אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

משבר הקורונה: מרשות הרבים לרשות היחיד – חזרה לשפיות

התקופה מאתגרת עוד יותר כי האויב של האנושות הינו יצור זעיר, בלתי נראה לעין, אשר מצליח להפיל ולבזות את עולם "הקידמה", המתגאה ללא הרף בטכנולוגיותיו. וירוס מיקרוסקופי אחד, שליח נאמן של הקב"ה, הצליח להפיל את כל האנושות "הנאורה"

משבר הקורונה: מרשות הרבים לרשות היחיד - חזרה לשפיות
  (צילום: שאטרסטוק)

זה כבר כמה שבועות שהעולם כולו עובר תהליך של טלטלה, ההולכת והמתגברת מדי יום, מבלי שרואים עדיין את הקץ המגולה שבסוף הפרוזדור, כדברי רבותינו.

התקופה מאתגרת עוד יותר כי האוייב של האנושות הינו יצור זעיר, בלתי נראה לעין, אשר מצליח להפיל ולבזות את עולם "הקידמה", המתגאה ללא הרף בטכנולוגיותיו. וירוס מיקרוסקופי אחד, שליח נאמן של הקב"ה, הצליח להפיל את כל האנושות "הנאורה".

האמת שזאת לא הפעם הראשונה שיצור קטן מפיל את העולם, כזכור מהגמרא על יתוש קטן שהפיל את קיסר האימפריה הרומית. מעבר לציווי הברור של "בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר", מדריך אותנו מרן הרב קוק זצ"ל בהתבוננות תמידית ובמעקב אחר ארבעה גורמים בעולם:

עוד באותו נושא

הקרבן השני: חולת קורונה נוספת נפטרה בישראל


3

 

"הסקירה הרואה את הכח הא-לוקי החי ופועל בתועפות (= בעוצמות) גבורותיו ורוממות קדשו בכל מסבות הטבע, בכל הליכות רוחות האדם, בכל סיבוכי המלחמות, בכל תכני תעתועי האישים והעמים, היא מסדרת אור קדוש על מלא כל העולם. היא מחברת את הנפש העולמית עם רוחה ונשמתה, מאגדת את כל המפעל והמעשה המסותר בחגווי סלעים וסתרי מדרגות אל כל הגלוי והמופיע בפליאות נוראות, ביד חזקה ובזרע נטויה, באותות ובמופתים, בגלוי שכינה ובנבואה מאירה".

תרגום במילים פשוטות: צריך אדם להסתכל על העולם במבט אמוני תמידי, ועל השגחת השם בעולם בעיניים של אמונה ("הסקירה הרואה את הכוח הא-לוקי החי ופועל בתועפות גבורותיו ורוממות קדשו"), ובמיוחד צריך הוא לעקוב אחר ארבעה דברים: שינויי הטבע ("בכל מסבות הטבע" – הכוונה נסיבות הטבע), מגמות, פילוסופיות, תנועות ודעות חדשות ("בכל הליכות רוחות האדם"), מלחמות וקונפליקטים בכל המקום בעולם ("בכל סיבוכי המלחמות"), שינויי הפרט והכלל ("בכל תכני תעתועי האישים והעמים").

הרב ד"ר אבי קרסנטי (צילום: המרכז האקדמי לב)

אמנם הפסקה ארוכה ודורשת העמקה, אך מבינים על ההתחלה שיש כאן התראה על הסתכלות עמוקה במציאות כי היא מאפשרת לעקוב אחר רצון הקב"ה בעולמו. בדור שעסוק בחיצוניות, בנסיעות, בחיפוש אחר האושר במקומות הכי רחוקים בגלובוס, בחברים מדומים בצורה של לייקים, בהסתכלות רדודה וטכנית על העולם, בהתגאות על תועבות ועל הריסת התא המשפחתי, כנראה שריבונו של עולם עושה סדר ומחזיר אותנו לממדים הטבעיים שלנו, מקטין את מרחב המחיה שלנו, כאשר אנחנו נאלצים להישאר בבית. במילים אחרות, כולנו עוברים עתה תהליך של מעבר מרשות הרבים (הכפר הגלובלי) לרשות היחיד (התא המשפחתי) וחזרה לשפיות!

