"אני מניחה שמצופה ממני בנאום הבכורה שאומר דברים בשבחה של ארץ ישראל השלמה, בזכותנו עליה, שאדבר על הצורך בגאווה יהודית, התיישבות, תורה, ימין ושמאל", כך פתחה השבוע (ב') מס' 2 מטעם מפלגת 'הציונות הדתית', ח"כ מיכל וולדיגר, את נאום הבכורה החשוף והמרגש שלה, והפתיעה:

"אבל לא, לא בכך אעסוק. אני אדבר כאן היום על הדבר הכי לא מדובר בישראל. יש מילים שלא מספיק נשמעות כאן באולם הזה. בואו נגיד אותם: סכיזופרניה, דיכאון, חרדה, מניה דיפרסיה, תחלואה כפולה, התמכרויות, פסיכוזה, אשפוז כפוי, הפרעת אישיות. לכל המילים הללו נחשפתי לפני כ-15 שנה, אבל רגע, אתחיל מהתחלה – הגחתי לאוויר העולם, 35 דקות לפני אחותי התאומה, יעל. שכאן בקהל", המשיכה בנימה אישית.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נאום הבכורה (צילום: דוברות הכנסת)

"בחלוף כמה שנים, דברים החלו להשתבש. דרך קרוב משפחה שלי נכנסו לחיי המילים "התמכרויות", סמים ומחלת נפש, "מילים". זה הרבה מעבר למילים. הגילוי – ההכחשה – האבל והאובדן בלבלו את חיי. חייתי בהסתרה מוחלטת. כלפי חוץ הכל תקין, ובפנים – שבור לרסיסים", חשפה וולדיגר מעל בימת הכנסת.

(צילום: דוברות הכנסת)

עוד הוסיפה: "מצאתי את עצמי במצבים כל כך מורכבים. תנודות בלתי אפשריות בין תקווה לייאוש. נפלתי לתהום ענקית. מול מערכת אטומה. מעומק התהום, הבנתי שיש לי רק 2 אפשרויות: או להיות אדם שהגורל שולט בו, או לקחת אחריות על גורלי. הרב סולבייצ'יק קורא לזה האדם הייעודי או האדם הגורלי. הבנתי שיש לי ייעוד. שיש לי אחריות ושליחות. החלטתי להפסיק להיות קורבן ולהתחיל לפעול".

וולדיגר כמובן מציינת גם עובדות: "על פי מרכז המידע של הכנסת ישנם כ-מאה אלף מתמודדים עם תחלואה כפולה בישראל. אנשים המתמודדים הן עם הפרעה נפשית והן עם התמכרות".

רטורנו (צילום: נתי שוחט\ פלאש90)

ח"כ וולדיגר המשיכה בנאומה לתאר את המתמודדים עם בעיות הקשורות בנפש האדם ואמרה: "תוסיפו אליהם עוד 150 אלף אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית כרונית. תוסיפו אליהם את בני המשפחות שלהם שמתמוטטים יחד אתם ותקבלו מעל חצי מיליון אזרחים אבודים. ואלו רק המקרים הכרונים. הסטטיסטיקה מגלה שכל אדם רביעי סובל בחייו מקושי נפשי ונזקק לטיפול מקצועי כזה או אחר".

"בימים אלו במיוחד, הצורך גובר. חוסר הוודאות הפוליטי, הקורונה, בידודים ואבטלה, אסון מירון, הרוגים ופצועים, יתומים ואלמנות, ההתקפות מעזה, ובמיוחד בדרום ב"עוטף ישראל", תושבים, שכבר 20 שנה חיים בתוך מערכה פיזית ונפשית אין להם יום ואין להם לילה, ההתפרעויות בערים המעורבות, כל אלה גרמו וגורמים לכל כך הרבה אנשים חרדות, דכאונות" הצורך עצום אבל יש מעט כל כך מענים"

רכב שרוף בלוד (צילום: פלאש90)

וולדיגר סיפרה כיצד יצאה מהמשבר האישי: "בעבודה יומיומית, סזיפית, תיעלתי את השבר לצמיחה, הכרתי אנשים נפלאים, יחד ניסינו לתקן את העוולות, הקמנו עמותות וארגונים, הצטרפנו לאחרים כדי להיטיב את מצבם של מתמודדי הנפש בישראל ובני משפחותיהם. החברה האזרחית עושה את מה שהיא יכולה. המדינה לא עושה את מה שהיא חייבת! למה אין גורם מטפל אחד שניתן לפנות אליו, בגלל מורכבות מצבו הבריאותי, משרד הרווחה מגלגל אותו למשרד הבריאות ומשרד הבריאות למשרד הרווחה. ומי בסוף מטפל בפועל? המשפחה".

זירת תקרית הירי של מוניר ענבתאוי (צילום: דוברות המשטרה)