אשת החינוך ד"ר חנה פנחסי, פרסמה בחשבון הפייסבוק שלה פוסט בו היא מכה על חטא בעקבות התנהלות שלה מול תלמידתה לשעבר, ומבקשת מהציבור עזרה באיתורה של התלמידה בה פנחס פגעה בכוונה.

"עשיתי מעשה נורא בשנות ה-90 וליבי עדיין נוקף", כתבה פנחסי. "אני כותבת כי אני מחפשת את התלמידה שפשעתי כלפיה. הייתי מורה לספרות בתיכון 'המסורתי' כשהיה בשוק, ב'בית-אליאנס'. הייתה לי 'מגמה' עם אוסף תלמידות נפלאות שתלו בי את עיניהן".

פנחסי הוסיפה כי "הייתי צעירה וטיפשה, והיתה בי יוהרה ונמשכתי אל התלמידות שהיו רהוטות כמוני, עם קצב מהיר. אפילו לא הייתי מודעת לזה. חלק מהבגרות נערכה בעל-פה, עם בוחנת שהיא מורה מבית ספר אחר כשאני יושבת בכיתה. או אולי זה היה בבחינת ה'מגן', הזיכרון מתעתע בי".

פמחסי סיפרה כי "ביום המבחן, הגיע תורה של אחת התלמידות הנבונות והשקדניות שהקצב שלה היה איטי יותר. היא קראה שיר שלמדנו (של טריינין, אני זוכרת בדיוק) וטעתה בקריאה ובפרשנות שלו. אני הכשלתי אותה במבחן. זו הייתה קריאה רחוקה אבל אפשרית ובכלל זו ספרות, ואני ידעתי שהיא הייתה שם לאורך השנה בכל מאודה והגיע לה ציון טוב מפני שהיא למדה ברצינות, באהבה, בקשב ובהתמדה".

"היא ידעה המון, וזו הייתה טעות אנושית ומובנת שההתרגשות והמתח מהמבחן יצרו. היא הייתה ראויה לחיזוק גדול ולטיפוח (מה זה בכלל ציונים, לכל הרוחות!) לא נתתי לה. אני זוכרת שאמא שלה התקשרה אליי, שמעתי את הדמעות והקשחתי את ליבי בתואנה 'מקצועית'. וזה היה רוע צרוף והתנשאות וטפשות. אני חושבת עליה כל השנים אלה ורוצה לבקש את סליחתה, ומתביישת ששכחתי את שמה".

"אני רוצה שתדע שהיא הייתה מצויינת ואני קלקלתי. גרמתי עוול מיותר מאד בגיל שברירי כל כך. אין בכוחי להחזיר את הכאב אבל אני רוצה לבקש סליחה. גם אם חלפו עשורים, אני עדיין מלאה באשמה ובושה ומתפללת שיש לה חיים טובים".