"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם". לאחר רצף מכות ארוך, דבריהם של עבדי פרעה למלכם מחלחלים ללבו, כעת הוא כבר מוכן לערוך משא ומתן עם משה ואהרון. פרעה מסכים לשלח את בני ישראל לעבודת אלוהיהם, אך הוא רוצה לדעת איזה ציבור מתוך העם הולך לעבודה זו – "מִי וָמִי הַהֹלְכִים?".

לשאלתו של פרעה משיב משה: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ". פרעה איננו מסכים לדבריו של משה, הוא מציב בפניו תנאי אחד: "לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים". הדין ודברים שבין משה ואהרון נגמר בהחלטה חד צדדית: "וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה".

"מי ההולכים?" – עומק המחלוקת

פרעה הרשע שואל את משה ואהרון: "מי ומי ההולכים?". כל המאבק בין משה רבנו לבין פרעה הוא לגבי שחרור בני ישראל מהעבדות והליכתם לעבוד את אלוהיהם במדבר. עד כה תשובתו של פרעה הייתה שלילית באופן גורף. אולם עתה הוא כבר מתחיל להתרכך. בשלב הזה פרעה מוכן לשלח את בני ישראל באופן חלקי, רק לשלושה ימים. לצורך כך הוא שואל את משה מי הם אותם חלקים בעם ששייכים לאותה עבודת אלוקים אליה אתם כה חפצים ללכת?

משה רבנו משיב לפרעה תשובה עמוקה ונחרצת: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ". פרעה איננו מוכן לקבל את העובדה הזו, הוא מגיב בחרון אף לדבריו של משה: "לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה". בשונה מהאמונה המצרית המבינה את עבודת אלוקים כפנייה לבודדים ויחידי סגולה שבעם, אומר משה לפרעה שאצל עם ישראל יש בחינת "לנו" – "כי חג ה' לנו", לנו לגברים, לנו לנשים, לנו לטף ולנו לאומה כולה.

באופן זה כותב הרמב"ן בפירושו על התורה:

"היה פרעה רוצה שילכו ראשיהם זקניהם ושוטריהם, אנשים אשר נקבו בשמות; ומשה ענהו כי גם הבנים והבנות ילכו כי חג ה' לנו, ומצווה על כלנו לחוג לפניו, אז חרה לפרעה על הבנים והבנות, ואמר שלא ישלח הטף בשום פנים, כי הם לא יזבחו, אבל ישלח כל הזכרים הגדולים בעבור החג שאמר, וישארו הטף והנשים".

פרעה מצמצם ומשה מכליל

חז"ל במדרש מתארים שתפיסת עולמו של פרעה הייתה כל כך רחוקה מהתפיסה הישראלית שהוא היה סבור שההליכה של שאר העם לזבוח לה' אלוהיהם, אינה אלא תואנה וניסיון לברוח ממצרים. כלומר, לשיטתו, אין שום קשר בין השכבה הנמוכה של העם והאנשים שאינם 'נקבו בשמות' לבין עבודת ה'. אך משה משיב לפרעה שלא כן דרכנו בקודש, "כי גם הבנים והבנות ילכו כי חג ה' לנו, ומצווה על כלנו לחוג לפניו".

שאלתו של פרעה "מי ומי ההולכים" לא הייתה שאלה טכנית. אין זה עניינו של פרעה לדעת מי מהעם הולך לזבוח לה'; המחלוקת בין משה לפרעה היא מחלוקת מהותית ועקרונית בין שתי תפיסות עולם – בין פרעה המכניס את אלוהיו למסגרת צרה ודלה, לבין משה ואהרון הכוללים את היקום כולו תחת "עבודת אלוהים".