תשכחו מזה, אין במדינת ישראל דמוקרטיה

בעבר, השלטון ברוב הארצות היה מלוכני. המלך שירש את השלטון מאביו ישלוט, בין אם הוא מתאים ובין אם לאו. הוא יוכל לעשות בעם ככל העולה על רוחו, משום שאין דרך לסלק אותו. גם במקומות שבהם לא היה מלך, היה דיקטטור שראה במדינה את רכושו שלו.

שיטת השלטון הוחלפה בשיטה הדמוקרטית המניחה שהעובדה שהאדם נולד מלך לא בהכרח הופכת את דבריו לנכונים יותר. השיטה הדמוקרטית מניחה (אם כי גם הנחה זו מעולם לא הוכחה) שככל שיותר אנשים ישקלו את הדברים, כן רבים הסכויים שהם יגיעו להחלטות נכונות יותר. ככל שהדברים יעמדו לבקורת של אנשים רבים יותר, כן רבים הסכויים שההחלטות שתתקבלנה תהיינה נכונות יותר. ובכלל, הארץ שייכת לכל העם, ולכן מן הראוי לתת לכל העם להכריע. העם הוא השליט.

עם הזמן, כרכה התודעה הצבורית במושג דמוקרטיה גם מושגים אחרים לגמרי. למשל: דמוקרטיה פירושה שלטון העם. אבל היום סבורים אנשים רבים שלא רק העם צריך לשלוט, אלא גם בני עמים אחרים. זרים. התודעה הצבורית ערבבה בין המונח דמוקרטיה לבין המונח שוויון. אלה הם שני מושגים שונים. עקרה של הדמוקרטיה הוא שרק העם או נציגיו הנבחרים, קובעים את הדברים החשובים.

אין לנו דמוקרטיה

אלא שבמדינת ישראל עקרה של הדמוקרטיה כבר בטל מזמן. במדינת ישראל של היום ישנו מוסד שלא נבחר באופן דמוקרטי, והוא כופה את עצמו על העם. הוא אינו מייצג את העם ואינו נבחר ע"י העם, אך כשליט דיקטטורי לכל דבר, הוא כופה את דעותיו על השלטון הנבחר. הכוונה היא כמובן לבית המשפט. הכופה את ערכיו וגחמותיו על העם, ואין מושיע. האבסורד הוא שבית המשפט מדבר בשם הדמוקרטיה.

המצב היום בארץ, הפך את מערכת המשפט למלך בלתי מעורער, ששולט בטוטליטריות קיצונית בכל דבר שמתנגש בערכים שבהם מאמין השופט. השופט יתנגד לפסק הלכה של רב, גם אם הוא נשען על מקורות הלכתיים מוצקים, ויכריח את הרב לפרש את המקורות ההלכתיים כך שיתאימו להשקפת עולמו של השופט (ע"ע הרב שמואל אליהו, ועוד).

השופט ימנע מאדם פרטי לבחור את מי הוא מעסיק, אם נדמה לו שהבחירה נובעת משיקולים הסותרים את השקפת עולמו של השופט. (ידוע לי על אשה שהתקשרה לקבוע תור במרפאה. הוצע לה רופא מסוים והיא בקשה אחר, והפקידה לא הסכימה. היא אמרה שלפי החוק אסור לה להעדיף רופא מסוים רק בשל היותו יהודי. אלה ההנחיות שנכפו ע"י בית המשפט). הוא כופה על פארק פרטי לפתוח את שעריו לכל מי שמחליט בית המשפט, ובימים שיקבע בית המשפט. ההתערבות הטוטליטרית של השליט הדיקטטורי בחיי כל אזרח צוברת שיאים חדשים מדי יום. והאזרחים חסרי האונים בולעים צפרדע אחר צפרדע ומתמסרים בהדרגה.

מה אפוא הותיר בית המשפט לשלטון הנבחר? בית המשפט הותיר לנבחרים את היכולת לנהל את חיי התושבים. לא לקבוע ערכים. התפישה החדשה של המושג דמוקרטיה נזונה מהשקפת עולם שלפיה אין חשיבות לערכים כלליים, וכל מה שקיים בעולם לא נברא אלא להביא לרווחתו ואושרו (ליתר דיוק עושרו) של הפרט.

לכן, מותיר בית המשפט ביד הפרטים את היכולת לקבוע מי ינהל את חייהם החומריים וישפיע על עושרם ורווחתם הפרטית, ובאלו דרכים יעשה זאת. בזאת מתמצה הדמוקרטיה. הערכים, לדידו של בית המשפט, יקבעו על ידו. ובין השאר הוא יקבע שאין עמים, יש רק פרטים. זוהי השקפתו.

אין דבר יותר רחוק מדמוקרטיה מזה.