חנה יואל, האדם האחרון שראה את אלישע אנטמן ז"ל לפני שהוא נרצח בפיגוע הירי בעלי, משחזרת את הרגעים הקשים ומספרת איך היא היא הצליחה להינצל מהמחבלים.

בראיון לחדשות 12 סיפרה חנה: "אני ואלישע עבדנו בחומוסייה ביחד והחלטנו לצאת להפסקת אוכל. צחקנו, דיברנו, כמו תמיד. הוא היה בן אדם כזה. פתאום הגיע איזה רכב ושני מחבלים, יימח שמם, קפצו מהרכב והחלו לירות לכל עבר. אני נכנסתי ישר מתחת לשולחן והמחבל היה ממש לידי, הייתי בטוחה שזה הסוף שלי".

היא המשיכה וסיפרה: "כשהסתכלתי הצידה פתאום ראיתי שפגעו לאלישע החבר היקר שלי בראש. באותם הרגעים הבנתי שאני לא יכולה להציל אותו. אני מתנדבת במד"א אז זה האינסטינקט שלי. אבל הייתי צריכה לברוח ולשמור על עצמי. המחבלים עדיין היו לידי בשלב הזה. אחד מהם רץ לתחנת הדלק והשני נשאר קרוב לחומוס, מחוץ למסעדה איפה שישבנו. הבנתי שאני חייבת לברוח אז מהר קמתי והשארתי אותו מאחור, ברחתי ליער והתחלתי לרוץ מהר ככל שאני יכולה".

על הרגעים שלאחר מכן סיפרה חנה: "הסתכלתי אחורה ופחדתי שייראו אותי, אז הסתתרתי מאחורי שיח. שם הבנתי שבטעות לקחתי את הטלפון של אלישע, לא ידעתי את הסיסמא. חייגתי בחירום למד"א שם מוקדן עזר לי, כמעט התעלפתי שם לבד ביער. רק הרגע עבדתי איתו, עם החיוך הקורן והעיניים היפות שלו, וזו אמורה להיות המשמרת האחרונה שלו בחומוס. אני זכיתי להיות האחרונה".