פרשת ויקהל פקודי: בתחילת פרשת ויקהל מסופר על ההתגייסות הכללית ועל ההתלהבות של עם ישראל לתרום את כל מה שצריך על מנת לבנות את המשכן, והנשיאים מופיעים בסוף הרשימה, ואילו בפרשת נשא, בחנוכת המשכן, הנשיאים מופיעים בהתחלה, למה?

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2021-03-11 at 07.01.50

אומר המדרש, ורש"י מביא אותו על אתר, שהנשיאים אמרו בהתחלה עם ישראל יתרום, ומה שהוא לא יתרום – אנחנו נשלים, כשהם ראו שלא נשאר להם מה לתרום כי עם ישראל תרם הכל, ולהם נשאר "רק" את אבני השוהם, אבני המילואים ואת השמנים, בחנוכת המשכן הם היו ראשונים.

בגלל הפספוס הזה, שהם לא תרמו מיד בהתחלה עם כל עם ישראל, לכן המילה נשיאים מופיעה בלי האות י', כאיזשהו עונש משמים.

מסביר הרב נריה, מה היתה הטעות שלהם? – הנשיאים אמורים לנשא, להרים את העם, נשיא אמור לזהות את הכוחות הטובים של העם, להכיר את העם וזהות את הדברים הנכונים הקדושים והטהורים שיש בעם ולהרים אותם, לנשא אותם. והנשיאים באותה תקופה היו מנותקים מהעם, חיו בעולמם, ולא ראו את ההתלהבות הגדולה של עם ישראל בבניית המשכן.

הנתק הזה יצר את הטעות שהם לא פרגנו לעם ישראל, ואמרו לעצמם, אנחנו נשלים בסוף כי העם בטח לא יתרום ברצינות. נשיא אמור לנשא ולהרים את העם תוך כדי שהוא מזהה את הדברים הטובים של אותו דור.

דבר דומה קורה עם הלל הזקן. בני בתירא היו הנשיאים של ישראל באותה תקופה, והגיע ערב פסח שחל בשבת, כמו השנה, ולא ידעו מה לעשות עם קורבן פסח, איך שוחטים אותו בשבת, האם הוא דוחה את השבת או לא, עד שהגיע הלל, והוא הוכיח להם בצורות לימודיות שונות שקרבן פסח דוחה את השבת, ומקריבים אותו בשבת. שאלו אותו בני בתירא, מה יהיה עם סכיני השחיטה, איך יגיעו סכיני השחיטה הרבים לבית המקדש, הרי זה טלטול.

ענה להם הלל בצורה מעניינת: "הנח להם לישראל, אם לא נביאים הם, בני נביאים הם", אומר הלל לבני בתירא, יהיה בסדר, תסמכו על עם ישראל שימצא פתרון. ואכן, אנשים הגיעו למקדש בשבת עם הקרבנות כאשר סכין השחיטה תקוע בצמר של הקרבן או קשור בין קרנותיו, הצאן, השה, הוא זה שטלטל את סכיני השחיטה, ולא האנשים. ראו את זה בני בתירא ומינו את הלל לנשיא.

הנשיאות של הלל החזיקה מעמד 15 דורות אחריו, ונמשכה כארבע מאות וחמישים שנה! מסביר הרב נריה, מה היתה הנקודה, למה בני בתירא ויתרו על נשיאותם והעבירו אותו להלל. לא בגלל העניין הלמדני שהוא הוכיח להם שפסח דוחה את השבת כמו קרבן ציבור, אלא בגלל שהוא הכיר את עם ישראל, ואמר להם הנח להם לישראל, אם לא נביאים הם, בני נביאים הם. הלל ידע לזהות את העם, הלל ידע להכיר את העם, ואחד שיודע לזהות את הכוחות הטובים בעם – הוא זה שיכול להיות הנשיא ולרומם את העם מאות שנים. ללמדנו, מה כוחו של נשיא, מה תפקידו של מנהיג, לראות את הכוחות הנכונים הטובים והקדושים בעם, ואותם לנשא ולהרים. הלוואי ונזכה.