אחרי המופע מבקש אילן דמרי, סולן להקת "המדרגות", קפה שחור עם חלב.

אני אומרת לו שככה בדיוק הוא נשמע לי כששמעתי אותו שר בפעם הראשונה – כמו צבר כזה, נראה מחוספס מבחוץ וכל כך רך מבפנים. חלב על קפה שחור. זה לא רק בקולו המיוחד, יש שם בפנים משהו עדין מאד, נעים. גם לעמיר לב יש את התכונה הזאת, המתעתעת.

כנראה שזאת הסיבה שכשהם מפייטים יחד זה נוגע מאד, ממיס. אמש נִתנה לי הזדמנות של "פעם בחיים", כמו ששר עמיר, לצפות בהם משתפים פעולה.

כחלק ראשון השנה בסדרת אירועי "ידידי, השכחת?", פרוייקט של בית הלל הסטודנטיאלי ובית אבי חי, הופיעו ב"מופע רוק ופיוט" להקת המדרגות – אילן דמרי (שירה, מפוחית, שופר, תוף מרים), הוד דיין (חשמלית) ואלון יופָּה (תופים), כשהם על תקן "הפייטן", עם הזמר עמיר לב והבסיסט עידו גונן בתפקיד "הרוק". מטרת הערב – "לשלב שירים מקוריים של הזמר והלהקה עם ביצועים של פיוטים".

אופיו המיוחד של הערב נטע בי שימת לב מיוחדת לדמיון שבין אהבת האדם למקום ובין אהבתו אל אשה, אולי משום שכאן במיוחד היה טמון השוני הגדול בין הסולנים. דמרי בשיריו מכוון מלכתחילה אליו יתברך, כשהוא שר פיוטים כּ"במרומי ערץ" (מיוחס לר' יוסף בן אביתור) המתאר את המציאות הקסומה של יום כיפור בשמיים ובארץ, "צמאה נפשי" המרגש (ר' אבן עזרא) או את "שפל רוח" בלחן חדש ומקסים (ר' אבן גבירול) – הם נשמעים כשירי אהבה.

אילן דמארי, סולן המדרגות (הדס כהן)

עמיר, כך נדמה היה לי, פועל במישור ההפוך: הוא אמנם שר שירי אהבה, אבל הם נשמעים כתפילה. דיוקים בתיאור סיטואציות בין אישיות מורכבות מקבלים תאורה יפה בגוון הקול המיוחד שלו, האמיתי. הגדיר זאת יפה אילן כשאמר "הלוואי שהייתי מתפלל כמו שעמיר כותב שירים".

ואכן, גם מהקהל אי אפשר שלא לחוש בכנות שנשפכת על הבמה כמים. "איך שלא תסתכלי על זה אנחנו מתרחקים" ("כחול וירוק") הוא שר (לאמא, כמדומני) ואתה איתו. שירים כמו "שש שעות" ("הכי מוזר שלא ידעתי מה ארצה אם אפגוש קוסם שיודע לעשות הכל") או "ערב ראש השנה". מלים כאלו, שמדברות בעיקר על הקשר עם אשה, על רצון להתקרב, להצליח.

כשהוא שר, אתה מאמין לו והאמת הזאת (ביחד עם סולו חשמלית שמסוגל בעצמו לבקוע כמה רקיעים) פשוט פתחה את כל שערי ליבי. לא רק את שלי, הקהל יודע את מילות השירים בעל פה ומעלה חיוך על פניו של לב.

עמיר לב (הדס כהן)

ובזמן ששערי הלב פתוחים, מה יותר טוב מאשר לפנות אליו יתברך? ואכן, אחרי "עננים שחורים" של עמיר אנחנו מקבלים את אילן בפיוט "שואף" של ר' אבן גבירול ובתזמון מושלם לאחר שעמיר שר "פעם בחיים ככה אני מרגיש", אילן פותח ב"אגדלך", בלחן המוכר ("אתם מוזמנים להצטרף"). שעתיים של מסע מרתק ומענג בין שירי רוק ופיוטים, בין קול הבס החודר של עמיר וקולו הגבוה והמרומם של אילן.

ובתוך כל זה, הניגונים המדהימים של הבסיסט עידו גונן ושל הוד דיין (חשמלית, ליווי שירה) ששומרים על הלב פתוח. מה אומר- התאהבתי בגיטרה מחדש. בהזדמנות זאת נזכיר שהוד גם אחראי לשניים מהלחנים המרגשים של הערב – הבלדה המרגשת "אתה" ("לך אשא תפילה תמימה א-ל חי"), ו"אבר כיונה" ("ללכת למקום שהנשמה אוהבת") הקצבי (שאפּוֹ למתופף אלון יופּה), שלטעמי הנסיקו את הערב לשיא אחר.

רגעי שיא נוספים נרשמו בדקות הארוכות והמוצדקות שהוקדשו לשופר (וואו!), גם בניגון "אנעים זמירות" (בלחן חב"ד) והכי הכי בדואט "שירת העשבים", שחידד והעמיק את תפיסת הנבדל והמשותף שבין שני הסולנים.

ישר כח גדול לחמשת המופלאים וכן ל"בית הלל" שהציעו את השידוך הנפלא שהוציא מכל אחד מהם את היופי שבו. הרווח כולו שלנו.

המדרגות: מעין חייםhttp://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2010/12/AMIR-LEV-3.jpg

[[[http://www.youtube.com/watch?v=WF73ZqrUw1s&feature=related]]]

==

המדרגות ועמיר לב במופע "רוק ופיוט", "בית הלל" ירושלים, כ"ב בכסלו, התשע"א.

להקת "המדרגות" תופיע ב-"ערב רוק ופיוט" ביום רביעי הזה וגם ב-"פסטיבל זמן הפיוט" ביום חמישי הבא.