הזמרת והיוצרת שירי מימון, ששמרה על שתיקה ועל לכל אורך תקופת משבר הקורונה, פרסמה היום (שני) פוסט בעמוד האינסטגרם שלה בו שיתפה בתחושותיה ובמצבה בעקבות סגירת עולם התרבות, מה שגרם לביטול של כל הופעותיה בשנה האחרונה.

הפוסט המלא של שירי מימון

תשמעו. שנים אתן שואלות אותי איך אני משלבת בין קריירה ואימהות? שאלה שחזרה על עצמה מהשנייה הראשונה שאיתי הגיח בסערה לעולם. ואני עניתי- מה הבעיה? לקחתי עזרה, הגיעו המסגרות, הגיע עוד ילד. ואני מצליחה לשלב.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2020-03-02 at 15.46.49

(צילום: מתוך אינסטגרם)

חולמת בגדול, עובדת כמו משוגעת, לא עוצרת, רוצה עוד. ומשלבת. אימא אוהבת, מעורבת, נוכחת, דואגת, מכילה, סבלנית. בעיקר סבלנית כי היו לי עוד חיים.

לא הכול סבב סביב כביסה, ניקיון ובישול. כי זה לא אני. זה לא מתאים לי, לאופי שלי. אני אש. אני חייבת עניין, חייבת משמעות, חייבת עשיה, יצירה, קהל, חייבת להגשים חלומות. ודרך הסיפוק הזה נהניתי מלהיות אמא. מזמן האיכות איתם, מלהתרפק עליהם, להתגעגע. זה הפך אותי לאמא טובה יותר.

 

אז בשנה האחרונה אני מובטלת (רוב הזמן) ומנסה ליצור בין סגר לסגר, בין הופעת זום לשניה אבל בעיקר מובטלת. או יותר נכון מבוטלת. כל המהות שלי נלקחה ממני. אז עכשיו אני לא באמת מצליחה לשלב. כי אין לי על מה לחלום. הכול נדחק כי החיים שהתרגלנו אליהם הם לא באמת חיים.

אי אפשר לשרוד בלי משמעות. עוד יום ועוד יום עובר וזה כל כך מונוטוני ומשעמם. והילדים שלי, שאני שרופה עליהם בקטע לא נורמלי. ובין זום כיתה לחירפון של ילד בלי גן – אני מאבדת את עצמי.

אז היום התעוררתי מלאת השראה אחרי פגישת עבודה (בזום) ובניית מופע חדש לימים הטובים שיגיעו. אתמול רציתי שיגיע מחר, שלשום לא רציתי לצאת מהמיטה, ולפני שבוע חשבתי ברצינות על עוד ילד. יציבות זה הדבר שהכי חשוב לי בחיים, ובשנה הזו החוסר בזה מחרפן. אז תגידו, איך אתם משלבים בין שפיות לשגעון?