עזוב אותי מהוואטצפ ● מיומנה של רווקה דתייה - סרוגים

עזוב אותי מהוואטצפ ● מיומנה של רווקה דתייה

הבחור פונה אליי באתר, ואז מבקש לא את הטלפון שלי, כי אם את כרטיס הפייסבוק שלי, לא לפני שהוא מבקש שנשוחח מעט במצלמת הווידאו. אולי יש לך סקייפ הוא שואל, וזה במקרה שהוא לא עט היישר אל הוואטצאפ שלי. בנאדם, מה יש לך מהוואטצאפ שלי?

עזוב אותי מהוואטצפ ● מיומנה של רווקה דתייה
  בנאדם, מה יש לך מהוואטצאפ שלי? (צילום: שאטרסטוק)

אז חזרתי לשוק הדייטינג אחרי שחשבתי שהופ, הנה אני בחוץ.

אז מסתבר שחיי הרווקות משכו אותי שוב פנימה אל מעגל המחפשים הכרוניים.

וניסיתי לאתר את זה שהוכרז עליו כשלי, 40 יום לפני היווצרי והיווצרו, והוא בושש לבוא.

ונכנסתי בשל כך לאתרי ההיכרויות, ועולם המדיה  המורחב התחיל להפציץ אותי במימדים שונים.

ואולי זה רק הבחורים.

לא ברור? אני אסביר.

בעבר, היו בחורים באתרים, והיו לאותם בחורים כרטיסים, ששיקפו באופן כזה או אחר,

את אישיותם המלבבת. הבחור היה פונה בהודעה ומבקש את הטלפון.

הבחורה, באם נשאה ליבה וגם כרטיסו של הבחור נשא חן וחסד לפניה, השאירה את מספר הנייד שלה. ואז הוא היה מתקשר, והם היו קובעים, ופוסעים, או לא אל עבר השקיעה – הסוף!

אז, זהו שלא, היום זאת רק ההתחלה.

הבחור פונה אליי באתר, ואז מבקש לא את הטלפון שלי,

כי אם את כרטיס הפייסבוק שלי, לא לפני שהוא מבקש שנשוחח מעט במצלמת הווידאו.

אולי יש לך סקייפ הוא שואל, וזה במקרה שהוא לא עט היישר אל הוואטצאפ שלי.

בנאדם, מה יש לך מהוואטצאפ שלי?

בשביל מה ההתכתבויות המרובות ללא תוחלת?

מדוע מלבד הכרטיס שבו מופיעים פרטי ותמונתי,

אתה חש צורך גם להיכנס לפייס שלי?

אנחנו לא בדרגת הכרות של חברים, שאתה מוזמן לשם!

למה שלא תשתמש במספר הנייד שלי, כדי להתקשר?

לראות אם זורם? לקבוע לפגישה?

למה?

כי הבחורים של ימינו יעשו הכול על מנת שלא להגיע לפגישה,

שלא יגיעו חלילה לפגישה וינחלו מפלה.

הם יסנדלו את הסיטואציה מכל הכיוונים.

אני רואה את העתיד, נפרש אל מול עיני,

והעתיד הזה כבר לא כ"כ רחוק.

בעוד זמן לא רב,

ננהל את המפגשים הראשוניים על כוס קפה,

במרחב הביתי שלנו ולא המשותף.

הוא בביתו מול מצלמה, ואני בביתי.

הקפה על חשבון המכין, ותכין אותו איך שאתה אוהב.

הבנים אינם טורחים היום עבור דייטים,

ונראה שהם שכחו לחזר,

ואולי הם כלל אינם יודעים את המלאכה.

פעם גברים היו שרים סרנדות מתחת לחלון,

או זורקים אבנים.

פעם גבר שהיה רואה בחורה במפגש חברתי

ולא ידע עליה ולו שביב מידע,

היה רץ, מזיע משקיע, מברר ומגלה מיהי הבחורה,

והיה מתייצב במקום עבודתה עם זר פרחים.

הסרטים ההוליוודיים מוכרים לנו פיקציה

שמעולם לא הייתה קיימת,

של אהבה כנגד כל הסיכויים.

אבל גם פיקציה נוספת שפסה מהעולם.

הגברים בסרטים הרומנטיים הללו, תמיד רצים אחרי האהבה שלהם,

כשהם מבינים שהיא תכף חומקת להם מבין האצבעות.

