השיח על בחירת הרב הראשי האשכנזי מתנהל בשני יקומים מקבילים. יקום אחד עוסק בשאלה מי ראוי, מי מתאים, מי נבחר על ידי הוועדה ומי מנוע מלהתמודד בשל חתימתו. ביקום הזה כל אחד כנראה יישאר בעמדתו. מי שמעדיף את הרב כהנא ימצא את ההסברים המתאימים, ומי שלא חושד ברב מיכה בחוסר הוגנות יגלה בלי הרבה מאמץ את הסיבה האמיתית, שמספקת מבט אחר ולא מוכר על כל הסיפור, שבגללה הוועדה מההתחלה בחרה, על חודו של קול, ברב כהנא.
אבל יש מישור אחר לחלוטין, שמשום מה כל השיח הסוער מתעלם ממנו. השאלה המרכזית שצריך להתמקד בה היא למי יש את מירב הסיכויים להיבחר. זו שאלה למקצוענים, לא לרבנים. אני חושב שזו הסיבה העיקרית שהרב יעקב אריאל הכריז על מסמוס החלטת הוועדה בכך שהשיב את הכדור לידיים של בצלאל סמוטריץ' ופתח מחדש את כל הקלפים.
הרב אריאל הבין שרבנים יכולים להחליט מי ראוי, לא מי ייבחר. זו שאלה פוליטית מובהקת, זו שאלה של היכרות מעמיקה עם הגוף הבוחר. צריך לבדוק לעומק האם החרדים, שבשתי הבחירות הקודמות היו באופוזיציה והצליחו בכל זאת למנות שני רבנים שלהם, לא מסוגלים למנוע את בחירתו של הרב כהנא?
היחידי שיכול להכריע בשאלה הזו הוא בצלאל סמוטריץ'. הוא רוצה יותר מכל אחד אחר שייבחר רב ראשי ציוני. לאור ירידתו בסקרים הוא זקוק להישג הזה כאוויר לנשימה. לכן סמוטריץ' יודע שכל השיח על מי ראוי ומתי מתאים, מי נבחר ומי חתם, פשוט לא רלוונטי בעולם האמיתי.
יש שאלה אחת על הפרק והיא מי יצליח להיבחר. הלחץ על השר לבחור לפי הרזומה וההתאמה, לא לפי הסיכויים, עלול להוביל לתוצאה קלאסית של שניים רבים והשלישי, הרב לאו, נהנה מהפילוג ומנצח.
מחסום אחד עמד בפני סמוטריץ' והוא הוועדה שמנעה מהרב מיכה לרוץ, ובכך מנעה מסמוטריץ' לבדוק בצורה מקצועית למי יש הכי הרבה סיכוי. את המחסום הזה יו"ר הוועדה הסיר מדרכו של סמוטריץ'.
הרב אריאל הבין שאין שום תועלת לבחור מועמד ראוי, אם בגוף הבוחר הוא לא יעבור. הרב אריאל הבין שמי שיכול לדעת מי יעבור, זה רק השר סמוטריץ'. לכן הוא החזיר אליו את הכדור. קל ופשוט.
סמוטריץ' צריך לעשות בדיקה מקצוענית מקיפה למי יש יותר סיכוי ולפי זה להחליט על תמיכתו. כל החלטה שלו לגיטימית, כי היא תהיה מעודכנת למצב הנוכחי וקיבלה את האישור של יו"ר הוועדה. עד שהרב אריאל החזיר את הכדור לסמוטריץ' היה מקום לטעון שגם אם הציונות הדתית תפסיד, אסור לרב מיכה לרוץ, כי הוא חתם. אבל כאשר המוקד עבר משאלה רבנית של מי ראוי, לשאלה פוליטית של מי ייבחר, ולכן הרב אריאל אמר בפשטות שאם כך לא אני אחליט אלא סמוטריץ', אז כל מועמד יכול לרוץ, אם סמוטריץ' סבור שהוא זה שייבחר.
אם ירוץ יותר מרב ראשי ציוני אחד, ספרדי או אשכנזי, החרדים יקבלו את שני הרבנים. כך היה בעבר, הציונות הדתית ניסתה להריץ שני מועמדים וסיימה עם אפס עגול ומהדהד. רק ריצה של רב אחד בלבד, רב מוסכם לאחר בדיקת הסיכויים של כל מועמד, תוביל לתוצאה שכולם מנסים להגיע אליה. שום דבר כעת לא רלוונטי, מלבד בדיקת הסיכויים.
אם יו"ר הציונות הדתית רוצה להיות חתום על השבת הרבנות לידי הציונות הדתית, הוא חייב להיות מקצוען, לבדוק בכנות, ללא אינטרסים, את סיכויי המועמדים ולהחליט אך ורק לפי השאלה הזו.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
