הוא היה איתנו שם, בחולות. פרידה מהרב אלישע זצ"ל - סרוגים

הוא היה איתנו שם, בחולות. פרידה מהרב אלישע זצ"ל

נעמי גולן, מנוה דקלים, הייתה נערה תמימה בת 17 שנאבקת על ביתה, והיא זוכרת את הרב "ששמח איתנו כשחשבנו שהנה ניצחנו, חיזק אותנו כשנפלה רוחנו. לא בא "לחזק" אלא להיות איתנו"

author-image
הוא היה איתנו שם, בחולות. פרידה מהרב אלישע זצ"ל
  קביעת מזוזה בביה"כ בניצן (צילום: אורי דורון)

נוה דקלים, 2004. נערה תמימה בת 17 נאבקת על ביתה. בין הפגנה לישיבת מטה, בין פנים אל פנים לחלוקת פליירים בצמתים, היא שומעת שיש היום שיעור של הרב אלישע.

היא בת 17, וגדלה כל חייה בגוש קטיף. היא עוד לא מבינה שיעורי תורה ברמה גבוהה, עוד לא מכירה את שפת הרבנים.

אבל כשהרב אלישע מגיע, היא מתייצבת: מוצאת מקום בעזרת הנשים ממנו תוכל להביט ישירות אליו, למתוח קו בינה לבינו, דרכו יעבור הקול המרגיע ישר לאוזניה, דרכו יירשם בתוכה המבט מלא האמון והאהבה, והיא לרגע אחד תתמלא בביטחון שהרב הזה משדר, הקצב האיטי והבוטח של המילים יחד עם העוצמה הפנימית שבהן חודרים אל ליבה ומצליחים להכניס בו יציבות מה בימים מטלטלים וסוערים, ממלאים אותה כוחות מחודשים.

מרגישה בבית

הנערה גדלה ומגיעה לירושלים הבירה. הרבה רבנים, הרבה תלמידים. כאלה שגדלו על זה, כאלה ששוחים בים התורה הזה, שמקורבים ומכירים ובעניינים.

והיא, נערה תמימה שהגיעה מהפריפריה הרחוקה, מחפשת את עצמה. אבל יש רב אחד שבשיעורים שלו- מרגישה בבית. היא מתפלאת איך בכל שיעור מחדש הרב מזכיר את "אנשי גוש קטיף".

את ההורים שלה, את החברים של ההורים שלה, את כל אלו שנלחמו יחד על הבית, את אלו שהיום מתאבלים ואוספים את השברים. את אלו שהיא כ"כ דואגת להם. בכל שיעור מחדש, הרב מזכיר אותם ואת מעשיהם וגבורתם ומסירות נפשם.

העולם היפה שנכחד

והרב יודע על מה הוא מדבר, הוא הרי היה איתנו שם, בחולות. הוא היה איתנו בעולם ההוא, העולם היפה שלנו שנכחד, שמאז אנו מתהלכים כואבים חסרים ממאנים להתנחם. שבורי לב וקרועי אדמה, מנסים להסביר למישהו שלא היה שם על מה הגעגוע והזעקה.

אבל מי שלא נשם, מי שלא ראה את השקיעות, מי שלא נצרב בשרו מהשמש הלוהטת ומאש הפצמ"רים, לא יידע לעולם. אבל הרב יודע. הוא ישב מולי בבית הכנסת, שם, בעידן ההוא, האבוד. הוא היה איתנו בשעות הקטנות של הלילה, נכנס בשקט לישיבת המטה לאחר שעתיים נסיעה מהתחנה הקודמת שלו, ואומר בדממה, לא רוצה להפריע: באתי להתחזק.

הרב אלישע מגיע

הוא שמח איתנו כשחשבנו שהנה ניצחנו. הוא חיזק אותנו כשנפלה רוחנו מפיגוע או מהתקדמות חקיקת חוק ההתנתקות בכנסת. הוא הגיע לא רק כשהיתה עצרת חשובה ומכובדת, אלא בעיקר לאירועים ה"שוליים"- רוצים לעשות שיעור קבוע בשכונה החדשה, הרב אלישע מגיע. הנוער ביישוב צריך חיזוק, הרב אלישע מגיע. מבקשים מהרב להגיע, הרב מגיע. הוא היה גם כשהיו עוד רבים כמוהו, אבל הוא הכיר אותנו מבפנים, הוא לא בא "לחזק" אלא להיות איתנו, הוא בא להקשיב.

עוברות השנים. הנערה לאישה היתה. היא כבר מכירה קצת יותר את שפת השיעורים. אבל שפה כמו של הרב אלישע, שיש בה כבוד, שיש בה עוז וענווה, שיש בה הבנה דקה, רגישה ומאמינה של המציאות, עומק אינסוף ופשטות יפהפיה של נפש ואומה, שהיא מוצאת בה רגע אחד של בית- אין עוד.

הרב אלישע, זצ"ל- קובע מזוזה בביה"כ החדש בניצן (צילום: אורי דורון)

(בקיץ האחרון נכנסנו עקורי נוה דקלים- שבגוש קטיף, לאחר 13 שנה, לבית כנסת חדש משלהם ביישוב ניצן. הרב אלישע וישליצקי זצ"ל הגיע לקבוע מזוזה. הוא כבר לא היה בקו הבריאות, ובכל זאת התאמץ וזיכה אותנו בנוכחותו. וזו ההודעה ששלח לנו לאחר האירוע. הכי הרב אלישע:

"מכח צמיחתכם האמיתית נתתם לאיש פשוט לגעת בשולי גלימת גבורתכם.תודה עצומה .מצדיע לכם באהבה")

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
איזה איש, אין מילים לתאר.
shlomi | 03-01-2019 10:10
צדיק אמת תורת אמת הייתה בפיהו.
2
תודה רבה !
יזהר | 03-01-2019 11:47
תודה רבה ששיתפת!! הרב אלישע , פשוט הרב אלישע.
3
תגובה
גדי היכל | 03-01-2019 13:34
גם את הגרעין התורני בלוד,ידע הרב לחזק.אני זוכר, את יכולת ההקשבה, של הרב,ענותנותו הרבה וצניעותו,הרב היה חף מגינונים וכבוד.כבוד גדול היה,לפוגשו ולשמוע את שיעוריו.תהא מנוחתו עדן.
4
אוי לספינה שנלקחה ממנה קרבינטה
אלי | 03-01-2019 21:20
אוי לספינה שנלקחה ממנה קרבינטה
5
מילים מתוקות מדבש
דור | 06-01-2019 4:17
תודה רבה!