מזה למעלה משנה וחצי שאנו חווים מגפה קשה וקטלנית – מגפת הקורונה.
בימים האחרונים עם הזינוק בתחלואה מקורונה והעלייה במספר החולים הקשים מהנגיף, שבה המגפה ועולה לסדר היום הציבורי במלוא עוזה.
עדות לכך נמצאת באישור מתן מנת חיסון שלישית לאוכלוסיית בני השישים ומעלה במדינה ובהחזרת תקנות התו הירוק לחיינו.
עד כה קיפחה המגפה את חייהם של למעלה מ-6,490 אנשים במדינת ישראל ולמעלה מ-4.25 מיליוני בני אדם ברחבי העולם.
מגיפות קטלניות בעבר קטלו עשרות מיליונים
הרפואה המודרנית מתמודדת ב"ה עם המחלה בצורה מעוררת הערצה.
חומרי החיטוי מסייעים במניעת התפרצותה, וגם הצעדים הנמרצים שנקטו המדינות השונות, הכוללים סגרים, חובת עטיית מסכה ועריכת בדיקות, הצליחו לרסן באופן יחסי את המגפה ולהותירה על מספר מתים נמוך יחסית.
קל וחומר אם נשווה למגפות מהעבר, כדוגמת טיפוס הבטן, מגפה שגבתה את חייהם של כ-25% מתושבי אתונה במהלך המלחמה הפלופונסית וגרמה לתבוסה של אתונה מול לוחמי ספרטה ולמהפך אסטרטגי בשליטה בים האיגאי ובצפון מזרח הים התיכון, או מגפת הדבר, שהתפשטה בעולם בימי הביניים.
מגפת הדבר, מגפת "המוות השחור", קטלה לפי הערכות שונות בגליה השונים, בין 75 ל-200 מיליון בני אדם באירופה ובאסיה, כאשר שיעור המתים באירופה בלבד עמד על 60 אחוזים.
המגפה העולמית הרחבה האחרונה, שהתפשטה לפני כמאה שנה, הייתה מגפת השפעת הספרדית.
השפעת הספרדית הכתה ברחבי הגלובוס במשך שנה, והדביקה, על פי ההערכות, כשליש מאוכלוסיית העולם שחיה באותה עת – כ-500 מיליון בני אדם.
כ-10 אחוזים מבין הנדבקים מתו מן המחלה, והיא הייתה קטלנית גם בעבור אנשים צעירים ובריאים בגילאי 40-20.
הטכנולוגיה בשירות הרפואה
שלוש המגפות הללו קטלו מיליוני אנשים, בשל כמה סיבות, בהן הרעב העולמי והתשישות אחרי מלחמת העולם הראשונה, תנאי היגיינה ירודים, מצב מלחמה ובשל רפואה פרימיטיבית, שלא זיהתה את גורמי המחלה בזמן, ולא ידעה למנוע את ההדבקות ולהעניק טיפול ראוי לחולים.
ההבדל הגדול בין המגפות ההן למגפת הקורונה, טמון ביכולות הטכנולוגיות, הרפואיות והקומוניקטיביות, שישנן ברשותנו כיום.
ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות במלחמה בקורונה, וזאת הודות למערכת שירותי הבריאות והצוותים הרפואיים, היודעים להעניק טיפול מסור ומתקדם ולהצביע בזמן על הצרכים והעזרים הנדרשים להם למילוי תפקידם על הצד הטוב ביותר.
הרפואה בישראל נחשבת לאחת מהמתקדמות בעולם המערבי.
בניגוד למדינות אחרות, בהן נרשמה קריסה של מערכות הבריאות, ידעו מערכות הבריאות בישראל לתגבר בזמן את המחלקות הרפואיות בכוח אדם מקצועי ובציוד טכנולוגי מתקדם.
יכולתה של המדינה לעבור ממצב של שגרה למצב חירום, בהמשך ובהתאם לתרגולת הלקוחה משנים של התמודדות עם המצב הביטחוני הנתון ופעילות חבלנית עוינת, הביאה להקמת בתי חולים שדה ופתיחת של מחלקות נוספות בחניוני בתי חולים, תוך מעבר מהיר ממבנה ריק למחלקה מאובזרת במיטב הציוד הרפואי.
למן ההחלטה על הסגר הראשון, דרך חובת עטיית המסכות ועד למבצע החיסונים שנעשה בשיתוף פעולה מהיר של מערך קופות החולים, על מסדי הנתונים הרפואיים המפורטים שבידם והסתייעות במבנה הקהילתי המשפחתי הקיים בישראל, הביאו לתחילת המיגור של הקורונה בארץ עם מספר מתים נמוך יחסית למספר המתים שנרשם בעולם המערבי.
הפעלת מערך בדיקות מסועף בידי צוותי מד"א ופיקוד העורף של צה"ל, שסייעה גם היא בקטיעת שרשראות הדבקה ובאיתור חולים, גם כאלה ללא סימפטומים, תוך שיתוף פעולה עם יחידות מודיעין מסווגות, שנקטו בשיטות של בינה מלאכותית לשליחת מסרונים הקוראים להיכנס לבידוד ולהיבדק, סייעו גם הם להגעה למצב בו אנו מצויים כיום.
