מספר לא קטן של נערים ונערות בישראל מתדרדרים אל הרחוב. על פי הדו"ח השנתי שהגישה עמותת 'עלם' לנשיא יותר מ-900 בני נוער לנים ברחוב או בגנים ציבוריים, וכ-200 חיים בבית פוגעני או לנים אצל זרים. בעוד שכ-20 אלף בני נוער בישראל מוגדרים כנוער ברמות סיכון שונות.

הסרוגה נעמי חקלאי, שחוותה את הרחוב מקרוב והצליחה לצאת ממנו לאחר שנכנסה להיריון לא צפוי- החליטה לחשוף כאן לראשונה את סיפורה הקשה מאותם ימים בכיכר ציון, לרגל הסרט אותו יוצרת בימים אלה על חייה. בתקווה להציל באמצעותו כמה שיותר נערים, נשים ונערות מתוך החושך הזה.

"כשהייתי בת 16 חייתי לרוב ברחוב, קצת ישנה אצל חברים, קצת בסקוואט (מלון נטוש, שם ישנו בתוך המקרר) ובעיקר כל לילה מסיבה, הכוללת לא פחות מ 2-4 בקבוקי וודקה שהיו נגמרים בין החבר'ה לצד הסיגריות. וכן, גם סמים היו שם חופשי", משחזרת נעמי את אותם ימים.

יותר מ-900 בני נוער לנים ברחוב או בגנים ציבוריים (מתוך צילומים לסרט על חייה)

א,ז כנערה שנשרה מבית דתי אל הרחוב, לאחר שלא מצאה מקום בו או בדת, מצאה את עצמה נעמי נופלת לתהום שרק הולכת ושואבת אותה מבלי יכולת להתנגד: "הרגשתי מקובלת וחלק ממשהו. כל היום עבר בהנגאובר (כתוצאה מהאלכוהול), כל הלילה בלייצר את ההנגאובר הבא. לא דיברו על רגשות, לא נתנו להרגיש. הכל היה 'כיף' וקשוח וצחוקים". כל זה המשיך להתדרדר עד למצב של ייאוש מוחלט שקיבל אור דווקא ברגע הקשה ביותר.

ההיריון הלא צפוי

"התחלתי לשכוח מי אני", משחזרת נעמי. "הייתי על סף נפילה לתהומות ממש כשמשהו בתוכי ניסה בצעד נואש להציל אותי". כל מה שרצת וחיפשה נעמי באותם ימים הייתה רק אהבה שתוכל להכיל אותה "חוויתי אכזבה ועוד אכזבה, עוד שיברון לב ועוד אחד- עד שהרגשתי שאף אחד בעולם כבר לא יוכל לאהוב אותי באמת". ואז בדיוק כשהיאוש הדהד וחלחל נעמי נכנסה להריון, שהצליח להוציא אותה מתוך התהום.

"זה נתן לי 'סטירת' התעוררות, הייתי אחראית על משהו אחר פתאום,  היה לי משהו שיכולתי לאהוב. הפסקתי לשתות ולעשן, חזרתי הביתה". תהליך השיקום לא היה פשוט ולאחר חודש של התלבטות אם להמשיך את ההיריון או לבצע הפלה החליטה נעמי להמשיך את ההיריון.

מה הניע אותך להמשיך את ההיריון, על אף הקושי שכרוך בכך?

"החלטתי שאני כן יכולה לגדל ילד למרות שכולם סביבי אומרים לי שלא אצליח בחיים, האמונה בעצמי הוציאה אותי משם והיא נתנה לי כוח להתמודד עם כל השאר. נזכרתי לאט לאט מי אני והתחלתי לקחת אחריות על עצמי".

ההיריון היה 'סטירת' התעוררות לחזור הביתה, בתמונות נעמי בגיל 16 (צילום מתוך אלבום פרטי)

לאחר ההיריון שבמהלכו עברה שיקום ממושך וחזרה אל הדת, גילתה נעמי מחדש את משפחתה, איתם תקנה לאט לאט את הקשר. נעמי כיום כמעט בת 25, נשואה, אמא ל4 ילדים מתוקים ועוסקת לפרנסתה כצלמת, עורכת וכותבת תסריטים. שאת התסריט הגדול בחייה היא כותבת בהשראת חייה האישיים "כבר שנים מאז תחילת לימודי הקולנוע 'בתורת החיים' אני כותבת בהשראה של רגע כמה דפים, ששוב ושוב חוזרים על עצמם. כנראה הסיפור הזה גדול ממני ומבקש לצאת החוצה".

ואמונתך בלילות- הסרט של חייה

בעקבות עידוד מאמא שלה, שהפכה לחברתה הטובה וחמותה, שנמנות בין האנשים הבודדים איתם שיתפה את סיפורה האישי. החליטה נעמי ללכת על זה 'עד הסוף' ולהפיק סרט בהשראת חייה והסיפור שעברה בגיל 16, אליו היא מגייסת מימון בימים אלה באתר 'הדסטארט'.

"התקופה הזאת נצבעה לי בראש עם אור שחור" מספרת נעמי "אני רואה את הכל בצבעים כהים ומעורפלים. הדחקתי הרבה הרבה ורק במאמץ רב אני נזכרת בסדר של הדברים, במאורות שקרו, ברגשות שליוו. בשביל לכתוב את הסרט הייתי צריכה לעשות את זה".

זכתה לאהוב ולהקים משפחה על אף הקושי (צילום מתוך אלבום פרטי)

הסרט בהשראת חייה, מציג נערה בת 16 בשם אמונה שחיה כבר מעל שנה ברחוב ומגלה שהיא בהריון. היא מחליטה לחזור הביתה למרות הקושי שבצעד הזה ומתחילה מסע של הסתכלות פנימה- על למה בעצם היא איפה שהיא נמצאת, מה היא לא מקבלת מאמא ומה היא חיפשה ברחוב. תוך כדי שהיא חייבת להחליט מה לעשות עם ההיריון וצריכה לנסות לתקן את היחסים בינה ובין אמה.

לא מורכב לך מידי לפתוח שוב את אותם הפצעים? 
"עברתי דברים קשים בחיים, הצלחתי לצאת ולשקם את עצמי ב"ה, אבל יש עוד המון המון המון בחורות שעדיין משוטטות ללא תקווה ומחפשות את עצמן. אם אני יכולה לגעת באחת כזאת, להדליק לה ניצוץ של אמונה עצמית שאולי בעז"ה תוביל אותה לבחור בחיים- אז החשיפה הזאת שווה הכל ואני מאמינה שזאת הסיבה שה' הביא אותי לאן שהביא אותי ונתן לי את הכלי הזה -הקולנוע- כדי שאוכל להגיע לכמה שיותר נערות שזקוקות לתזכורת".

מה המסר שהכי חשוב לך להעביר לנשים ונערות? 

"זה שלא משנה כמה נפלת, לא משנה לאן הגעת וכמה מסביבך אומרים לך שזהו מנת חלקך ולא תוכלי לצאת מזה-את יכולה! תאמיני שאת טובה, תאמיני שאת טהורה וקדושה ואהובה, תאהבי את עצמך ותאמיני שאת ראויה לחיים טובים.

כל אחת יכולה לשנות ולהפוך את חייה לחיים מלאים בשמחה אמתית, זה אפשרי וזה יקרה אם רק באמת רוצים בזה. לא צריך לחכות שמישהו יבוא ויציל אותך, את יכולה לעשות את זה בעצמך".