היום (י"ז בכסלו) הוא יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה. לכבוד היום, קיימנו בסרוגים ראיון מיוחד עם ניצולת הפיגוע בקו 12, עדן דדון.

את הפיגוע בקו 12 עדן דדון לא תשכח לעולם. הפיגוע אירע באפריל של שנת 2016 בירושלים בו נפצעו 20 בני אדם. דדון היא הפצועה הקשה ביותר בפיגוע. בשיחה לסרוגים היא משחזרת את רגעי האימה, החזרה לחיים ועל הדרך הלא פשוטה שהיא עברה.

לראיון המלא:

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

עדן דדון 28.11

את זוכרת מה היה באותו יום?

"אני זוכרת הכול זה כמו סרט. כשאת רואה סרט ויש משהו המוני את שומעת את זה מהצד מעומעם, ככה אני זוכרת את כל הסיטואציה מהצד כאילו אני לא הייתי שם", היא מספרת וחוזרת עד מהרה לאירוע הנורא ההוא, למחשבות ולתחושות הקשות.

"את הפיצוץ עצמו לא שמעתי אבל אני זוכרת שראיתי אנשים יוצאים מהאוטובוס והבנתי שגם אני צריכה לצאת וניסיתי לצאת מהאוטובוס ובאתי לעבור, המחבל מההדף של הפצצה עף ונכנס בדיוק במעבר, אני רואה אותו עולה באש, לא ידעתי שהוא המחבל, לא הבנתי מה קורה, פתאום ראיתי יד משום מקום, נתתי לה יד ויצאתי. מאוחר יותר הבנתי שזאת אמא שלי שנכנסה לאש כדי להציל אותי".

"לא הרגשתי שאני נשרפת בתוך האוטובוס" (צילום: Nati Shohat /FLASh90)

"לא הרגשתי שאני נשרפת בתוך האוטובוס, איך שיצאתי מהאוטובוס הרגשתי כאבים מטורפים. אמא שלי לקחה אותי כמה שיותר רחוק מהאוטובוס כי המנוע עוד לא התפוצץ. הרגשתי שאני לא מצליחה לעמוד, הרגשתי שמשהו לא תקין".

"אני יותר מעריכה דברים מלפני" (צילום: אשר רוט)

"אני מסתכלת על עצמי אני רואה דם ואני לא מבינה מה קורה, 'אני צועקת תזמינו לי אמבולנס', ואז אני לא זוכרת. אחר כך התעוררתי בבית חולים אחרי שלושה שבועות".

"שאלו אותי אם ראיתי אותו (המחבל), אם שמתי לב למשהו חשוד, אז לא, ישבתי מאחוריו"

"אחרי שלושה שבועות הורידו לי את החומר הרדמה, חוויה לא נעימה, החלפת תחבושות פעם ביומיים. הייתי על סמים מאוד קשים זה כדי לטשטש את הכאבים. לא הבנתי מתי אני ישנה ומתי אני מתעוררת ומה קורה סביבי".

את מרגישה שמשהו בנקודת הסתכלות שלך על החיים השתנתה?

"אני יותר מעריכה דברים מלפני, אני הולכת, אוכלת לבד, ביום יום אתה לא שם לב לזה. אני הייתי בטוחה שכל החיים אני אהיה על כיסא גלגלים ושידאגו להחליף לי בגדים ואם יש משהו שאני רוצה אני אעשה אותו".

היום, מה איתך?

"אני סטודנטית במשטרה אני עובדת במחלקת שכר ולומדת קרמינולוגיה".

אם הייתי אומרת לך שאת תגיעי למקום כזה היית מאמינה?

"האמת שלא, הלימודים שלי הופסקו כשזה קרה בכיתה י', בזכות אמא שלי יש לי תעודת בגרות, הייתי לומדת עם מורה פרטית, לא האמנתי שאני אעבוד איפשהו".

בכל שנה מאז שנת 2014 מצויין יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה בתאריך י"ז בכסלו ומטרתו להוקיר את פועלם של פצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה.

למה חשוב לדעתך לציין את היום הזה?

"אני חושבת שזה נותן כוח לדעת שבאמת זוכרים. כל אחד עם התאריך שלו ומה שקרה לו אבל אני חושבת שיש יום כזה שכל עם ישראל זוכר, אתה לא לבד".