את פרשות אחרי מות-קדושים סובב עיקרון אחד: משמעות החיים. באופן גורף ניתן לדלות מהפסוקים המלווים את הפרשה וכן מהמצוות המצויות בה את ערך החיים.

הפסוק שאולי מבטא את העיקרון הזה בצורה המובהקת ביותר הוא: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'". במילים אחרות – האדם שישמור מצוות התורה יזכה בחיים, לא רק בעולם הבא אלא גם בעולם הזה. ממילים אלה למדו חז"ל אבן יסוד לכל מצוות התורה: "וחי בהם – ולא שימות בהם", קרי – בכל מקום של פיקוח נפש מצוות התורה נדחות, זאת מלבד שלוש עבירות  חמורות שעליהן ייהרג ולא יעבור.

האמונה היהודית הצליחה לכונן בתפיסתה יחס חי ומלא לאלוהים. בניגוד לתרבות האלילית אשר חשה זרות, ניכור ורצון לברוח מידו המאיימת של האל, היהדות רואה באמונה את יסוד כל החיים של האדם. לדידה, האלוהים אינו מחפש להעניש את בריותיו, אלא להעניק להם חיים, תוכן ועוצמה: "וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ" (דברים ל, כ), "כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם" (יהושע ג, י). ככל שהאדם מתייחס לאלוהים נכון, ממלא את מצוותיו ודבק בו – כך חייו נעשים מוסריים, ערכיים ומלאי משמעות יותר.

דתות העולם לא הצליחו להתרומם לתפיסה האחדותית הזו בין האדם לאל. לשיטתם, האל והאדם חיים על שתי פלנטות שונות, האדם רוקד על המגרש החומרי והשפל ואילו האל מנצח על תזמורת הבריאה מלמעלה. אם רצונו של האדם להתקרב לאלוהיו, עליו למחוק את חייו, להסתגר במנזר, להימנע מהקמת משפחה ולחכות לאיזו 'הארה' שתחול עליו ('נירוונה' בלשון הבודהיזם). הדתות השונות מוצאות את האל בפרספקטיבות גדולות: בריאת העולם, שכר ועונש, עולם הבא, אך הן לא מצליחות למצוא את האל במקום אחד – בעולם הזה, ובפרט בנפש האדם.

דתות העולם, מן הנצרות ועד לכתות המזרח, התייאשו מהיכולת להתחנך בתוככי החיים, במסגרת החברה, המשפחה, הקהילה, העם והמדינה. הן כלאו את עצמן מאחורי כותלי מנזרים, או התבודדו על פסגות הימליה למיניהן. בצוואת הריב"ש, לעומת זאת, אנו מוצאים יסוד גדול ביהדות: "טוב יותר לעבוד את ה' יתברך בשמחה, בלי סיגופים, כי הם גורמים עצבות". המצוות אינן מבטלות את האישיות של האדם, אלא מהוות לו מסגרת נכונה לחיים מלאי שמחה ועונג. במסגרת הזו, האדם והאל מהלכים בצוותא, "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים" – "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני" (רש"י).