היות והרבה מאחינו ב"י עדיין לא מבינים את חומרת המצב, ואולי כי ראש ממשלתנו המסוריצ"ו, רצה בחוכמתו ובתמיכת המשרדים, להרגיל את הציבור בהדרגהמגזירה לגזירה כדי שתתקבלנה, על הרבנים להראות לאומה מהו העיקר ומהו הטפל (שזהו סיכום תפקיד הרב וכל מחנך באשר הוא). בשלב זה, העיקר כרגע הוא שפיקוח נפש דוחה קיום מצוות כפי שלימדונו רבותינו.

עוד באותו נושא

עכשיו זה קורה: יום פתוח וירטואלי במיוחד בשבילך

בשעת המכנסים – פזר, בשעת המפזרים – כנס

עקב סגירת בתי-הכנסת, הגבלות בהתכנסויות, והגזירות שלא לצאת, עם ישראל כואב את המצב בו אינו יכול להתפלל במנין. קשה מאד לרבים לקבל מצב לא נורמלי שכזה. אבל, אם ננסה ליישם את הלימוד של הסעיף הקודם, אולי נבין שריבונו של עולם מצפה מאיתנו משהו אחר,אולי הוא מצפה שלפני שנחזור להתפלל במנין בעתיד בע"ה, נעשה ראשית כל עבודה פנימית של חיזוק האמונה, של תירגול הכוונה, של זיקוק התפילה, של פגישת אחד על אחד כביכול עם השם. הגמרא כבר לימדה אותנו את הכלל המפורסם שלא כל התקופות שוות ללימוד תורה ברבים: "בשעת המכנסים – פזר, בשעת המפזרים – כנס", וגם את הפירוש בעין אי"ה. יש לפעמים תקופות בהן עולם התורה והרבנות אינו מקובל, תקופות בהן ערכי היהדות והמשפחה נמצאים תחת עין מזלזלת, תקופות בהן הפוקוס של האנשים בעולם הווירטואלי של קידום אישי, של חוסר ערבות הדדית. זה קורה כי אנחנו עדיין חיים תחת השפעת התרבות המערבית השמה במרכז את ה"אני" לפני חברי, את צרכיי לפני צורכי הכלל. ואז באהלימוד של חז"ל: לא תמיד אתה צריך להרביץ תורה בציבור, לפעמים עדיף לעבוד מאחורי הקלעים:

– בשעת המכנסים – פזר: כלומר כשיש אהבת התורה וכבוד מלמדיה, אזי חובה היא להרביץ תורה ברבים

– בשעת המפזרים – כנס: אבל אם לצערנו, הציבור או חלקו מביע חוסר חיבה לתורה, חוסר כבוד לערכים של משפחה, או לערכים שבעבר היו פשוטים ומקובלים (בלשון ימינו "לשחוט פרות קדושות"), אזי עדיף שאת הגאולה נביא בערוצים פנימיים יותר. כנס, תתכנס בעצמך ובחוגים קטנים.

אם ללימוד תורה, ששקול כנגד כל המצוות, זה כך, גם עבור תפילה. התפילה אינה מתחילה מהציבור, אלא מכוונות האדם הבודד לפני בוראו. התפילה מסתיימת בציבור כי המניין הוא מגבר אנושי לזעקתו של עמ"י. שלא נתבלבל בשלבים. כלומר, נעשה "סוויטש" ונתחיל להסתכל אחרת: אם יש מצב שאין אפשרות להתפלל במניין, כנראה שזה רצון השם. ואם זה רצון השם, אז מה הסיבה לכך?

