אז איך אני הולך להצביע בבחירות? האמת, הפעם אני לא מצביע מהראש אלא מהבטן (בלי קשר לכליה של חילי..), ליתר דיוק: מכאב בטן.

כואבת לי הבטן מכך שהמגזר שלי במקום לקדם את חזון הרב קוק לשילוב "שלושת המחנות", מתמסר ל"מאבק איתנים בין שני גושים", כפי שניסח ידידיה מאיר, מלחמת חורמה של 'בני אור' ב'בני חושך'. מלחמה בה הכל מותר "בלי כאבי בטן" – שנאה, הסתה, הדרה מבתי כנסת, רדיפה אישית של ח"כים וילדיהם.

כל כך כואב יהיה לראות שדרך השנאה וההסתה הזו אכן ניצחה. כואבת לי הבטן מכך שחצי מהמדינה ירגישו שזו כבר לא המדינה שלהם, שלא לדבר על הקרע הסופי שיהיה עם יהדות ארה"ב.

כואבת לי הבטן מחזרה להתנהלות מזניחה של רה"מ שעסוק בהישרדות ומפחד לטפל בבעיות שורש ובסוף זה מתפוצץ לנו בפנים כמו באסון מירון ואירועי 'שומר החומות'. כואבת לי הבטן מחזרה של המונופול החרדי על כל ענייני דת ומדינה.

אבל יותר מהכל מתהפכת לי הבטן מהתרחיש הצפוי של מלחמת אחים: אם נתניהו ייבחר, יש אפשרות סבירה שבעוד שנתיים-שלש הוא יאלץ לעזוב באמצע הקדנציה בשל תוצאות המשפט, ואז תפרוץ כאן מהומת א-לוהים והקרע הפנימי בתוכנו יגיע לפיצוץ.

ויש גם דרך אחרת – אם לנתניהו אין 61 גם אחרי שנה באופוזיציה, החרדים יפסיקו ללכת אחרי נתניהו במדבר הפוליטי והתקציבי וישימו סוף לטרלול הבין גושי הזה שמחריב את המדינה היקרה שלנו.

נכון, כואבת לי הבטן גם מההתנהלות של גנץ ביהודה ושומרון, אבל כל עוד הוא מסונדל עם סער וכהנא אני איכשהו יכול לבלוע את זה לעומת כאבי הבטן האחרים שהזכרתי.

הלוואי והייתה לי את האופציה של בנט והייתי יכול לבחור מתוך חדווה ולא מתוך כאב בטן, אבל הפעם אין לי ברירה ואני חייב לבחור איזה כאב יותר נסבל. האמת נראה לי שלכל עם ישראל יש כבר כאב בטן אחד גדול מכל הטירוף הפוליטי המתמשך הזה. מאחל לכולנו רפואה שלמה.