהפרעת חרדה, כך גם על פי מחקרים אפידמיולוגיים. הקשר בין דיכאון לחרדה ומיגרנה יכול לנבוע מסיבות גנטיות, מנגנון מחלה דומה וכן מעצם העובדה שהמיגרנה, והסבל ממנה, עלול לגרום לחרדה ודכאון. מחקר שפורסם בעיתון headache וסקר למעל ל-16,000 חולים, הראה כי דיכאון וחרדה שכיחים יותר בקרב כל חולי המיגרנה, אך שכיחים עוד יותר בחולים עם מיגרנה כרונית (מיגרנה המתבטאת ביותר מ-15 ימי כאב ראש בחודש). מחקר זה גם הראה גם כי בקרב חולים עם חרדה או דכאון בנוסף למיגרנה ישנה הפרעה תפקודית משמעותית.

איך מטפלים?

נתחיל בכך שכיום, קשת הטיפולים במיגרנה רחבה מאוד. ככלל, הטיפול במיגרנה מחולק לטיפול לא-תרופתי על ידי שינוי באורחות החיים, לטיפול תרופתי ולטיפול במכשירים. בתוך הטיפולים התרופתיים, ישנם טיפולים מונעים וטיפולים אקוטיים. הטיפול האקוטי ניתן להקלה מהירה בכאב ובסימפטומים המלווים מיגרנה, כגון בחילות והקאות. הטיפול המונע ניתן באופן קבוע להורדת תדירות ועוצמת ההתקפים.

לאחרונה, חלה התקדמות בהבנת המנגנונים המובילים להתקף מיגרנה, ובכך התאפשר לפתח מגוון טיפולים חדשים ייעודיים למיגרנה העובדים על חלבון קטן הקרוי CGRP. לחלבון זה יש תפקיד ביצירת ההתקף המיגרנוטי, ופעילותו קשורה לדלקת הקיימת במיגרנה. קיימות תרופות הניתנות כזריקות ותרופות פומיות העבודות על חלבון זה. מחקר שבדק את יעילות אחת מהתרופות למניעת מיגרנה, המבוססת על הנוגדן לחלבון, בחולים עם מיגרנה ודיכאון הראה את יעילות הטיפול הן בשיפור התחלואה כתוצאה מהמיגרנה, והן בשיפור במדדי הדיכאון והתפקוד.

מתי ניגשים לטיפול רפואי?

חשוב להדגיש כי כאמור בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי ביכולתנו לטפל במיגרנה, הן בהתקף עצמו והן במניעתו. ההמלצה הרווחת היא כמובן לפנות לטיפול בעת שמרגישים כאבי ראש או תסמינים חריגים. ניתן לפנות לרופא המשפחה או לנוירולוג, שידעו לזהות ולאבחן האם התסמינים אותם אתם חשים אכן עונים לקריטריונים של תסמיני מיגרנה אופייניים. ישנם אנשים הסובלים מהתקפי מיגרנה לעיתים רחוקות, והתרופות משככות הכאב המוכרות אכן מסייעות, אך מנגד, כאשר המיגרנה תדירה יותר ונמשכת יותר זמן, ואופי התסמינים חמור יותר, חשוב לפנות לגורמי הרפואה במטרה לנסות ולהתאים את הטיפול היעיל ביותר.

זו ללא ספק תקופה מאתגרת ומלחיצה, וחשוב להבין כי לצד ההשפעות הנפשיות, ישנן השפעות פיזיות גם כן, אך אין כיום סיבה לסבול ויש בידי הרפואה מגוון רחב של טיפולים המשפרים את איכות החיים של הסובלים ממיגרנה.