אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

אפי נוה הגיש ערר נגד החסינות שקיבלה הדס שטייף

עורכי דינו של יושב ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, הגישו ערר נגד החסינות שקיבלו הדס שטייף ויולי רוזנברג בנוגע לפריצה לטלפון של נוה: "מדובר בהתנהלות של עבריינית מועדת"

נוה נגד החסינות של שטייף: "עבריינית מועדת"
  פלאש 90

בעקבות פרסומי התכתבויות ממכשיר הטלפון האישי שלו, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, הגיש היום (ראשון) לפרקליטות המדינה ערעור על ההחלטה שלא להעמיד לדין את העיתונאית הדס שטייף.

בערעור שהוגש על ידי עורכי דינו של נוה, עורכי הדין בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה, נכתב כי: "חומרי החקירה במקרה זה מלמדים למעלה מכל ספק כי החסינות האמורה ניתנה ל"עיתונאית" אשר שיקרה בחקירותיה המשטרתיות, ומסרה גרסאות הסותרות זו את זו בנקודות מרכזיות".

עוד באותו נושא

פרשת מינוי חמורה בעולם המשפט לא נחקרה


47

עורכי הדין הטילו דופי במניעי החשיפה של שטייף: "האינטרס היחיד שעמד לנגד עיניה של שטייף היה האינטרס האישי שלה. עובדה ברורה זו עולה מהודעותיה, מכך שהיא המשיכה לחטט ולעבד את החומרים במטרה לשדרם כמה שיותר מהר, ועוד. בנוסף, כפי שראינו לעיל, מדובר בטענה שאינה מדויקת מבחינה עובדתית. שטייף חשפה במשדר מיוחד בגלי צה"ל את עיקרי הדברים, ובמספר הזדמנויות התפארה ברשתות החברתיות שהמידע ברשותה, ואף איימה לחשוף אותו בהמשך. כך לא מתנהג "שומרוני טוב". מדובר בהתנהלות של עבריינית מועדת, שפועלת ממניעים זרים, לשם קידומה העצמי, ולמען התפארות עצמית ותו לא".

כתב הערעור ממשיך להלום בשטייף: "המוטיבציה העיקרית, שלא לומר היחידה של שטייף, עת שידלה והביאה לגניבת הטלפונים ופריצתם, הייתה טובתה האישית – הפקת "סקופים" עיתונאיים. את השלל חלקה שטייף עם עיתונאים נוספים בגלי צה"ל. שטייף לא פעלה כ"אזרחית טובה". תהיה זו צביעות פושעת לטעון כך. ההפך הוא הנכון; שטייף פעלה כעבריינית מושלמת, הרומסת את זכויותיו של העורר ואת הוראות הדין שוב ושוב – והכל במטרה אחת ויחידה: טובתה האישית. שטייף לא חלמה לפנות לגורמי אכיפת החוק, ולא הייתה עושה כן אלמלא היו גורמי הייעוץ המשפטי בגלי צה"ל – שהבינו, מסתמא, את הצרה שנחתה עליהם – מורים לה מפורשות לעשות כן. ולזאת, כזכור, ניתנה ה"חסינות" בהליך זה".

בנוסף, עורכי דינו של נוה תקפו את ההחלטה להעניק חסינות גם להאקר שפרץ לטלפונים הניידים: "הגורם שפרץ בפועל את המכשירים הניידים – גורם שהיה בעל מניע אישי לפגוע בעורר". כזכור, הפורץ היה יולי רוזנברג שאמר בחקירתו כי נכשל במבחני הלשכה שלוש פעמים וכי הוא "פעיל משפטית נגד בחינות הלשכה בעתירות מינהליות ובהפגנות נגד הלשכה".

בנוסף, נטען בערר כי הדין הישראלי אינו מכיר בחסינות מהעמדה לדין פלילי, ולפיכך החסינות ניתנה ללא סמכות ולפיכך היא בטלה מעיקרה. בנוסף, לא היה צורך כלשהו בשטייף או רוזנברג בכדי להגיע לממצאים שהיו בטלפונים הניידים, מה שמייתר מתן חסינות גם כעדי מדינה.

"ככלל עבריין צריך לבוא על עונשו, ועל כן, הפיכתו של עבריין לעד מדינה תהיה רק במקרים בהם יש להעדיף למען טובת הציבור הבאתו לדין של עבריין אחר – פעולה שהתביעה תתקשה לעשותה בלא שימוש בעד מדינה". הוראה זו מראה לנו, כי הכלל הוא כי יש למצות את הדין עם עבריינים. ניתן לחרוג מכלל זה רק כאשר הרשעת חשוד או חשודים נוספים תהא כמעט בלתי אפשרית "בלא שימוש בעד מדינה".

עורכי הדין חתמו: "מן הדין היה להעמיד לדין את מי שביצעו כלפיו עבירות פליליות חמורות – עניין שאף הפרקליטות עצמה הכירה בו, כעולה מההחלטה בנושא זה. נוכח האמור בערר זה, יתבקש הגורם המוסמך להורות על העמדתם לדין של הנילונים (שטייף ורוזנברג), והכל כמפורט להלן".

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
אפי נווה
דודו | 30-12-2019 19:39
אתה מניאק אתה מאשים כתבת בפשעים ובבגידה במערכת המשפט שלך ? אתה בוגד דינך תליה בן אלף ז..... בוגד במדינה ובמערכת המשפט חלאת אדם עבריין מספר 1 במדינה מאסר עולם ותגיד תודה בזוי עם