אלה שחלו בקורונה, זכו גם הם בעודם בבתי חולים בטיפול מקצועי ויחס מיוחד מהצוותים הרפואיים והפרא-רפואיים במחלקות הייעודיות לטיפול בנגיף עד להחלמה והמשך שיקום לקראת חזרה לשגרה.
בוגרי המכללה האקדמית צפת בחזית המאבק בקורונה
הדרך למיגור המגפה – באמצעות מניעה מראש ושבירת שרשראות הדבקה וטיפול מיטבי בחולים. בחוד החנית של החזית למיגור המגפה נמצאים בוגרי ובוגרות המכללה האקדמית צפת, המכשירה אנשי מקצוע בשלל מקצועות הבריאות.
"אנחנו לא מלמדים רפואה לרופאים. אנחנו מלמדים רפואה לצוות הרפואי שנמצא במגע ההדוק עם החולה", מסר פרופ' יזהר בן שלמה, ראש החוג לרפואת חירום במכללה האקדמית צפת ל"סרוגים".
"במכללה האקדמית צפת אנחנו מכשירים את אנשי מערך הבריאות: את האחיות, הפיזיותרפיסטים, את העובדים הסוציאליים, את עובדי המעבדות ואת הפארמדיקים, העומדים בחזית הרפואית של המאבק כנגד הקורונה".
"הרפואה לא עומדת רק על הידע הרפואי, אלא גם, ולפעמים בעיקר, על ה'מסביב': המגע עם החולה, היחס אליו, החמלה והקשר האנושי. דברים שרופא לא מספיק למצות אותם בחמש דקות ביקור. המשבר האחרון לימד עד כמה חסר המגע האישי בין המטופל ובין המטפל, בגלל הבידוד והמיגון. כל הנושאים האלה מקבלים אצלנו במכללה האקדמית צפת משנה תוקף".
"אנחנו מחנכים מגוון מאוד רחב של עובדים במקצועות הבריאות, ונותנים להם כלים, שהם לא רק מקצועיים גרידא: איך לנקות חולה או איך לתת תרופה, אלא גם איך מתייחסים למטופל. איך רואים אותו על הרקע המשפחתי והתרבותי שלו. אלה הדברים שאנחנו חזקים בהם".
פרופ' בן שלמה מציין כי בשנה האחרונה עלה הביקוש למקצועות אותן מכשירה המכללה, פי שלושה ופי ארבעה.
"בחוג שאני עומד בראשו, היה ביקוש מטורף. בסיכום הסמסטר הראשון, מתוך 50 סטודנטים ינשרו אולי 3, שזה מראה שהמהלך להגדלת הכיתות הצליח".
הקורונה הוציאה את עובדי המעבדות לאור הזרקורים
בחזית השנייה של הקורונה נמצאים עובדי המעבדות הרפואיות, אלה שבדקו מיליוני בדיקות PCR כדי לאתר מאומתי קורונה ולשבור שרשראות הדבקה, ומאידך לשחרר בחזרה לחברה את אלה שלא נדבקו בנגיף.
רז חיימזון, אחראי המעבדות הרפואיות במכללה האקדמית צפת, הפועל במסגרת החוג ללימודי מדעי המעבדה הרפואית במכללה, סיפר ל"סרוגים": "הבוגרים שלנו הם אלה שנמצאים במרכזים הרפואיים, והם עבדו מסביב לשעון בשנה האחרונה. הם עובדים בפענוח בדיקות דם בקופות החולים ובבתי החולים גם בשגרה, אבל הקורונה הוציאה אותם לאור הזרקורים".
אנחנו מכשירים עשרות עובדי מעבדה בשנה, והם מתחילים את ההכשרה אצלנו עם המכשור החדיש ביותר. סתם בשביל האנקדוטה, היו בידינו מכשירי PCR עוד לפני שמישהו שמע על הקורונה. השיטה לא השתנתה בעקבות הקורונה, אבל התקנים גדלו, ויש דרישה בשוק לעוד מבוגרי החוג. אנחנו נמצאים בחזית האקדמית ובחזית הטכנולוגית בכל מה שקשור לנושא הבדיקות".
תאר לי איך נראית הכשרה לעובד מעבדה?
"הלימודים אצלנו אורכים שלוש שנים. בשנתיים הראשונות עושים את הקורסים במעבדות שלנו, עם המכשור והציוד המתקדם. ובשנה השלישית בסמסטר ב' עושים סטאז' במעבדות בבתי חולים, בעיקר בצפון הארץ. בסוף הלימודים בנוסף לתואר האקדמי של המל"ג, מקבלים הבוגרים גם אישור עבודה ממשרד הבריאות, והם יכולים להתחיל לעבוד".
ומה הלאה?
"אנחנו עומדים לפני הקמת מעבדה נוספת במכללה, עם ציוד חדיש יותר, שמתכתב עם הציוד שהגיע לבתי החולים. אנחנו כל הזמן במגמת עלייה".
יצוין כי בחוג למדעי המעבדה הרפואית במכללה האקדמית צפת מזהים במהלך התקופה האחרונה, בד בבד עם התגברות העלייה בתחלואה מהנגיף, דרישה הולכת וגדלה מצד מנהלי מעבדות רפואיות מובילות בישראל לאספקת בוגרים ובוגרות נוספים מטעם החוג לשוק התעסוקה.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים