בימים האחרונים המערכת הפוליטית כולה מתעסקת באפשרות לקיים בחירות ישירות לראשות הממשלה, והשאלה הנשאלת: מה זה אומר ואיזה שינוי חוקתי צריך להתבצע שזה יתרחש?

כיום נהוג בישראל שיטת ממשל "פרלמנטרית", הכוונה שאזרחי ישראל בוחרים את הנציגים שלהם לפרלמנט (הכנסת), ועל מנת להרכיב את הממשלה, צריך חבר כנסת מתוכה לזכות לאמון מרבית החברים שבה. אמנם לא חובה רוב של 61 ח"כים, אך כן יותר תומכים ממתנגדים. תאורטית אפשר להשביע ממשלת מיעוט ללא רוב של חברי כנסת, זאת רק עם יש יותר תומכים ממתנגדים.

ראש הממשלה חייב להחזיק ברוב פרלמנטרי על מנת להמשיך להחזיק את שלטונו, וללא תמיכה של קואליציה של מעל 60 תומכים, ניתן לפזר את הכנסת או לחילופין להשביע ממשלה חדשה באותה הכנסת (דרך הצבעת אי-אמון).

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו בהצהרה השבוע (מתוך ערוץ כנסת)

מה השינוי המוצע כיום?

ההצעה החדשה, אותה הגישו השבוע חברי כנסת מש"ס, מבקשת לשנות את השיטה כהוראת שעה ורק לכנסת הנוכחית, ולאפשר לציבור בחירות ישירות על מי יוטל להרכיב ממשלה, בלי קשר למספר הממליצים שלו בקרב סיעות הכנסת.

יש לציין שמדובר בשינוי של "חוק יסוד: הממשלה", צעד המצריך רוב של לפחות 61 ח"כים, מכיוון שמדובר בחוק "משוריין", קרי חוק שלא ניתן לשנות ברוב רגיל, וזאת במטרה לוודא שלא נעשים בו שינויים של רוב מזדמן.

לפי ההצעה יערכו בחירות מיוחדות, רק לתפקיד ראש הממשלה. על מנת לזכות, על חבר הכנסת לזכות לרוב של לפחות 40% בקרב הבוחרים. עם אף מועמד לא מגיע למספר זה, ייערך סבב נוסף לשני המועמדים המובילים. שיטה זו מזכירה את צורת הבחירה ברשויות המקומיות.

בנוגע להרכבת הממשלה, יינתן למועמד שיזכה תקופה של 90 ימים להרכיב את ממשלתו אך אם ייכשל – הכנסת ה-24 תפוזר, וישראל תחזור שוב לקלפי, הפעם לבחור מחדש את הכנסת הבאה.

היסטורית הבחירות הישירות בישראל

כזכור, בחירות ישירות לראשות ממשלה כבר הייתה נהוגה בישראל, כחלק מרפורמה שנערכה בשנות ה-90.

למשך שתי מערכות בחירות נבחר ראש ממשלה באופן ישיר לצד בחירות לכנסת. בחירות 1996 זכה נתניהו בכהונתו הראשונה ובבחירות 1999 זכה אהוד ברק (והדיח את נתניהו). בשנת 2001 התקיימו בחירות אך ורק לראשות הממשלה, אז זכה אריאל שרון, זאת ללא בחירה של כנסת חדשה.

הסיבות לביטול מנגנון הבחירה הישירה נבע בין היתר מכיוון שכוחן של הסיעות הגדולות ירד, ובכך ראשי הממשלה לא הצליחו לתפקד בתוך הקואליציות שלהם.

עצם בחירת מועמד לראשות ממשלה וגם פתק למפלגה, גרר מצביעים רבים לבחור מפלגה שונה מהמועמד לראש ממשלה, והחליש את כוחו בתוך הכנסת, גם אם זכה במרבית הקולות.

דבר זה גרר לאי-יציבות שלטונית, ולקראת בחירות 2003, הוחזרה השיטה הקודמת והמוכרת כיום, בחירה אך ורק לייצוג מפלגות בכנסת.

נתניהו בקלפי, ארכיון (צילום: ישראל מארק סאלם/פלאש 90)

מה מטרת ההצעה היום?

ההצעה הנוכחית של ש"ס, ואותה מקדם מאוד ראש הממשלה נתניהו, טוענת שמדובר רק בהוראת שעה, על מנת לפתור את הפלונטר הפוליטי ומטרתה להשיג הכרעה בכנסת הנוכחית בלבד, זאת במטרה לשכנע את סיעות הבית להסכים לשבת תחת נתניהו.

השאיפה בש"ס ובליכוד הוא להעניק לגיטימציה ציבורית לעוד כהונה עבור בנימין נתניהו, צעד שעשוי ,למשל, לאפשר לגדעון סער "סולם לרדת מהעץ" ולהצטרף לממשלת ימין.

סער ונתניהו, ארכיון (צילום: נבו כץ)

נכון לעכשיו אין להצעה את הרוב הדרוש לעבור, מכיוון שכאמור צריך רוב של לפחות 61 ח"כים לטובת שינוי החקיקה, דבר שלא נראה ריאלי במארג הכוחות בכנסת.

וגם אם יעבור, אין זה מבטיח הקמת ממשלה מתפקדת, כי עדיין יידרש למנצח להרכיב קואליציה, ואם כעת זה לא מתאפשר לנתניהו, לא מובטח שהוא יוכל אחרי כן, גם אם יזכה לרוב בהצבעה ישירה.