במחקר מקיף שנערך בדרום הארץ, זיהו חוקרים לראשונה את קיומו של מין נדיר של תמרי בר, Phoenix theophrasti, בנאות מדבר מבודדות בנגב ובערבה. עד כה, מין זה תועד רק בכרתים ובחופים בדרום-מערב טורקיה, והגילוי מרחיב באופן משמעותי את תחום התפוצה הידוע שלו. המחקר, שמעורר הדים רבים בעולם המדע, נערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, מכון וולקני ומכון מונפלייה בצרפת.
המחקר והממצאים הגנטיים
המחקר ארך כשנתיים, ובמהלכו נלקחו עשרות דגימות עלים צעירים מעצים ב-14 נאות מדבר בנגב ובערבה. הנחת היסוד הייתה שכל התמרים משתייכים למין התמר המצוי (Phoenix dactylifera), למעט ריכוז קטן של דקלי דום במלחת עברונה. אולם, ניתוח גנטי ומורפולוגי גילה כי חלק מהתמרים הם תמרי בר הקרובים למין Phoenix theophrasti.
תוצאות המחקר מצביעות על קיומם של תמרים מטיפוסים גנטיים ייחודיים בנאות המדבר לאורך ערוץ נחל צין ויובליו, וכן על שונות גנטית ניכרת בין תמרים מבודדים הגדלים בסביבת מעיינות לבין תמרים בנאות מדבר ולאורך דרכי הסחר הקדומות. מבין האוכלוסיות בולטות קבוצות התמרים של עין זיק ועין שביב, ושרידי העצים בעין צין ועין עקרבים, המשמרות גרעין גנטי שרידי של תמרי פרא עתיקים.
Phoenix theophrasti נקרא על שם הפילוסוף תאופרסטוס, תלמידו ויורשו של אריסטו באסכולה הפריפטטית ו'אבי הבוטניקה' ביוון הקדומה. הגילוי מהווה תיעוד ראשון של מין נדיר זה באזור דרום הלבנט, ומצביע על כך שבישראל שרדה שושלת של תמרי בר מוגבלת גאוגרפית ונדירה בקנה מידה עולמי.
במחקר השתתפו פרופ' גיא בר עוז וד"ר רועי גלילי מאוניברסיטת חיפה, ד"ר מירב מאירי ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ארנסטו טסטה וד"ר מוריאל גרוס-בלתאזר ממכון מונפלייה בצרפת. המחקר מומן על ידי חברת כי"ל, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה כנגדה ובהסדר המחייב אותה לשלם על מפגעים שיצרה בערוץ נחל צין.
פרופ' גיא בר עוז מסר: "הייחוד הגנטי של תמרי הבר בנגב מצביע ככל הנראה על מרכז תפוצה קדום, בעל התאמות לתנאים ההיפר-צחיחים של הנגב. הימצאותו של תמר הבר Phoenix Theophrasti בנגב חשובה מעבר למגוון הביולוגי המקומי, ויש לה השלכות משמעותיות על הבנת תהליך הביות והפצת זני התמר המצוי (Phoenix dactylifera)."
מחקרים גנומיים קודמים הראו כי ה-Phoenix theophrasti תרם חומר גנטי לזנים מקומיים, בהם 'מתושלח', ולזנים מצפון אפריקה, באמצעות הכלאות בעת העתיקה. תרומה זו השפיעה ככל הנראה על יכולת ההסתגלות והמגוון של דקלי אפריקה.
מצב האוכלוסיות ופעולות שימור
המחקר הגנטי לווה בסקר שתועד אלפי עצי תמר בקו שמחוף אשקלון לנאות הכיכר ודרומה, והתפרסם לאחרונה בכתב העת "יער". בסקר השתתפו פרופ' גיא בר עוז וד"ר רועי גלילי מאוניברסיטת חיפה, ד"ר יובל כהן מהמכון למדעי הצמח במכון וולקני וד"ר אריאל מרוז ממו"פ מדבר וים המלח.
הסקר משקף תמונת מצב מדאיגה אודות עצי התמר במעיינות המזוהמים והמתייבשים בערבה. בנאות המדבר עין צין ועין עקרבים, בהם גדלו בעבר מאות תמרים, נותרו רק 28 זכרים ועץ נקבה אחד. תופעות התייבשות והמלחה התגלו גם במעיינות הערבה עין רדיאן, עין תמיד, עין שחק ועין ימלוח. עצי התמר, למרות עמידותם הגבוהה לחום ומליחות, אינם מסוגלים לחיות בתנאי עקה קיצוניים.
קצת רקע
בעשורים האחרונים התייבשו מעיינות רבים לאורך הערבה, מה שהוביל לקריסת אוכלוסיית עצי התמר הטבעיים. פעולות הצלה כוללות תיעוד וניטור, איסוף זרעים ושימור חומר גנטי. שיקום בשטח כולל הזרמת מים למעיינות ששרדו, כמו עינות יהב, וטיפול בעצים. מתוכנן גן מקלט בתחנת יאיר המדמה נאת מדבר. חינוך וקהילה כוללים חממת הערבה המשלבת תלמידים מהערבה ובני נוער ממכינות הקד"צ בערבה, לפעולות מיפוי ושיקום המעיינות, תוך חיבור למורשת המדבר.
בגרעין השימור הגנטי שהונבט במו"פ ערבה מגלעינים שנאספו מהמעיינות עין צין, עין עקרבים, עין תמיד ועינות יהב, מגדלים מאות שתילים בני שנתיים עד שלוש, עצים צעירים שמהווים את עתיד שיקום ושימור אוכלוסיית התמרים המקומית.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים