ברוך דיין האמת. שמעון רימון, הידוע בכינויו כושי רימון, הלך הלילה לעולמו בגיל 84. רימון ז"ל היה בעל פונדק בערבה, והתפרסם כמי שהצליח להסתנן בשנת 1959, אל פטרה שבירדן, בעת ששרר מצב מלחמה בין ירדן לבין מדינת ישראל.

רימון גדל במושב תל עדשים אצל הורים מאמצים, לאחר שהתייתם מהוריו, שמעון ורחל, בגיל צעיר מאוד. כינויו כושי ניתן לו, לדבריו, כיוון שהיה "תימני קטן בין המון אשכנזים". בהמשך עבר לקיבוץ עין חרוד. משחר ילדותו היה מוכר כהרפתקן וכפורץ גבולות.

בנעוריו הושפע רימון ממאיר הר-ציון ולוחמים נוספים מיחידה 101 שהיו חברים בקיבוצו. רימון שירת בסיירת צנחנים במחזור 57, עם זאת יש מי שמספרים ששירת ביחידה 101.

עיקר פרסומו של רימון בא עקב הסתננותו לפטרה. בשנות ה-50 ישראלים רבים ניסו את מזלם והסתננו לשטח ירדן, 12 מהם נהרגו בטרם הגיעו ליעדם במספר אירועים. רימון וחברו, ויקטור פרידמן, סיימו מסע זה בהצלחה וחזרו שלמים ובריאים.

ב-1959 גנב הצמד ג'יפ ומדי או"ם, וכשברשותם מעט כסף וצידה חצו את הגבול באזור הערבה, וטיילו בירדן במשך שלושה ימים. בשובם לישראל נעצרו בנקודת הביקורת של האו"ם בארמון הנציב ונשלחו למאסר, אך התערבותו של בן-גוריון קיצרה את עונשם לחודשים ספורים. ב-2005 יצא הסרט התיעודי "לראות את פטרה ולחיות", שהציג את סיפור המיתוס ואלו שחזרו, ובו השתתף גם רימון.