הרב שנוולד: תורתו של הרב קוק התגלתה בשדה הקרב

ג' באלול, יום פטירתו ה-90 של מרן הרב קוק זצ"ל, אינו רק יום זיכרון לרב ולפועלו, אלא יום של השראה לדורות הבאים מדמותו ותורתו.

השנה, כאשר אנו מציינים תשעים שנה לפטירתו, ההשראה וההשפעה של תורת הרב קוק זצ"ל על הדור לא רק שלא פחתו, אלא אדרבה – הולכות ומתחזקות, הולכות ומתרחבות.

הרב חרל"פ זצ"ל, תלמיד וחבר של מרן הרב קוק זצ"ל, נקשר אליו בגיל מתקדם. כאשר היה נשאל על סיבת התקשרותו דווקא לרב קוק, היה נוהג לומר:

"יודעים אתם, שהרבה מגדולי ישראל ראיתי ושימשתי, בביתם ביליתי שעות רבות, וכולם ראיתים בשעותיהם הגדולות. אך לכל אחד מהם הייתה שעה קלה של ירידה, ו'שעה קטנה' של קטנות דמוחין, שהיו אז כאחד האדם. אבל אצל מרן הרב זצ"ל – מעולם לא ראיתי קטנות. הוא היה גדול ובמוחין דגדלות עשרים וארבע שעות ביממה".

אישיותו הגדולה באה לידי ביטוי בתורתו – בעומק ובהיקף. אולם מבחן גדלותה ועוצמתה הוא בטווח השפעתה על עומק החיים וההתנהלות: היא פועלת באופן כה שורשי ומוטבע על יחידים ועל ציבור, מבלי שיהיה צורך להראות היכן המקור לכך בתורתו – באיזה ספר, פרק או פסקה.

עוד באותו נושא

מה היה אומר הרב קוק לדור המסכים שהתגלה כדור של אריות

12:16 | הרבנית שולמית בן שעיה

2

0

😀 👏

גדלות תורתו של הרב בשדה הקרב

במהלך המלחמה האחרונה הזדמן לי להרהר רבות בכך. בדרך כלל אנו עוסקים בגדלות תורתו של הרב זצ"ל בשיעורי בית המדרש, ברעיונות הגדולים והמרוממים שאנו מקבלים מתורתו. אך במהלך המלחמה, בחזית עזה ובחזית הלבנון, ניתנה לנו הזדמנות יוצאת דופן לפגוש פן נוסף וייחודי של גדלות תורתו – זו שבעוצמתה הרבה פרצה את קירות בתי המדרש של ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות והמכינות, והקרינה על עוצמת רוח הלחימה הגדולה של תלמידיהם בשדה הקרב.

זו התורה הגדולה שאינה סותרת את חיי המעשה אלא מרוממת אותם; תורה שמחברת קודש וחול, אידיאלים נישאים וחיי המעשה. שמענו דיבורים ואמירות – משפטים ואותיות של "תורת האורות" – שפרחו באוויר בשיח היומיומי וירדו אל קרקע המציאות והעשייה, כדי לרומם ולהפוך אותה לעשייה של קדושה, גבורה ומסירות נפש.

הקשבנו לדיבורים המרוממים שנאמרו ביחידות לפני הכניסה ללחימה בעזה, לדיבורים המאחדים והמחבקים, ולשירה – זו היוצאת מנימי הנפש, המבקשת את עוצמותיה בשעה נוראת הוד של יציאה לקרב, של התמסרות להגנת המדינה והאומה.

תורת הרב בבתי העלמין

כל העם צפה בסרטונים הרבים של חבורות לוחמים שבשעת הפוגה ישבו ללמוד תורה, בשיעורים ובהרצאות; בתמונות המלבבות של יחידים ששקעו ב"איתורים" בספרים וב"דף היומי" בשעות המנוחה, כשברקע קולות המלחמה. כולם חשו ברוממות הרוח של קידוש שם שמים.

הם היו גם לא עלינו בבתי העלמין. בהספדים קורעי הלב של בני המשפחה – של הרעיות הלביאות, של הילדים ושל ההורים – שהדהדו בעוצמתם: בעוצמת האמונה וצדקת הדרך, בעוצמת החיים שבאים מן הקודש, בטבעיות – גם בלי ציטוטים.

וכל העם ראו את הקולות, הלבבות הבוכים, ששואבים גאון עוז ותעצומות.

היו שראו את כל אלה, התפעלו וציינו לשבח.

אבל היו שראו את רוחו של רוא"ה האורות, הענק בתורה, מרחפת מעל – שאלמלא תורתו, ספק אם כל אלה היו במציאות, ואולי אף לא בדמיון.

_____

הרב אליעזר שנוולד הוא ראש ישיבת ההסדר מאיר הראל מודיעין