לאחר שבועות ארוכים של מו"מ בין הצדדים, וחשש מפני שביתה, משרד האוצר, הסתדרות המורים ומשרד החינוך הגיעו להסכמות. אך האם המורים מרוצים מההסכם?

"אנחנו מאוד מאוכזבים מההסכם. המשא ומתן הפך אותנו למי שהשכר הוא הדבר היחיד שאכפת לנו", אומרת הדס לוי יו"ר אירגון עובדי ההוראה "נציגים", מורה לאנגלית בתיכון 28 שנים. "אף אחד לא מגיע להוראה כדי להתעשר, זה התנאים, הם אלה שמבריחים את המורים".

"מה ההישג הגדול? השכר? על זה היה המאבק? אנחנו בעצם כל הזמן דיברנו על איכות החינוך, על תנאי הלימוד, על הקטנת הכיתות, על התנאים של המורים ובעצם הפכו את זה למשא ומתן על כסף בלבד, המאבק היה על דור העתיד".

מה היה גורם לך להיות מרוצה? מה הנקודה העיקרית לדעתך?

"הקטנת מספר התלמידים בכיתה ושיפור תנאי העבודה של המורים, בד בבד עם העלאת השכר אבל אלה שני הדברים שהיו צריכים ללכת עם השכר ולא רק כסף".

(צילום: אבשלום ששוני/ פלאש 90)

ענבל, מורה למדעים בחטיבה כבר 15 שנה ופעילה חברתית מספרת לסרוגים: "לא קיבלנו את פרטי ההסכם המלא, קיבלנו רק הודעה מהסתדרות המורים שזה הסכם משמעותי. אני בתור מורה לא מבינה על מה אני צריכה לשמוח ועל מה לא".

"אני בתחושת החמצה מאוד גדולה כי השכר זה לא הדבר העיקרי, אני אומרת בתור מישהי שמלמדת 15 שנה. הילדים של הדור הזה לא מקבלים מספיק זמן איכות עם ההורים כי כל הורה עובד וכשאני מלמדת שלושים ושישה ילדים אז זה מתפספס".

גם ענבל אומרת שמה שמפריע לה בחינוך הוא לא השכר: "איכות החינוך, תנאי קבלה למוסדות הלימוד להוראה שאין היום הקטנת הכיתות, היחס לכל אחד מבחינה רגשית הוא בלתי אפשרי. הדיבור הוא רק סביב השכר ואין שום התייחסות לעתיד של החינוך".

"לא ברור לי על מה השמחה הגדולה. העבודה עצמה היא בלתי אפשרית, צריך לשפר את מעמד המורה, ידעתי שבתור מורה אהיה בסטטוס נמוך, החברה שלנו צריכה מנהיגים ושיתופי פעולה, היום כל אחד אדם לאדם זאב. אני אומרת לתלמידים שאנחנו פועלים ביחד".

"מרגישה שהתנאים הם אותם תנאים בלתי אפשריים. הסכם מבזה שמראה על אי הבנה מהי מערכת החינוך. אני רגע לפני עזיבה ואין עם מי לדבר".