בנו של הרב הסרוג זכה בתחרות היוקרתית

בצל הדיונים על הרפורמה במערכת המשפט, פרסם השבוע משרד המשפטים את שמות הזוכים בפרס מנכ"ל משרד המשפטים ליצירה בנושא שילוב המשפט העברי במשפטה של מדינת ישראל.

כזכור, התחרות יצאה לדרך בתחילת שנה, לאחר שמנכ"ל משרד המשפטים מר ערן דוויד הכריז על קול קורא למשפטנים ומומחים בתחום המשפט העברי ליטול חלק בכתיבה המביאה לידי ביטוי את תרומתו של המשפט העברי להצעת חוק, לחוקים, ולשאלות בפסיקה מתוך הכרה בחשיבותו ומתוך רצון לעודד עיסוק וכתיבה בתחום זה.

לוועדת הפרס, בראשה עמד פרופ' אביעד הכהן וצוות מקצועי המלווה על ידי המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים, נשלחו עשרות מאמרים בנושא, והשבוע הוכרז כי בפרס הראשון על סך 10,000 ₪ זכה עורך הדין והטוען הרבני אברימי קלמנזון על מאמרו שמראה כיצד ניתן למצוא במשפט העברי מענה לשאלה שחוקרים ושופטים מתקשים בה כבר 50 שנה: האם ראוי לחייב יורשים לקיים הסכם בוררות של מורישם?

המאמר מציג את החוק הקובע כי על היורש לקיים הסכם בוררות עליו חתם המוריש, ואת העובדה כי מומחי משפט ושופטים התקשו לקבל לכך הצדקה נורמטיבית ומוסרית שכן הסכם ברורות בנוי על רצונו החופשי של המבקש לקחת בו חלק. לטענת המאמר הסתמכות החוק הייתה על הבנה מוטעית במשפט האנגלי, ודווקא חזרה אל דיני ירושה במשפט העברי מלמדים כי על פיהם נוכחותו של המוריש קיימת משפטית אף לאחר מותו, מגמה זו גם באה לידי ביטוי בעקרונות המשפט הישראלי המנחה כי מצווה לקיים רצון המת.

כותב המאמר אברימי קלמנזון, בנו של נשיא ישיבת ענתיאל הרב בני קלמנזון, הוא בוגר הכולל הגבוה בישיבת עתניאל, ולאחר לימודי המשפטים התמחה במחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים תחת עו"ד מיכאל ויגודה. כיום הוא דוקטורנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, חוקר במכון משפטי ארץ, וכותב ומרצה בתוכניות השונות של עמותת "חי בהם" העוסקת בממשקים שונים של תורה ומדינה מזווית אקטואלית, ומפעילה מכון מחקר לכתיבה בנושאים אלו".

"אני מודה לשופטים שהם כולם תלמידי חכמים גדולים ורבי זכויות, הן במשפט העברי והן במשפט הישראלי, על הזכות הגדולה. אני מאמין שככל ומערכת המשפט הישראלית והציבור הישראלי כולו יקיימו דיאלוג קשוב בין צרכי המשפט המודרני ובין העושר של ים מקורות המשפט העברי, תתקיים הפרייה הדדית שמדינת ישראל רק תתרם ממנה".

"השיח והדיאלוג יקדמו את ערכי האמת והצדק, שהם בסוף הערכים שלשמם קיימת כל מערכת משפט. ובע"ה מדינת ישראל רק תשתכר מכך.כך למשל ב'חי בהם' אנחנו מקיימים מידי שנה מספר ימי עיון בהשתתפות דייני ב"ד הגדול לצד שופטי עליון הדנים יחד בסוגיות משפטיות, ואני רואה כיצד החשיבה של המשפט העברי מאתגרת ומפרה את החשיבה של המשפט הישראלי הקיים".