זה לוקח להם זמן, אבל תמיד השחקן המשני,

שמתפקד בד"כ כסייד קיק המשעשע,

יאיר את עיניו של הדמות הראשית, ויגיד לו: "הלו, אתה מאוהב!"

ואז הגיבור שלנו יבין, ואז הוא יקלוט, ואז הוא ירוץ.

לשדה התעופה (כי היא ממהרת לטיסה) או למקום העבודה,

או לאיזה משחק בייסבול הומה.

מקום ציבורי מרובה משתתפים,

שבו יהיו עדים רבים להתפדחותו של זה שכשל בהבנה.

ועצם הריצה יוצרת אצלו שכנוע,

וכשהוא משיג אותה הוא נושק לה,

כתוביות סיום עולות, מוזיקה מרגשת וקרשנדו גדול.

אבל זה קורה רק בסרטים.

בחיים האמיתיים, גברים אמיתיים כבר לא רצים,

כבר לא משקיעים.

בחיים האמיתיים גברים לא מבינים שהם בעצם אוהבים.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
אם זה אכן כך, העולם שלכםן הפך מדכא כ"כ.
אני== | 26-05-2014 14:24
עצוב!!!!!
2
אולי אותם בחורים נפגעו מבחורות והם מגינים על עצמם?
יעקב | 26-05-2014 14:54
3
דווקא אני מקבל את זה מהצד הנשי
רביב | 26-05-2014 20:11
"חפש אותי בפייס" למינהם... לא מבין למה צריך למצות את ההיכרות עוד לפני שנפגשים, לא מספיק מבט אחד ישיר בעיניים?
4
כוונתך רצויה מאוד, הפתרון פשטני וחי בסרט הוליוודי.. >>
דוד | 03-06-2014 15:20
זה מסוג הכתבות שנובעות מתחושה מאוד אמיתית, ורצון פנימי מאוד, אבל את הפתרון הן הופכות למשהו שמוטל על צד אחד בלבד... ותכלס, פעם אכן חשבתי שהבעיה היא רק אצל הבנים, אבל מיום ליום ומשיחות עם בנות, שדכניות ורבניות, אני מבין שלבנות יש גם חלק במציאות שאנו נמצאים בה מבחינת הקושי בהקמת בית. העיקר שזה מנחם אתכן ומאשר לכן להיות קשוחות וחזקות, ולחשוב שאם אתן מתאפרות, ואומרות "תוביל, לא משנה לי לאיפה להיפגש" אתן הופכות לבנות הנשיות שאתן מדמיינות שהיה פעם. (הכובסת המתוקה ליד באר המים, או זו עם הטוריה והסרפן). לבוא לדייט זה לא חכמה, זה עוד לא אומר שהבאתן את הנשיות שבכן כמו שאתן מצפות שנביא את הגבר שבנו. נראה אתכן באות עם קצת עדינות, ולא עם האסטרטיביות ה"מעודנת" שלכן. ה"תוביל" שלכן הוא כמעט כמו ציווי, והרבה פעמים מבפנים אתן ממשיכות לתכנן את המסלול ה"משותף" כל הזמן. אומרות תוביל, אבל מסתכלות מעבר לכתף לוודא שה"מוביל" לא סוטה מהתכנון שלכן שכבר כתבתן מראש בשבילנו. דרוש "גבר גבר" = מישהו מספיק גברי די לבצע את מה שתכננו בשבילו שיעשה עבורינו עבור הקשר. רבות מכן חוששות מאוד שמישהו יוביל אותן, ומתות מפחד שמא תהיה שתיקה, או שמא לא תהיו בשליטה כל הזמן. זה שאתן צריכות להתווכח עם בעל הבית על גובה השכר דירה וכדו' - לא מחייב, ולא תירוץ מספק שתהיו כל כך מנסות להיות בשליטה כל הזמן. אז ברור שזה לא קל, ויותר קל להאשים את "הבנים של היום", אבל אם כבר את מציעה שאנחנו הבנים נעשה שיעורי בית - בשמחה, אבל כדאי שגם אתן ש"כל כך משתוקקות כבר להתחתן" תעשו עבודה עם עצמכן... :-)
5
הרעיון יפה וכך גם הכותבת, אך משתמעת האמירה: "חיה בסרט"!
שרון | 12-08-2014 20:27
בייסבול? הלא אתה מאוהב? מאחלת לך ולכולנו למצוא את זיווגנו בקרוב!