עוד באותו נושא

נדבקים בבתי כנסת? הרבנים הראשיים מוציאים הבהרה


10

חזרה לטבענו הישראלי ולתפקידנו האוניברסלי

למרות שכבר הוכרעה המחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע, על כך שהגאולה בוא תבוא בכל מקרה, ללא תלות בתשובה, עדיין יתכן שאורך תקופת הבידוד יהיה תלוי בכמה מהר האומה הישראלית תחזור לשפיותה, לטבעיותה ולתפקידה האוניברסלי, כפי שמר הרב קוק זצ"ל מסביר כמה פסקאות לפני כן באורות:

"העולם ומלאו לאור ישראל מחכים, לאור עליון של בהירות תהילת שם השם, של עם זו יצר לו אל לספר תהילתו, הידיעה המנוחלת מברכת אברהם, הברוך לאל עליון קונה שמים וארץ, לעם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב, לעם אשר השם בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, העם המטהר את העולם כלו מטומאתו ומכל מחשכיו, העם אשר נחל חמדה גנוזה, כלי חמדה, שבה נבראו שמים וארץ: לא חזיונות לב, לא מוסר אנוש, לא רק חפץ הגון וציור טוב, לא הפקרות העולם החומרי בכל ערכיו, לא עזובת הגוף ביסוד ערלתו וטומאתו ועזובת החיים והחברה, הממלכה והמשטר, בשפלות זוהמתם, ולא עזיבת העולם וכוחותיו הטבעיים אשר נפלו יחד עם חטאת האדם בשפלותם, כי אם רוממות הכול אור הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתים כאור שבעת הימים".

תרגום בשפת היום: העולם מצפה שעם ישראל יתעורר מתרדמתו עקב הגלות הארוכה, ייקח את עצמו בידיים, ויוביל את העולם לערכים אלהיים ולא לערכים אנושיים. שהרי לימדונו רבותינו שכל תנועה שמתחילה ממוסר אנושי אין סופה להתקיים.לבקיאים בספר אורות, הרי ניתן לזכור שבחלק "ישראל ותחייתו" עוסק מרן הרב זצ"ל בטיפול "סור מרע", כלומר בהתרחקות מכל הנטיות המושפעות מעולם הנצרות. לעומת זאת, בחלק הבא, "אורות התחיה" עוסק הוא בתהליכי "ועשה טוב". זה מה שהובא חלקית לעיל בפסקה ה של ישראל ותחייתו: לא עוד ערכים מזויפים:

עוד באותו נושא

ממשיך לעלות: מניין החולים בקורונה עלה ל-1,656


6

…"לא חזיונות לב, לא מוסר אנוש, לא רק חפץ הגון וציור טוב, לא הפקרות העולם החומרי בכל ערכיו, לא עזובת הגוף ביסוד ערלתו וטומאתו ועזובת החיים והחברה, הממלכה והמשטר, בשפלות זוהמתם, ולא עזיבת העולם וכוחותיו הטבעיים אשר נפלו יחד עם חטאת האדם בשפלותם"…כי אם רוממות הכול "אור הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתים כאור שבעת הימים".

יהי רצון שתקופת בידוד זו תהיה לנו ולכל כלל ישראל, תקופה של חשבון נפש אמיתי, תקופה של איתחול מחדש (reset) של מערך הדעות והמידות, של חזרה אמתית לאכפתיות, לאחדות, לערבות ישראל, עד שנצא מחוזקים (ירידה לצורך עליה), נלבש בגדים חדשים (פשיטת צורה ולבישת צורה), ונהיה מסוגלים לקיים את מה שאנחנו אומרים שלוש פעמים ביום, והוא תפקידנו: "לתקן עולם במלכות ש-די", אותה תפילה אשר התפלל יהושע כדי להפיל את חומות יריחו, את חומות השקר של האומות, כדי לאפשר כניסה אמיתית של האומה בארצה.

=======

הרב ד"ר אבי קרסנטי, ראש תחום ננו- טכנולוגיה בחוג לפיסיקה יישומית/הנדסת אלקטרו-אופטיקה של המרכז האקדמי לב

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו