רבני בית הלל יצאו אתמול באתר הפייסבוק שלהם נגד החלטת ועדת השרים לחקיקה שאישרה לקדם הצעת חוק לפיה יום העצמאות יחול תמיד בימי חמישי. בתגובה להצעה כותבים רבני בית הלל "אמש ביום ירושלים, ישבו מספר שרים והגו רעיון לקבוע את יום העצמאות ביום חמישי בשבוע בכל שנה ללא קשר לתאריך העברי, כפי שנהוג בארה"ב. הרציונל שעומד מאחורי הרעיון הוא כלכלי (סופ"ש ארוך, פגיעה קטנה יותר במשק) אך יש סכנה ערכית בחוק זה.
העברת יום העצמאות ליום ה' יביא לגט כריתות בין החג האזרחי לחג הדתי. הדתיים יציינו אותו בהלל והודאה בתאריכים האוריגינליים ואילו המגזר הכללי יחגוג אותו ביום אחר. ממילא יהפך את יום העצמאות לעוד יום שייעלם ממפת ההיסטוריה היהודית ברבות השנים". בהקשר לכך מוסיפים רבני בית הלל כי "מגילת תענית אשר נכתבה סוף תקופת בית שני מונה 36 ימים שמחים שהיו לעם ישראל בתקופה זו. מכל אותם ימים אנו זוכרים רק שניים – חנוכה ופורים. הסיבה לכך היא פשוטה – החגיגה האזרחית היתה מחוברת לחגיגה הדתית (הלל והודאה, הדלקת נרות, קריאת מגילה וכו'). רק חיבור של חג העצמאות האזרחי עם החג הדתי תשאיר אותו נצחי כאשר זכינו והשכלנו לעשות עם חנוכה ופורים".
רבני בית הלל הוסיפו כי "צריך להציל את יום העצמאות ולעצור את מגמת שחיטת הפרות הקדושות. לעצם הסכנה שבחוק ראו פירוש יקר של הספורנו על ויקרא פרק כג, ב: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי:
ספורנו שם – אלה הם מועדי. הם אותם המועדים שארצה בם אמנם כשלא תקראו אותם מקראי קדש אבל יהיו מקראי חול ועסק בחיי שעה ותענוגות בני האדם בלבד לא יהיו מועדי אבל יהיו מועדיכם שנאה נפשי (שם א, יד):
רק חגים אשר יחוברו לריטואל הדתי יקבלו את חותמת הנצח מהקב"ה וזו המשימה הלאומית שלנו ביחס ליום עצמאותנו" מסכמים הרבנים.
כזכור אתמול (א) אישרה ועדת השרים לחקיקה פה אחד את הצעת החוק של ח"כ ליה שמטוב (ישראל ביתנו), לפיה יום העצמאות ייחגג ביום חמישי בשבוע שבו חל ה' באייר. את הרעיון לחוק העלה שר התיירות סטס מיסז'ניקוב בפני חברת מפלגתו, כדי למנוע בלבול וכדי לדעת בוודאות מראש באיזה יום יחול יום העצמאות.
עם קבלת ההצעה אמרה ח"כ שמטוב כי "שמחתי מאוד לשתף איתו פעולה בחוק חשוב שכזה, שלא יעלה שקל לקופת המדינה ואף יעשה סדר למעסיקים ולעיריות". היא הוסיפה כי בעקבות תיקוני חקיקה שונים בנוגע ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הרי שעולה שכמעט בכל פעם יום העצמאות נחגג ביום חמישי. "לכן מוצע לקבע את מועד וחגיגות יום העצמאות ביום חמישי בשבוע שבו חל ה' באייר".
אולם ההצעה שהתקבלה מקבעת מציאות שבה אף פעם לא ייחגג יום העצמאות במועדו האמיתי זאת כיוון שעל פי הלוח העברי, ה' באייר לא יחול לעולם בימים ראשון, שלישי וחמישי.
יצוין כי השיקול לקיבוע חגיגות יום העצמאות על תאריך אחיד הוא בין השאר גם כלכלי וייצור סופשבוע ארוך של חופשה, כפי שאירע השנה.
בהקשר לכך אמר שר התיירות כי "מהלך כזה ימנע ימי שבתון מיוחדים באמצע השבוע למשק הישראלי, כפי שקורה כיום".
מה דעתך בנושא?
5 תגובות
0 דיונים
פפא
הוא ידע לא לחלוק על גדולים!!!
13:21 21.05.2012שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
יואל
לבוגרי הישיבה וממשיכי דרכה פולמוס חדש בא עלינו: ההחלטה בדבר קביעת יום העצמאות באופן קבוע ביום חמישי. וכבר עולים הטונים, והדיונים הופכים להיות עקרוניים ואידיאולוגיים, ויש השמחים לאיד, ויש הרואים בזה...
