"להפסיק אי אפשר" | הרבנית שולמית בן שעיה

'כן ועדת חקירה לא ועדת חקירה'

'שנתיים למלחמה'

'אנחנו בסוף המלחמה או עדיין בעיצומה?'

'וראית את הסרטון האחרון שצולם שם בסוכה, איך בתוך החושך של המנהרה הוא ראה בעיניו ממש אור בהיר שכולו אמונה?'

וזה רק חלק קטן מהסרט שרץ בראש במלאות (כבר קצת יותר מ) שנתיים למלחמה.

___

"המאורעות ההיסטוריים הם כקצף הגלוי על פני הים, אבל הים הוא העיקר, הוא והאפיקים שבהם הוא משקיע את מאמציו".

כך כתב בחציה הראשון של המאה הקודמת הפילוסוף הצרפתי פול ואלרי שהיה אחד מהעדים העירניים ביותר למשבר של העולם המודרני.

את הקצף אנו רואים, גם את הגלים הסוערים, אבל לא תמיד אנו ערים לתנועה העמוקה של הים שמחוללת אותם.

כמו מתוך חלום (בלהות?) לאט לאט אנו מתעוררים. פותחים עיניים ומנסים להבין – מה תנועת הגלים מלמדת אותנו על עצמנו ומה באמת קרה לנו.

אז רגע לפני שהמלחמה תהפוך לנחלת העבר.. ואת התמונות המרגשות של אחינו החטופים ששבים אלינו יחליפו תמונות אחרות (ובעז"ה רק בטוב ובשמחה!!)

נשאל את עצמנו לרגע, האם אנחנו מובלים או מובילים? מה התנועה העמוקה של הים, המסתתרת מתחת לקצף הגלים מלמדת אותנו על עצמנו ולאן אנחנו רוצים לקחת את העוצמה האדירה הזאת שהתגלתה בתוכנו.

דרך אמונה בחרנו

צריך להגיד את זה ברור. המלחמה הזאת, יחד עם הכאב האינסופי שבה, הולידה בעם שלנו שיאים נשגבים. נראה שעבור רבים מאתנו לא יהיה מופרך להגיד שבמובנים מסוימים גילינו את עצמנו מחדש.

זה לא אומר שהאתגרים איתם התמודדנו איתם קודם נעלמו. הם נוכחים היטב, ובמידה מסוימת כאשר העצבים חשופים, אולי אפילו יותר מאשר קודם. ועם זאת קרה משהו במלחמה הזו. ולא בהכרח הוא בא לידי ביטוי ומונכח כראוי בפלייליסט של התקשורת.

רק נשים לב ונחקוק על לוח ליבנו איך למדנו לקרוא 'שמע ישראל' לפני כל כניסה קרקעית (ולא רק כשהמג"ד חבוש בכיפה); כיצד שם שמים חזר להיות נישא ברמה בפיהם של מנהיגנו; איזו כמות עצומה של מטפחות וכיפות מלאו את מרקעי הטלויזיה ונתנו ביטוי לגובה האמוני אליו יכול להגיע אדם גם ברגעים שבהם נראה שהנורא מכל אירע; אילו מסעות של 'התחזקות' עברו על רבים מאיתנו, וכמה שירים נולדו שקוראים שוב ושוב לאבא שבשמים ומזמינים להתחזק ב'שיעור תורה' או 'יום של חצאית'.. ולמי שלא מכיר הנה רק דוגמא קטנה מתוך שיר שיצא בעיצומה של המלחמה:

דור של נשמות צמאות; ‎יראת השם בלי הגדרות
‎לא יוצא בהצהרות; לימוד תורה ואז אורות
צניעות זה מבפנים; כך אומרות הבחורות
‎חצאית יום בשבוע; משתדלת לנסות
(בן צור)

אפשר להיות ציניקנים ולעבור הלאה בהערה אגבית בסגנון 'מה בכלל הסיכוי שזה יחזיק מעמד' אבל חוק טבע הוא שמתחת לקצף של הים יש תנועה עמוקה יותר.

מהי התנועה הזו? איני יודעת. ימים יגידו ושנים עוד נלמד את ההשלכות של המלחמה הזו ומה עתיד לצמוח ממנה.

אפשר ללמוד אולי קצת מההיסטוריה הקרובה ולהזכיר לעצמנו אלו תנועות גדולות צמחו למשל מתוך מלחמה כמו מלחמת יום הכיפורים: תנועת גוש אמונים שקשה לתאר את עוצמת השפעתה הן על ההתיישבות ביהודה ושומרון והן על גיבוש זהותו של הציבור הדתי לאומי על גווניו השונים; התנועה ההפכית במידה רבה אליה (אך האידיאולוגית לא פחות) תנועת שלום עכשיו; ותנועת חזרה בתשובה שאולי הבולטים שבה הם דמויות כמו הרב אורי זוהר (ז"ל), אפי איתם והרב מרדכי ארנון.

מה תהיה התנועה בעקבות המלחמה הנוכחית? ימים יגידו.

אבל מה שברור זה שאת התנועה שהחלה לא יהיה אפשר להפסיק באמצע.

"התחלנו להגיד איזה דבר גדול, ביננו לבין עצמנו ובאזני העולם כולו, ולא גמרנוהו עדיין. הננו עומדים באמצע נאומנו, ולהפסיק לא נרצה ולא נוכל…" (אורות, זרעונים, ח' "ערך התחיה")

את רגעי ההוד של המלחמה צריך לתעד היטב לא רק כסיפור היסטורי אלא בנפשנו פנימה, נפש היחיד כמו גם נפש האומה בכללה. אנחנו צריכים לכתוב על לוח ליבנו מי אנחנו ולמה אנחנו מסוגלים. אנחנו צריכים שרגעי השיא הללו יהפכו להיות קניין עצמי לא רק ברגעי משבר אלא גם ובעיקר ברגעים של טוב ושמחה.

אמונה מתבררת במלחמה, אך אל לה להישאר שם. הגלגל כבר לא יחזור לאחור. ואת הגובה שגילינו בעצמנו, ואת מה שהעולם כולו גילה אודותינו האנושות כולה ממתינה עוד לברר. נכון. לא את הכל אנו מסוגלים עדיין לבטא במילים: "נדבר ונסביר כמה שכח הדבור שלנו ירשה לנו, בתוכיותנו אנו מבינים את הגיונינו ובהמשך הזמן יצא גם דבורנו מהגלות הכבדה שהוא כבוש בה, ונוכל לדבר, לתאר ולהסביר במבטאים ברורים את אשר אנו מבקשים בהויתנו השלמה…" אבל לסגת כבר לא ניתן; "לרדת מעל במת ההיסטוריה אפשר רק לעם אשר גמר את אשר החל…"

"להתחיל ולא לגמור זהו דבר שאינו נוהג לגמרי במציאות" אומר הרב קוק בדבריו שם – המשימה בעיצומה והיא ממתינה לכולנו.

דרך אמונה בחרנו בשנתיים הללו, ודרך האמונה ממתינה להמשיך ולהיסלל על ידי כולנו עד יבוא גואל צדק במהרה בימינו.

בהצלחה לכולנו!

=======

הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה היא ראש מדרשת נועם אביב שבמכללת תלפיות; רבנית אולפנת אמנה

shulamitmid@gmail.com