יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא אולי היום הממלכתי ביותר בשנה, מדינה שלמה מתכנסת לזכור את גיבוריה, מי שמסרו את נפשם על קיומה. השרים החרדים, שבעיצומה של מלחמת מצווה, בה "הכל יוצאים – חתן מחדרו וכלה מחופתה", הממשיכים להיאבק נגד גיוס, מי שבחרו בפועל, לא להיות חלק מהממלכתיות הזו – איבדו את הזכות המוסרית והלאומית לשאת דברים בשם המדינה על קבריהם של הנופלים.

בעיתים של ערבות הדדית בו אנו וילדנו נדרשים להקרבה משפחתית, כלכלית, ולעיתים למרבה הצער הקרבת החיים ממש – מגזר שלם ומנהיגיו מסרב לקחת חלק. זו איננה מחלוקת פוליטית, זו שבירה של החוזה החברתי בן אזרחי ישראל כולם, למדינה.

כאשר ציבור שלם מוחרג מהחובה לשרת את המדינה, זכותו לנציגות בממשלה המחליטה האם לשלוח את ילדנו לקרב, אינה יכולה להיות תקפה עוד. נבחרי ציבור הנלחמים על חוקי השתמטות ועידוד אי גיוס באמצעות הזרמת כספים לאברכים מענקים, והנחות, חותרים תחת עצם קיומה של מדינת ישראל.

הצעת החוק של ישראל ביתנו – "מי שלא משרת, לא מצביע" – תשים קץ לעיוות הזה. היא תבטיח שאלו הבונים, המגנים, המשרתים, והמקריבים – הם שיקבעו את עתידה של המדינה.

מי שלא משתתף בהגנה – לא ייצג את זכר המגינים

אותו גולדקנופף, שבשיאה של המלחמה בימים בהם יום אחר יום התבשרנו בעוד "הותר לפרסום", אמר: "מה רע לי פה?", נבחר לשאת דברים בבית העלמין בקרית גת, מצביע על ממשלה שאיבדה את מצפונה וכיוונה. לא מפתיע כי בתגובה, אביו של אחד הנופלים הקבור בחלקה הצבאית בקריית גת צייץ כי יסרב להשתתף בטקס בו גולדקנופף יישא דברים. אותו האב לא היה צריך להימצא כלל במצב הזה, זו המדינה שחייבת הייתה להציב גבול ברור: מי שלא משתתף בהגנה – לא ייצג את זכר המגינים.

יצחק גולדקנופף (צילום: חיים גולדברג\פלאש 90)

ההצבה של שרים וחברי כנסת חרדים כנציגי ממשלה בבתי העלמין היא לא פחות מחילול הקודש. זו אינה רק פגיעה בכבוד החללים, אלא קריאת תיגר על הממלכתיות עצמה.

דווקא השר מקלב, שסירב לייצג את הממשלה בטקס בגוש עציון – עשה זאת לא משום תחושה של בושה והרכנת הראש מפני החללים ומשפחותיהם, בהיותו מייצג ציבור שלא מתגייס. אלא כי הציבור הדתי-לאומי "העז" להפר את הברית עם החרדים, בעצם הדרישה לגיוסם. בעיני מקלב וחבריו, הציונות הדתית היא ש"בגדה" בברית הפוליטית עם החרדים,לא שאי גיוסם של חרדים בעת מלחמה היא בגידה במדינה.

סירב לייצג את הממשלה. אורי מקלב (צילום: דוד כהן\פלאש 90)

זוהי שעת חירום, אבל גם שעת מבחן. אם מדינת ישראל רוצה להבטיח את קיומה – עליה להתעקש על אמת פשוטה: מי שלא נושא בעול – לא יכניס נציגות להנהגה. ובטח לא יישא דברים על קבריהם של הקדושים עצמם.

==

עו"ד בתיה כהנא דרור היא עמיתת מחקר במכון הרטמן, חברה ברשימת ישראל ביתנו לכנסת, מייסדת "תדע כל אם" וממובילות "אמא ערה"