לבוגרי הישיבה וממשיכי דרכה פולמוס חדש בא עלינו: ההחלטה בדבר קביעת יום העצמאות באופן קבוע ביום חמישי. וכבר עולים הטונים, והדיונים הופכים להיות עקרוניים ואידיאולוגיים, ויש השמחים לאיד, ויש הרואים בזה ניגוח, ואש המחלוקת פורצת. אני רוצה לשתף אתכם בהתייחסותי לעניין: יש לחלק בין שני שלבין בדיון. שלב אחד הוא השלב מה אנו סוברים שצריך לעשות לכתחילה. אמת הדבר שהיינו מעדיפים מכל בחינה שיישמר יום ה' באייר כיום העצמאות. הדבר מתאים יותר לעמדה העקרונית ביחס ליום המשמעותי הזה; תחושת האמריקניזציה הקשורה בכך; המחלוקת הגדולה שתיווצר בתוך עולם ההלכה מה לעשות עם השינויים האלה; המשכיות המסורת ולא שינוייה, ועוד ועוד. אלא שמול העמדה העקרונית הזו צריך לזכור שני דברים. ראשית, ברוב השנים יום העצמאות אינו בה' באייר, בשל נימוקים שונים. כשהוא חל ביום שני אנחנו מעדיפים שהוא יידחה בשל חילול שבת שבמוצאי שבת עם כניסת יום הזיכרון; כשהוא חל ביום שישי אנחנו מעדיפים שהוא יוקדם בשל חילול שבת שביום שישי; כשהוא חל בשבת – בוודאי; לאמור: צריך להסתכל על העובדה שרק כשהוא חל ביום רביעי הנושא עולה, וזה יקרה בפעם הבאה בתש"פ ולאחר מכן בתשפ"ג. לפיכך, לא ניתן להפוך את הנושא הזה לעקרוני כל כך. מעבר לכך, חכם יותר לא לטפס על סולם של עקרונות ולאחר מכן לחפש את הדרכים לרדת ממנו. הנושא העיקרי החשוב בהקשר זה הוא המשמעות הדתית של הקמת מדינת ישראל. לא מעשה שטן הוא כי אם מעשה אלוקינו, ובין אם מדובר בעקבתא דמשיחא, בראשית צמיחת גאולתנו, בדפיקת הדוד לא משמעות גאולית או בכל משמעות אחרת – אנו מודים לריבונו של עולם הודאה על הקמת המדינה, ומקשרים בין הכרעת שלוחי הציבור והמבט האנושי על היום הזה לבין המבט האמוני והדתי ביום זה. השאלה האם נציין זאת דווקא בה' באייר או ביום אחר סביב אותו יום של הקמת המדינה – היא לא נושא לאידיאולוגיה רמת דרג, אלא לשאלות אחרות. על כן, אם ייערך משאל דעת קהל בשאלה – אעדיף להשאיר את זה עקרונית בה' באייר, אף שלמעשה זה יהיה רלוונטי רק ביום העצמאות של ימי רביעי. אולם אם יעדיפו את יום חמישי כיום קבוע – נשמח ביום הקבוע החדש, נודה לריבונו של עולם על גאולתנו החלקית ועל פדות נפשנו, ונשמח בשמחה גדולה ב"ראש השנה" למדינת ישראל. ננהג בו כבראש השנה: גם בשמחה גדולה ובהודיה על מה שזכינו בו, וגם בחשבון נפש על מה שאנו צריכים לעשות לקראת השנה הבאה של מדינת ישראל. באהבה רבה יובל שרלו
המשך 11:08 21.05.2012שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אמיתי
את אשר החמרת הקלתי, ואשר הקלת החמרתי
10:29 21.05.2012שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
השנה חגגנו את יום העצמאות ביום חמישי עם הלל בברכה! אנחנו חוגגים יחד עם כל עם ישראל, זה המהות. חוץ מזה שהתאריך העברי עדיין משחק תפקיד, אז מה הבעיה? ממילא...
השנה חגגנו את יום העצמאות ביום חמישי עם הלל בברכה! אנחנו חוגגים יחד עם כל עם ישראל, זה המהות. חוץ מזה שהתאריך העברי עדיין משחק תפקיד, אז מה הבעיה? ממילא יום העצמאות בפועל יוצא רק בימי שלישי וחמישי (בגלל כל הדחיות למניעת חילול שבת) כל מה שזה עושה זה סדר!
המשך 10:19 21.05.2012שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דודי
10:16 21.05.2012שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר