בנאומו היום (שלישי) בטקס יום הזיכרון לנפגגעי פעולות האיבה בהר הרצל, ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לציון היום בצל מגבלות הקורונה, וכן סיפר על הקשר שלו עם דביר שורק הי"ד, שנרצח באוגוסט האחרון בפיגוע בגוש עציון.

"כולנו דואבים עמוקות עם החסר הנורא של יקיריכם. חללי פעולות האיבה משתייכים למסדר הנופלים הלאומי, דמם ספוג באדמת ארצנו" אמר בפתח דבריו למשפחות השכולות. "אני יודע את גודל המהלומה שנחתה עליכם, המשפחה כולו. זהו תוהו ובוהו, חושך על פני תהום – אבל כנגדם החיבוק הגדול של העם, שמושך אתכם מעלה ומכניס קרני אור בחיים שלכם".

"אני בטוח שאתם מרגישים את החיבוק הזה היטב גם בימי הקורונה, שכופים עלינו ריחוק מסויים – וווקא הקורונה מביאה עמה מסר חוצה דורות ביחס לכח העמידה שלנו אל מול פגעי האדם והמגפה. כשהוקמו המושבות הראשונות בארץ, החלוצים ידעו סכנה מתמדת לחייהם, הפלאחים הערביים חדורי השנאה התנפלו עליהם, עקרו נטוע, וגם הרגו. בד בבד הכתה בהם מגפת המלריה שהפילה חללים רבים – אבל מול המבחן הכפול הזה מיישבי המולדת עמדו בגבורה, כבשו את כאבם והשיבו מלחמה למבקשי נפשם והדבירו את המגפה. כשם שקודמינו לא נכנעו לקדחת, כך אנחנו נתגבר על הקורונה ועל אוייבינו, ולהוסיף בניין וחיים בארצנו".

"איבדנו השנה את דביר שורק, שנרצח בגוש עציון. הוא כבר הספיק להתחייל לפני גיוסו לצה"ל – וכשנשלחה אליו מאכלת המרצחים, הוא חיבק בידיו ספרים, שני עולמות" הוסיף וסיפר. "רעייתי ואני קיימנו ביקור תנחומים אצל הוריו של דביר, יואב ורחל, ושמענו מהם בדמע על דביר הנפלא וגם על סבו – הרב בנימין הרלינג ז"ל, שאף הוא נרצח בפיגוע טרור לפני 20 שנה".

עוד סיפר על רנה שנרב הי"ד, שנרצחה בפיגוע בעין דולב: "אחיה דביר נפצע קשה, אבל הוא השתקם ובחר להתנדב במד"א. ביקרנו את ההורים, הרב איתן ושירה, אחרי הרצח, ולפני כמה ימים בירכנו אותם כששירה ילדה בת במזל טוב. איזה כוחות נפש יש להם" אמר. עוד קישר בין 2 נרצחי פעולות האיבה השנה ואמר כי "הרצחנות של אויבינו אינה מבדילה בין לובש מדים ואזרח, בין ילד ונער, בין מבוגר וזקן, ולא תמיד מבדילה בין יהודי ולא יהודי. מבחינתם של הרוצחים האלה, כולנו מטרה לפגיעה. צהלות השמחה שלהם על הרג חפים מפשע מלמדת יותר מכל מול מה אנחנו עומדים".

"התשובה שלנו לרוע הזה נחרצת וברורה: ראשית, רדיפת המחבלים עד חורמה – נלכוד אותם, נכה בהם ונמצה עמם את הדין. שנית, המשך מלאכת הבנייה של המדינה – לא רק חיזוק הקיים אלא העמקת שורשים, תוספת התיישבות, הגברת הצמיחה, הגדלת ההישגים. שלישית, התעצמות ברוח, בצדקת הדרך. איננו נכנעים לייאוש ולא נשברים – להפך, נרבה אור ונעמיק את האחדות בתוכנו" הבהיר. "זהו הניצחון האמיתי על דורשי רעתנו".