פרשת בהעלותך: בפרשת השבוע נקרא על הקמתו של אחד המוסדות החשובים ביותר ביהדות ובעולם ההלכה, הקמתו של בית דין הגדול, הסנהדרין.
משה רבנו מגיע למשבר הנהגה והקב"ה אומר לו: "ויאמר ה' אל משה, אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו…". אותם שבעים איש, יחד עם משה הובילו את עולם ההלכה ואת ההנהגה של עם ישראל.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
מוסד הסנהדרין נשאר בעם ישראל עד חורבן בית המקדש השני, למעלה מאלף שנה, חוץ מהפסקה קצרה בימי גלות בבל.
בתחילת ימי בית שני אנחנו מגלים שבית הדין הגדול לא היה עם שבעים או שבעים ואחד חכמים, זו מחלוקת תנאים, אלא היה של מאה ועשרים חכמים, אנשי כנסת הגדולה. מאיפה הגיעו למספר מאה עשרים? מסביר הרב ראובן מרגליות, בימי משה נבחרו שבעים איש, ויחד אתו היו שבעים ואחד, כשאחד מהם נפטר בחרו חכם אחר במקומו, עוד אחד נפטר בחרו מישהו במקומו וכו', וכך המספר נשמר לאורך הדורות.
כשחרב בית המקדש הראשון נקטע הרצף ומוסד הסנהדרין בטל. כשבנו את בית המקדש השני ובאו לחדש את עמוד התווך של ההלכה, את מוסד הסנהדרין, לא ידעו להסכים על שבעים או שבעים ואחד אנשים, התלבטו בין מאה עשרים אנשים שכולם היו ראויים לשבת בסנהדרין. אמרו, בואו ניקח את כל המאה ועשרים ונקים איתם את כנסת הגדולה, כשמה כן היא, גדולה, יותר מהשבעים הנדרשים. כשאחד נפטר הצטמצמו למאה ותשע עשרה, עוד אחד נפטר ירדו למאה שמונה עשרה וכן הלאה, עד שמעון הצדיק שהיה משירי כנסת הגדולה, הוא היה האחרון שנשאר מאותו גוף גדול, וממנו ואילך נשמר המספר הרצוי של שבעים או שבעים ואחד חכמים, עד חורבן בית המקדש השני.
החשיבה של הרב מרגליות מעניינת, ולמה היא גם חשובה? בבוא היום, בעתיד, כשנרצה לחדש את מוסד הסנהדרין, אולי הרעיון שלו יעזור בשנית. אם לא יסכימו על שבעים או שבעים ואחד חכמים שיהיו ראויים להוביל את עולם ההלכה, יוכלו לאסוף כמה חכמים שימצאו, ולאחר החזרת העטרה ליושנה, יתכווננו עם השנים למספר הראוי, וכך עולם ההלכה יוכל לחזור למצבו האידיאלי של בית דין הגדול בלשכת הגזית בירושלים ומשם תצא הוראה לכל ישראל.
מה דעתך בנושא?
1 תגובות
0 דיונים
נועם
הרבי מלובביץ' מוסלמי
09:11 29.05.2021שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר